פסוק א:נאם ה' לאדני. רבותינו דרשוהו באברהם אבינו ואני אפרשנו כדבריהם נאם ה' לאברהם שקראוהו העולם אדוני שמעני אדוני (בראשית כ״ג:י״א):
פסוק א:שב לימיני. התעכב לתשועתי והתחולל לה' אין ישיבה אלא עכבה וכן הוא אומר ותשבו בקדש (דברים א׳:מ״ו):
פסוק א:לימיני. לתשועת ימיני:
פסוק א:עד אשית אויביך. אמרפל וחביריו:
פסוק ב:מטה. לשון משען כמו (לעיל ק"ה) כל מטה לחם:
פסוק ב:מטה עוזך ישלח ה' מציון. כשתשוב מן המלחמה ואנשיך עייפים ורודפים ישלח לך ה' את מלכי צדק מלך שלם להוציא לחם ויין (בראשית י״ד:י״ז-י״ח):
פסוק ב:בקרב אויביך. לבטח:
פסוק ג:עמך נדבות ביום חילך. כשתאסוף חיל לרדוף אחריהם יתנדבו עמך ואוהביך לצאת עמך כמו שמצינו (שם) וירק את חניכיו ילידי ביתו ולא יותר וענר ואשכול וממרא התנדבו מאליהם לצאת ללכת אחריו בעזרתו:
פסוק ג:בהדרי קודש מרחם משחר. זאת תהיה לך בזכות הדרת קדושה שהיה בך מבטן אמך שהכיר בוראו בן ג' שנים:
פסוק ג:מרחם משחר. משנפלת מן הרחם כמו משילין פירות דרך ארובה ביו"ט ואיכא דתני משחירין:
פסוק ג:לך טל ילדותיך. לך יחשב ילדותיך דרכי יושר שהנהגת בהם בילדותיך יהיה לך לנועם כטל זה שהוא נעים ונוח:
פסוק ד:נשבע ה' ולא ינחם. לפי שהיה מתירא שלא יענש על האוכלסין שהרג נאמר לו (שם ט"ו) אל תירא אברם וגו' לא ינחם על הטובה אשר דבר עליך:
פסוק ד:אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. ממך תצא הכהונה ומלכות להיות בניך יורשין את שם אבי אביך הכהונה והמלכות שנתנו לו:
פסוק ד:דברתי מלכי צדק. יו"ד יתירה כמו רבתי עם (איכה א), על דברת מלכי צדק על פקודת מלכי צדק אתה כהן. יש במשמע כהן כהונה ושררה כמו (שמואל ב מ) ובני דוד כהנים היו:
פסוק ה:אדני. אשר היה על ימינך במלחמה:
פסוק ה:מחץ ביום אפו מלכים. את ארבעה מלכים הוא ידין בגוים מלא גויות זו היא בשורת ברית בין הבתרים שנאמר לו על מצרים וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית ט״ו:י״ד):
פסוק ו:מלא גויות. אסיפת פגרים, מלא לשון אסיפה כמו (ירמיה י"ד) קראו אחריך מלא, אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳), והיכן דן מלא גויות את מצרים על שפת הים (שמות ט"ו):
פסוק ו:מחץ ראש על ארץ רבה. זו היא דוגמת נבואת (חבקוק ג׳:י״ג) מחצת ראש מבית רשע ראש פרעה שהיה ראש ושר על ארץ גדולה וחשובה על כל הארצות כמו שנאמר (לעיל ק"ה) מושל עמים ויפתחהו שהיו כל האומות תחת ממשלת מצרים:
פסוק ז:מנחל בדרך ישתה וגו'. מנילוס הנהר בדרך הליכתו היתה ארצו שותה ולא היתה צריכה למי גשמים על כן היה מרים ראש ומתפאר (יחזקאל כ״ט:ג׳) לי יאורי ואני עשיתני, ענין אחר יש לפרש המזמור הזה בדוד:
פסוק ז:[א] נאם ה' לאדני. על עסקי אדוני שאול כשהייתי נרדף מפניו:
פסוק ז:לאדני. על אדוני כמו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות י״ד:ג׳), וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כ״ו:ז׳):
פסוק ז:שב לימיני. התעכב והמתן לישועתי:
פסוק ז:[ב] מטה עזך ישלח ה' מציון. מעשים טובים המצויינין בידך, ד"א עוד תמלוך בציון ושם ישולח לך מטה עז ואז תרדה בקרב אויביך:
פסוק ז:[ג] עמך נדבות ביום חילך. עם ישראל יתנדבו לעזרתך ביום שתעשה חיל כמו שמפורש (בדברי הימים א י״ב:כ״א) שהיו נקבצים עליו מכל שבט ושבט בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה וגומר ומן הגדי נבדלו אל דוד וגומר (שם):
פסוק ז:בהדרי קודש מרחם משחר. בשביל הדרת קדושה שהיה בך מנעוריך:
פסוק ז:לך טל ילדותך. ילדות טובה ופרק נאה שהיה בך תהיה לך כטל שהוא נעים יערב ותעשה לך פירות להצליחך:
פסוק ז:[ד] נשבע ה' וגו'. שהמלכות תהא שלך עולמית:
פסוק ז:אתה כהן לעולם. ואיזו מן הכהונות כהונה שהיא למעלה מכהונת מלכי צדק וזהו המלכות שהיא למעלה מכהונה גדולה בשלשים מעלות:
פסוק ז:על דברתי מלכי צדק. למעלה מכהונת מלכי צדק שהיה כהן לאל עליון וא"ת אף הוא מלך היה, מלוכת מלכי צדק אינה מלוכה חשובה כנגד ישראל:
פסוק ז:[ה] אדני. יהיה תמיד על ימינך להושיעך:
פסוק ז:אשר מחץ ביום אפו מלכים. שנלחמו עם אברהם ועם יהושע ועם ברק:
פסוק ז:[ו] ידין בגוים מלא גויות. ועוד בימי יחזקיהו בנך ידין באוכלסי סנחריב קבוץ פגרים מתים וימחץ בסנחריב שהוא ראשה של נינוה ואשור שהיא ארץ רבה אשר מנחל בדרך היה שותה שנתפאר ששתו אוכלסיו מימי הירדן שנאמר (ישעיהו ל״ז:כ״ה) אני קרתי ושתיתי מים ואחריב וגו':
פסוק ז:[ז] על כן ירים ראש. היה משתבח ומתפאר בגודלו: