פסוק א:לכו נרננה לה׳. לעתיד יזרזו זא״ז ויאמרו לכו נרננה וכו׳:
פסוק ב:נקדמה. נקדם עצמינו לבוא מול פניו בהודאת שפתים להודות לו על הטובה הבאה:
פסוק ג:אלהים. הם מלאכי מעלה:
פסוק ד:מחקרי ארץ. דברים הנעלמים בארץ אשר יחקרו בדעת להבינם:
פסוק ד:ותועפות. גבהי ההרים המה לו:
פסוק ה:והוא עשהו. תקנו על מקומו להיות נקוה במקום אחד:
פסוק ו:נשתחוה. הוא שטוח כל הגוף בארץ:
פסוק ו:ונכרעה. הוא כפיפת הראש וקצת הגוף נברכה. הוא כריעת הברכיים על הארץ:
פסוק ו:עושנו. המגדל והמרומם אותנו:
פסוק ז:עם מרעיתו. שהוא רועה ומנהיג אותנו:
פסוק ז:וצאן ידו. ר״ל כמו הרועה הרחמני אשר ינהג הצאן עם נטיית היד ולא במקל:
פסוק ז:היום. ר״ל היום ההוא ינהיג אתכם כן כאשר בקולו תשמעו:
פסוק ח:אל תקשו לבבכם. להרהר אחרי ה׳ כמו במי מריבה:
פסוק ח:כיום. כמו במי מסה במדבר וכפל הדבר במ״ש כי היא היא כמ״ש ויקרא שם המקום מסה ומריבה וגו׳ (שמות י״ז:ז׳):
פסוק ט:אשר נסוני. אם היכולת בידי ליתן להם מים כמה שנאמר שם:
פסוק ט:בחנוני גם ראו פעלי. אפילו אחר שראו פעלי במצרים ועל הים ובמדבר עכ״ז לא האמינו בי וחזרו ובחנו אותי:
פסוק י:אקוט בדור. היה לי קטטה באנשי הדור ההוא ואמרתי זהו העם אשר לבבם תועה מאחרי:
פסוק י:והם. אחר כל הקטטה לא ידעו הם את דרכי:
פסוק יא:אשר נשבעתי. אשר בעבור זה קצפתי עליהם ונשבעתי בחרון אפי שלא יבואון אל מנוחתי זה ארץ ישראל:
פסוק יא:אם יבואון. ענין שבועה הוא וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר כך וכך יהיה אם אעשה הדבר הזה וכן אם לדוד אכזב (לעיל פט):