פסוק ג:לא פעלו. הפ"א רפויה:
פסוק ד:אתה צוית פקודיך. ו' חסרים וא"ו וסימנהון אתה צויתה פקדיך הנה תאבתי לפקדיך. ואתהלכה ברחבה. זאת היתה לי כמעט כלוני בארץ צעיר אנכי ונבזה וסימנהון אהוזכ"ץ:
פסוק יד:בדרך עדותיך. הוא"ו נקראת. כן הוא בשמנה אותיות באלפ"א בית"א זאת וסימנם פר"ץ ב"ן דמ"ה בר מן א' צויתה צדק עדתיך ונמצאו עוד שנים אחרים במסירת ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך (ד"ה א' כט.) ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך (נחמיה ט׳:ל״ד). ומה שכתבו במסירת הדפוס בדרך עדותיך ששתי ט' מפקי' וא"ו צריך להגיה י' מפקי' וא"ו ולהוסיף ולעדותיך דנחמיה:
פסוק יט:גר אנכי בארץ. אין שום טעם באל"ף:
פסוק כ:גרסה נפשי לתאבה. בבי"ת ובקצת נוסחי עתיקי דדפוסא כתוב לתאוה בוא"ו וטעותא היא:
פסוק כט:ותורתך. הוא"ו בגעיא:
פסוק ל:משפטיך שויתי. במירכא כן הוא בספרים כ"י לא בגלגל:
פסוק לא:דבקתי בעדותיך. חד מן ח' מפקין וא"ו בענין:
פסוק לג:ואצרנה. במכלול דף כ"א הצד"י בחטף קמץ ולא ראיתי כן בשום ספר ועיין בישעיה כ"ז:
פסוק לו:הט לבי אל עדותיך. חד מן ח' באלפא ביתא בוא"ו נעה:
פסוק מ:תאבתי לפקדיך. בספרים מדוייקים חסר וא"ו וכן דינו מהמסרה שהבאתי למעלה:
פסוק מא:ויבאני חסדך. חסר יו"ד הרבים מהמכתב ולית כוותיה:
פסוק מג:ואל תצל. הוא"ו בגעיא:
פסוק מד:ואשמרה תורתך תמיד. הוא"ו בשו"א ויש מי שכתב אותו בקמץ לפי שמצא במסורת ח' ואוי"ן קמצין בתמניא אפי' (פי' אלפין) בא"ב וא' מהם ואשמרה תורתך תמיד וטעות נפל במסורת הדפוס וצריך לגרוס ואשמרה תורתך שבאות זיי"ן וסימנו מוכיח ז"ז תנפ"ק ר"ש שנים הראשונים באות זיי"ן ובמסורת הדפוס מנפ"ט ר"ל חנפ"ק וכן מצאתי במסרה כ"י כל אלפא ביתא ו"א בשוא הוא"ו בר מן ח' קמצין וסי' ואתנחם. ואשמרנה. ואשיבה. ואקימה. ואשאפה. ואשועה. ואתקוטטה. ואהבם:
פסוק מה:ואתהלכה. הוא"ו בשוא ובדפוס ישן בקמץ ושבוש הוא כמ"ש במסורת דלעיל:
פסוק מט:זכר דבר. במקצת ספרי זכר בחולם והרוב בקמץ חטוף:
פסוק נא:הליצני. הה"א בחטף סגול ובדפוסים ישנים בחטף פתח ואין לחוש לו:
פסוק נב:זכרתי משפטיך. בספרים כ"י אין פסוק בין זכרתי למשפטיך אבל יש פסיק בין מעולם לה' שלא יהא נראה כאומר ח"ו מעולם של ה' ומיחזי כשתי רשויות חלילה וכן הוא בפסיקתא דתהלים:
פסוק סז:האמנתי. האל"ף בחטף סגול:
פסוק עח:אשיח בפקודיך. בדפוסים ישנים וברוב ספרים כ"י מלא וא"ו וכן ראוי כי לא נמנה במסרה עם הו' חסרים שכתבתי למעלה:
פסוק עט:וידעו. וידעו קרי:
פסוק פב:תנחמני. התי"ו בגעיא:
פסוק צא:למשפטיך. הלמ"ד בגעיא בס"ס:
פסוק צג:לא אשכח פקודיך. ברוב ספרים ישנים מלא וא"ו וכן נכון כמ"ש לעיל:
פסוק צד:לך אני. בס"ס בגעיא:
פסוק צט:כי עדותך. הוא"ו נקראת:
פסוק ק:כי פקודיך נצרתי. מלא וא"ו כי אינו מהששה חסרים וכן הוא בספרים ישנים:
פסוק קג:אמרתך. באתנח וי"ס ברביע:
פסוק קט:נפשי בכפי. הבי"ת רפה:
פסוק קיא:נחלתי עדותך. הוא"ו נעה:
פסוק קיג:ותורתך אהבתי. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק קיד:לדברך יחלתי. כן הוא בספרים כ"י:
פסוק קיז:ואשעה. אין דגש בשי"ן:
פסוק קיז:בחקיך. הבי"ת דגושה וי"ס רפה:
פסוק קיט:סגים. במקצת מדוייקים חסר יו"ד קדמאה ומסורת משלי ריש סימן כ"ה מסייעת להו:
פסוק קכא:עשיתי משפט צדק. כל קריא צדק ומשפט בר מן חד חילוף משפט וצדק:
פסוק קכב:ערב עבדך. כל אלפא ביתא אית בכל פסוק חד מן עשר לישני אלין. אמירה. דבור. עדות. דרך משפט. פקוד. צווי. תורה. חק. אמונה. ואינון רמיזין לעשרה פתגמי אורייתא דאיתיהבת על טורא דסיני בר מן חד ערב עבדך לטוב דלית ביה חד מכל אלו ואית דגרסי צדק במקום אמונה:
פסוק קכט:פלאות עדותיך. הוא"ו נעה:
פסוק קל:פתח דבריך. הפ"א בקמץ קטן להבדיל בינו ובין פתח השער שהוא בפתח קטן שרשים וכן במסורת לית קמץ במסרה אחרת כל קריא פתח ופתח בג' נקודות בר מן א' קמץ פתח דבריך יאיר שהוא פתחון דברים לכתחלה:
פסוק קל:מבין פתיים. בשני יודי"ן וכן ערום ראה רעה דמשלי כ"ב והמסורת תבא עליהן ב' מלא בתרין יודי"ן:
פסוק קלג:ואל תשלט. הוא"ו בגעיא:
פסוק קמ:ועבדך. בגעיא הוא"ו:
פסוק קמב:ותורתך. בגעיא הוא"ו:
פסוק קמד:צדק עדותך לעולם. הוא"ו נעה:
פסוק קמה:קראתי בכל לב. הבי"ת רפה:
פסוק קמז:לדבריך יחלתי. לדברך קרי:
פסוק קמט:כמשפטיך חיני. הכ"ף בגעיא בס"ס:
פסוק קנ:קרבו רדפי זמה. בספרים מדוייקים מלת קרבו בימנית וכן נכון לא בגלגל:
פסוק קנא:וכל מצותיך. הוא"ו בגעיא:
פסוק קנו:רַחְמֶיךָ רַבִּים־ יהוה. כך הם הטעמים בס"ס וצריך ליזהר שלא יסמוך מלת רבים לשם וכן דקדק בעל הטעמים להניח פסוק בין שתי המלות להרחיק הרבוי משמו ית':
פסוק קנו:כמשפטיך. הכ"ף בגעיא:
פסוק קנז:מעדותיך לא נטיתי. הוא"ו נעה:
פסוק קנט:כחסדך. הכ"ף בגעיא:
פסוק קסא:ומדבריך. ומדברך קרי:
פסוק קעה:תחי נפשי ותהללך. מפני הגעיא שעם השוא תקרא חירק בהרחבה כשתבא קודם אות הגרון וזה אחד מן הדומים במכלול דף קפ"ט וכן הוא בספרים כ"י בגעיא:
פסוק קעה:יעזרני. במקצת ספרים כ"י מדוייקים יעזרני בשני שוואים:
פסוק קעו:(זכר שלא לכתוב כי אם פסוק א' בשטה א' באמצע הנייר ולהניח שטה אחת חלקה בין אל"ף לבי"ת וכן בין כל אות ואות מכ"ב אותיות):
פסוק קעו:תעיתי כשה. בספרים מדוייקים בסגול וכן דינו לפי שאינו סמוך כמ"ש השרשים בשרש שה: