פסוק ג:אף לא פעלו עולה. אשריהם אם כל זה בהם:
פסוק ג:בדרכיו הלכו. אע"פ שלא פעלו עולה אין שכרם שלם אא"כ בדרכיו הלכו וכן הוא אומר (לעיל לה) סור מרע ועשה טוב אע"פ שאתה סר מרע אין הכל שלם אלא אם כן תעשה טוב (מדרש אגדה):
פסוק ה:אחלי יכונו דרכי. אל"ף יסוד בתיבה הנופל ממנו לפרקי' כמו אל"ף שבאחותי באזניכם (איוב י״ג:י״ז) ואל"ף של אסוך שמן (מלכים ב ד׳:ב׳). אחלי תפלותי אלו הן שיכונו דרכי וכן (שם ה') אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון וגו' צורכי אדוני להתפלל שילך לפני הנביא אשר בשומרון ולשון אחליות שוהיי"ט בלע"ז כאדם האומר הלואי והייתי נביא וחכם:
פסוק יא:בלבי צפנתי. לא נתתיה להשתכח ממני:
פסוק טז:אשתעשע. אתעסק כמו ישעה האדם על עושהו (ישעיהו י״ז:ז׳) ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה׳:ט׳):
פסוק יז:גמול על עבדך. דבר שאחיה בו בגמול חסדך:
פסוק יח:נפלאות מתורתך. דברים המכוסים בה שאינם מפורשים בה:
פסוק יח:מתורתך. נפלאים מפירושי תורתך שאינם מפורשים בה (מצאתי):
פסוק יט:גר אנכי בארץ. ימים מועטים:
פסוק יט:אל תסתר ממני. מצותך הנעלמות שאוכל לקיימם שאם לא עכשיו אימתי:
פסוק כ:גרסה. משתברת נפשי מחמת תאוה כמו (ויקרא ב׳:י״ד) גרש כרמל, ומנחם חבר לתאבה עם מתאב אנכי את גאון יעקב (עמוס ו׳:ח׳) ושניהם לשון שבר:
פסוק כב:גל מעלי. לשון גלגול כמו ויגל את האבן (בראשית כ״ט:י׳):
פסוק כג:בי נדברו. אע"פ שמלכי אומות העולם מתלוצצים עלי שאני עוסק בתורה:
פסוק כה:חיני כדברך. כמו שהבטחתני על ידי נתן הנביא טובה:
פסוק כו:ספרתי. לך את צרכי ואת חטאתי ואתה עניתני:
פסוק כח:דלפה נפשי. נטפה כלומר נחסרת והולכת:
פסוק ל:משפטיך שויתי. שמתי עצמי למשפטיך ודבקתי בעדותיך לבחור בדרך אמונה לך אני שואל דרך שקר הסר ממני:
פסוק לג:ואצרנה עקב. אשמרנה בכל מעגלותיה ועקבי נתיבותי' ל' עקבי טראצ"ש בלע"ז:
פסוק לח:הקם לעבדך אמרתך. אשר הבטחתני:
פסוק לח:אשר ליראתך. שאהיה אני וזרעי יראי שמך שעל מנת כן הבטחתני אם ישמרו בניך את דרכם וגו' (מ"א ב'):
פסוק לט:העבר חרפתי. מחול לי על אותו עון ושוב לא יוכלו אויבי לחרפני בו:
פסוק לט:כי משפטיך טובים. וכבר אני מקבל עלי לשלם הכבשה ארבעתים:
פסוק מא:ויבואני. תשועתך תבא אלי כאמרתך שהבטחתני:
פסוק מג:ואל תצל מפי דבר אמת. ואל תבדל מפי דבר אמת כמו ויצל אלהים את מקנה אביכן (בראשית ל"א) (מצאתי):
פסוק מג:דבר אמת עד מאד. בכל הוראותי ובכל דיני שלא אכשל בהם:
פסוק מה:ואתהלכה ברחבה. בהלכה מרווחת ופושטת בישראל:
פסוק מט:זכר דבר. אשר יחלתני ע"י נתן הנביא לעבדך:
פסוק נב:משפטיך מעולם. שאתה מביא יסורין וחוזר מחמתך וסולח ועל כן אתנחם:
פסוק נה:זכרתי בלילה. בעת צרה ואפילה:
פסוק נו:זאת היתה לי. עטרת ההולמת אותי לי לעדות ולזרעי הראוי למלוך בשכר שפקודיך נצרתי כך דרשוהו חכמי ישראל (מצאתי):
פסוק נז:לשמר דבריך. קיים דבריך שיחלתני בכך אתה חלקי:
פסוק נח:חליתי פניך. בלשון חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו (איכה ג׳:כ״ד):
פסוק נט:חשבתי דרכי. הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה לפיכך ואשיבה רגלי אל עדותיך כי ראיתי שהיא הטובה שבכולן:
פסוק סא:חבלי רשעים עודוני. סיעות של רשעים שללוני כמו (בראשית מט) יאכל עד, כך חברו מנחם, ויש לפותרו לשון עוד כלומר נוספו ורבו עלי:
פסוק סז:טרם אענה. אותך במצותיך טרם הגיתי בהם בבתי מדרשות אני שוגג בהם וחוטא ועתה משנעניתי בהם תורתך שמרתי שהמדרש מלמדני לסור מן העבירה לכן אני מבקש ממך טוב טעם ודעת למדני:
פסוק סז:אענה. לשון שונה והוגה בבית המדרש הוא כמו תען לשוני אמרתך וכן (מלאכי ב׳:י״ב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ער בחכמים ועונה בתלמידים:
פסוק סט:טפלו עלי שקר. חברו עלי שקר וכן ותטפל על עוני (איוב י״ד:י״ז):
פסוק עא:טוב לי כי עניתי. שנתיסרתי ועוניתי למען אשוב מדרך רעה ואשמור חקיך, בפירושים אחרים מצאתי כן טוב לי כי עניתי וגו', טוב היה בעיני כשהייתי סובל יסורים כדי ללמוד תורה בצער:
פסוק עד:יראיך יראוני. בטובה וישמחו כי כגמולי גמולם שהרי מיראיך אני ולדברך יחלתי:
פסוק עה:ואמונה עניתני. בדין עניתני:
פסוק עח:כי שקר עותוני. כי על חנם הרשיעוני (מצאתי), אומר אני על לבון פנים שאומר לו הבא על אשת איש מיתתו במה והוא לא חטא:
פסוק עט:ישובו לי יראיך. שפירשו הימנו סנהדרין כשנצטרע מאותו עון אף אם גרושה היא נתן עיניו בה כל הנוגע לא ינקה:
פסוק פא:כלתה וגו' נפשי. אותה:
פסוק פב:כלו עיני. צופים תמיד עד כי כלו:
פסוק פג:כנאד בקיטור. כנאד של עור המתייבש בעשן:
פסוק פד:מתי תעשה. שאראה בימי:
פסוק פה:כרו לי זדים שיחות. שלא כתורה הבאים לפסלני:
פסוק פו:כל מצותיך אמונה. מואבי ולא מואבית והם על שקר רדפו לאסרני:
פסוק פו:שקר רדפוני. לשוא רדפוני אויבי:
פסוק פז:כמעט כלוני. כלא הייתי אהיה בארץ ואני עמדתי על בוריי, וכן לי קוו רשעים לאבדני מבא בקהל:
פסוק צו:לכל תכלה וגו'. לסלסל ולפלפל בה וכן פתחת למוסרי (לעיל ק"ח):
פסוק צו:לכל תכלה. לכל סיום דבר יש קץ גבול אבל מצותיך אין קץ וגבול לתכליתם (מצאתי):
פסוק צח:מאויבי תחכמני מצותיך. על דואג ואחיתופל אמרו דלא אתיא להו שמעתא אליבא דהלכתא לעולם סוד התורה בידי שכן מכל מלמדי השכלתי מזה למדתי קצת ומזה למדתי קצת (לאחר שלמדתי מרבי מובהק):
פסוק צט:שיחה לי. כל שיחתי היתה בם:
פסוק קא:כלאתי רגלי. מנעתי כמו (שמואל א כ״ה:ל״ג) אשר כליתני היום מבוא בדמים:
פסוק קה:נר לרגלי דברך. כשאני בא להורות הוראה אני רואה בתורה והיא מפרשת אותי מן האסור כנר המציל את האד' מן הפחתים:
פסוק קז:נעניתי. נעשיתי עני ושפל כמו לענות מפני (שמות י׳:ג׳) וענה גאון ישראל בפניו (הושע ה׳:ה׳) תרגום יונתן וימאך, ועני חשוב כמת לפיכך חייני כדבריך:
פסוק קז:נעניתי. חולי הוא שמטרף את הדעת ושמו עניה בלשון משנה:
פסוק קח:נדבות פי. דבר רצוי שפי מתנדב לך, כל נדבה לשון רצון הוא:
פסוק קט:נפשי בכפי תמיד. הרבה נסתכנתי בסכנות רבות קרובות למיתה ואעפ"כ אני תורתך לא שכחתי (ע"ד חש בראשו יעסוק בתורה)
פסוק קיב:לעולם עקב. על מעגלותם ועל נתיבותם.
פסוק קיג:סעפים שנאתי. חושבי מחשבות און כמו (איוב כ׳:ב׳) לכן שעיפי ישיבוני, (מלכים א י״ח:כ״א) על שתי הסעיפים כשאתה קורא סעיפים הוא שם המחשבה וכשאתה קורא סעפים נופל הל' על החושבים אותם.
פסוק קיז:ואשעה בחקיך. ואתעסק כמו ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה׳:ט׳) ד"א ואשעה לשון ספור ושנון כדמתרג' ולשנינה ולשועין.
פסוק קיח:סלית. רמסת נתתם למרמס כמו סלה כל אבירי ה' (איכה א׳:ט״ו):
פסוק קכ:סמר. כמו (איוב ד׳:ט״ו-ט״ז) תסמר שערת בשרי כאדם שעמד שערותיו הריציי"ר בלע"ז:
פסוק קכ:ומשפטיך יראתי. מפורענו' גזרותיך.
פסוק קכב:ערב עבדך. ל' הצלה גרנטיי"ה בלע"ז היה ערב בשבילי לנגד הרעה (כלומר היה ערב שאשמור פקודיך).
פסוק קכג:ולאמרת צדקך. הבטחה שהבטחתני.
פסוק קכו:עת לעשות לה' וגו'. מוסב על מקרא שלפניו הבינני ואדעה עדותיך להבין עת לעשות לשמך איך יעשו אותם שהפרו תורתך למצוא רצון וסליחה ותמצא להם ואעשה כן על כל עבירה שבידי, ורבותינו דרשו ממנו שעוברין על דברי תורה כדי לעשות סייג וגדר לישראל כגון גדעון ואליה בהר הכרמל שהקריבו בבמה, עוד ראיתי נדרש באגדה פי' איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים מפר ברית, שאדם (פנוי) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום.
פסוק קכז:על כן אהבתי. על אשר אהבתי מצותיך ראוי לך ללמדני עת רצון ומה אעשה לך ותרצני, יש על כן הרבה שפתרונו על אשר כמו כי על כן ראיתי פניך (בראשית ל״ג:י׳) כי על כן ידעת חנותינו (במדבר י׳:ל״א), על כן יתרה עשה (ישעיהו ט״ו:ז׳).
פסוק קכח:כל פקודי כל ישרתי. כל פקודי כל דבר אשר צוית בתורתך:
פסוק קכח:ישרתי. ישרו בעיני ואמרתי עליהם ישרו כל זה כדאי אני שתמחול ותרצה לי
פסוק קכט:פלאות עדותיך. מכוסים הם ונפלאים עדותיך מבני אדם יש מצות קלות שהרבית במתן שכרן כגון שלוח הקן:
פסוק קכט:על כן נצרתם נפשי. כלם כי לא נודע איזה יכשר:
פסוק קל:פתח דבריך יאיר. תחילת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים באמרך (שמות כ׳:ב׳) אנכי אשר הוצאתיך הודעתם בטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותיך עליהם לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' ואח"כ גזרת גזרותיך, ד"א פתח דבריך יאיר תחילת דבריך במעשה בראשית יהי אור:
פסוק קל:מבין פתיים. משם יבינו הכל ויפתחו (להתחיל ולפתוח) בדברי תורה, תנחומא
פסוק קלא:ואשאפה. ל' בליעה כמו (ירמיהו ב׳:כ״ד) שאפה רוח.
פסוק קלד:פדני מעושק אדם. מיצר הרע העושק את הבריות בפירושים אחרים מצאתי פדני מעושק אדם, פדני מעושקו של אדם.
פסוק קלט:צמתתני קנאתי. הקנאה שאני מקנא לשמך על השוכחי דבריך היא צומתה אותי ומקנטת אותי בהם, (מצאתי).
פסוק קמא:צעיר אנכי ונבזה. כד"א (שמואל א י״ז:י״ד) ודוד הוא הקטן, נבזה אני להקטין עצמי אצל עוסקי תורה להתלמד כי פקודיך לא שכחתי מלסלסל ומלפלפל בהם בצדקתך שבתוכן צדק ואמת עולמית ואף כי מצאוני צרות היו הם עסקי ולעולם הבינני צדקם ואחיה בהם כי היא חייך וגומר (דברי' ל'):
פסוק קמו:(הסימן של עדותיך דמה בן פר"ץ הוי"ו חולם אבל משאר עדותיך הדלי"ת חולם):
פסוק קמח:אשמרות. חצי הלילה שתי אשמורות, ולדברי האומר שלש משמרות הוי לילה היה דוד עומד ממטתו בשליש הלילה הראשונה ועוסק בתורה עד חצות כמו שנאמר לשיח באמרתך, ומחצות ולהלן עוסק בשירות ותושבחות כמו שנאמר חצות לילה אקום להודות לך:
פסוק קנ:קרבו רודפי זמה. עצת חטאים הולכים בעצת חטאיהם, ומתרחקים מתורתך ליקרב אל עצת רעתם:
פסוק קנא:קרוב אתה. לרחוקים הללו המתרחקים מתורתך אם ישובו מדרכם.
פסוק קנב:קדם ידעתי מעדותיך. קודם היות הדבר ידעתיו מתוך עדותיך קדם ירשו את הארץ צוית להם על הבכורים ותרומות ומעשרות וקדם הניחות להם מאויביהם צוית להם והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו' (שם כ"ה) להעמיד מלך ולהכרית עמלק ולבנות בית הבחירה:
פסוק קנב:כי לעולם יסדתם. כי על כל הדברים העתידים להיות לסוף העולם יסדת עדותיך:
פסוק קס:ראש דברך אמת. סוף דברך הוכיח על הראש שהוא אמת שכששמעו האומות אנכי ולא יהיה לך ולא תשא אמרו הכל להנאתו ולכבודו כיון ששמעו כבד, לא תרצח, לא תנאף, הודו על ראש דברך שהוא אמת
פסוק קסב:שש אנכי על אמרתך. על הבטחתך הבטחתני, ד"א על אחת מאמרותיך הסתומות כשאני מבין בה, ורבותינו דרשו על המילה שהיה דוד בבית המרחץ וראה עצמו בלא ציצית ובלא תפילין ובלא תורה אמר אוי לי שאני ערום מכל מצות כיון שנסתכל במילה שמח ואמר בצאתו (מבית המרחץ) שש אנכי על אמרתך המילה שמתחלה נתנה במאמר ולא בדבור שנאמ' (בראשית י״ז:ט׳) ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור.
פסוק קסד:שבע ביום. שחרית שתים לפני קריאת שמע ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה:
פסוק קסד:על משפטי צדקך. על ק"ש שהיא דברי תורה:
פסוק קסח:כל דרכי נגדך. אתה יודע כל דרכי:
פסוק קסט:כדברך הבינני. דברי תורתך כהלכתן וכהווייתן:
פסוק קעב:תען לשוני. כל עניה לשון קול רם הוא ואב לכולם וענו הלוים ואמרו (דברים כ״ז:י״ד):