אודה ה' בכל לבב – מדוע נאמר במנחה של שבת?
מזמור זה אומרים בכל יום שבת, בתפילת מנחה של שבת, בפתיחות הלב ובשמחה מיוחדת ומתוך ההשראה של קדושת יום השבת. ועל זאת נאמר: "זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאֹתָ֑יו". יראת כבוד יש בפני יום השבת שהוא יום מנוחה. "זֵ֣כֶר" – "זכור את יום השבת לקדשו"(שמות כ ח).
בנוסף לכך השבת הוא יום שכל ימות השבוע מתברכים הימנו, כמו שהובא בזוהר הקדוש: "הכי תאנא: כל ברכאן דלעילא ותתא, ביומא שביעא תליין, בגין דיתברך פתוריה כל אימן שיתא יומין דשבתא [ביאור: כל הברכות של מעלה ומטה תלויים ביום השביעי, בשביל שיתברך שולחנו כל ששת ימי השבוע]"(זוהר ח"ב דיתרו).
המיוחד במזמור זה בפסוק: "טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃"(תהילים קיא ה) – סוד הפרנסה קשור ליום השבת. הברית היא ההבטחה מאת ה' יתברך לספק מזון ליראיו, ככתוב: "ועבדתם את ה' א-להיכם וברך את לחמך ואת מימיך...", וכן "אם בחוקותי תלכו... ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם"(ויקרא כו ג).
אבל "ראשית חכמה יראת י-הוה"(תהילים קיא י), באהבה וביראה. "ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"(דברים ו ה). כי הוא קדוש ונורא שמו! וראשית החכמה והיראה, שהאדם מקדש את שמו של הקב"ה ברבים, ברוך המקדש שמו ברבים. ומי שיש לו יראת ה', אזי יהיה לו "שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃"(תהילים קיא י), "כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל"(יהושע א ח).