א לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר נְאֻ֤ם יְהוָ֨ה ׀ לַֽאדֹנִ֗י שֵׁ֥ב לִֽימִינִ֑י עַד־אָשִׁ֥ית אֹ֝יְבֶ֗יךָ הֲדֹ֣ם לְרַגְלֶֽיךָ׃ ב מַטֵּֽה־עֻזְּךָ֗ יִשְׁלַ֣ח יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן רְ֝דֵ֗ה בְּקֶ֣רֶב אֹיְבֶֽיךָ׃ ג עַמְּךָ֣ נְדָבֹת֮ בְּי֪וֹם חֵ֫ילֶ֥ךָ בְּֽהַדְרֵי־קֹ֭דֶשׁ מֵרֶ֣חֶם מִשְׁחָ֑ר לְ֝ךָ֗ טַ֣ל יַלְדֻתֶֽיךָ׃ ד נִשְׁבַּ֤ע יְהוָ֨ה ׀ וְלֹ֥א יִנָּחֵ֗ם אַתָּֽה־כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם עַל־דִּ֝בְרָתִ֗י מַלְכִּי־צֶֽדֶק׃ ה אֲדֹנָ֥י עַל־יְמִֽינְךָ֑ מָחַ֖ץ בְּיוֹם־אַפּ֣וֹ מְלָכִֽים׃ ו יָדִ֣ין בַּ֭גּוֹיִם מָלֵ֣א גְוִיּ֑וֹת מָ֥חַץ רֹ֝֗אשׁ עַל־אֶ֥רֶץ רַבָּֽה׃ ז מִ֭נַּחַל בַּדֶּ֣רֶךְ יִשְׁתֶּ֑ה עַל־כֵּ֝֗ן יָרִ֥ים רֹֽאשׁ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
לְדָוִד מִזְמוֹר, מזמור על דוד. נְאֻם, דְּבר ה' לַאדֹנִי המלך: "שֵׁב לִימִינִי והמתן, עַד אשר אָשִׁית, אשים את אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ, שכן אני אלחם את מלחמתך, ואשפיל את האויבים לרגליך.
פסוק ב:
את מַטֵּה עֻזְּךָ, שרביט שלטונך החזק יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן, ובמטה זה רְדֵה, משול בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ.
פסוק ג:
עַמְּךָ נְדָבֹת, מתנדב בְּיוֹם חֵילֶךָ, במלחמתך בְּהַדְרֵי, בהדרת קֹדֶשׁ, ביופי של קדושה, ביראת כבוד, מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, מראשיתך, מלידתך כבר נועדת לכל זה. לְךָ, המלך, יישאר טַל יַלְדֻתֶיךָ, רעננות של ילדות".
פסוק ד:
ולכבוד ההמלכה הזאת נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם: אַתָּה כֹהֵן, מנהיג, ראש וראשון לְעוֹלָם, עַל דִּבְרָתִי, אני נשבע שתמלוך על ירושלים כמַלְכִּי צֶדֶק, המלך הקדמון של העיר.
פסוק ה:
אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ, עוזר לך בכל מעשיך, מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ, כעסו מְלָכִים.
פסוק ו:
יָדִין בַּגּוֹיִם וישבור אותם במלחמה, עד שמחנה האויב יהיה מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ של האויב עַל אֶרֶץ רַבָּה, כאילו כולו מופָּל ארצה וראשו נמחץ.
פסוק ז:
ואילו המחנה שלך מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה בלי שיפריעו לו. עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ במלחמתו.