מצודת ציון על תהילים צה

רבי דוד אלטשולר

🔗 שתף
פסוק א:
לכו. הוא ענין זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית ל״ז:כ׳) והלא בא אצלם נריע. מל׳ תרועה:
פסוק ד:
מחקרי. מלשון חקירה וחפוש:
פסוק ד:
ותועפות. ענין גבהות ע״ש העוף אשר יעופף בגובה האויר:
פסוק ה:
עשהו. ענין תקון כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳):
פסוק ו:
עושנו. ענין הרמה וגדולה כמו הוא עשך ויכוננך (דברים ל״ב:ו׳):
פסוק ז:
אם. כאשר וכן ואם יהיה יובל (במדבר לז):
פסוק ח:
תקשו. מלשון קשה:
פסוק י:
אקוט. מל׳ קטטה ומריבה:
פסוק י:
תועי. ענין הפניה מדרך הישר כמו תעיתי כשה אובד (לקמן קיט):

תהילים צה

א לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לה' נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃ ב נְקַדְּמָ֣ה פָנָ֣יו בְּתוֹדָ֑ה בִּ֝זְמִר֗וֹת נָרִ֥יעַֽ לֽוֹ׃ ג כִּ֤י א-ל גָּד֣וֹל ה' וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל עַל־כָּל־א-להים׃ ד אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ מֶחְקְרֵי־אָ֑רֶץ וְתוֹעֲפ֖וֹת הָרִ֣ים לֽוֹ׃ ה אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃ ו בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־ה' עֹשֵֽׂנוּ׃ ז כִּ֘י ה֤וּא א-להינו וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃ ח אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃ ט אֲשֶׁ֣ר נִ֭סּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם בְּ֝חָנ֗וּנִי גַּם־רָא֥וּ פָעֳלִֽי׃ י אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה ׀ אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃ יא אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק