פסוק א:לכו נרננה - לכו אלי כמו מלת סורו, דברי המשורר לישראל.
פסוק ב:נקדמה - שנודה לו ותרועתינו תהיה עם זמירות, כי זאת היא התודה והזמירות, כי הוא תקיף.
פסוק ג:כי גדול ומלך על כל - מלאכי שמים, כי מלאכיו הם והם עושי מלאכותו.
פסוק ד:אשר - בעבור שהזכיר צבא השמים, אמר: כי ברשותו תחתיות ארץ, גם ההרים הגבוהים על הארץ.
פסוק ד:ותועפות - כח. ויש אומרים: כמו קרנים.
פסוק ה:אשר - הזכיר בפסוק הזה הים והיבשה כי הם כמו כדור אחד בראיות גמורות מחכמת התולדה.
פסוק ו:בואו - בעבור שהזכיר שהוא מלך, על כן אנו חייבין להשתחות לפניו.
פסוק ו:נברכה - כמו: ויברך על ברכיו.
פסוק ו:וטעם עושינו - כי עשה הים והיבשה והם כללים ומהם עשה הפרטים.
פסוק ז:כי, אלהינו - מרחוק, או אלהינו אמונתו.
פסוק ז:וצאן ידו - כנגד ידיו יצרו.
פסוק ז:וטעם היום – דבק עם בואו נשתחוה אם בלבבכם לשמוע בקולו השתחוו לו היום, אם בקולו תשמעון וזה הוא קול השם.
פסוק ח:אל תקשו - השתבשו המפרשים.
פסוק ח:כיום מסה - והנכון בעיני: על ביאת המרגלים והמריבה היא נתנה ראש.
פסוק ח:והמסה – כי שם כתוב: וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.
פסוק ט:אשר - פירש מי הם המנסים.
פסוק ט:וטעם ראו פעלי – שמתו כולם במדבר, ככתוב אחריו.
פסוק י:ארבעים שנה אקוט - כמו ונקוטותם נקטה נפשי בחיי כמו: געלה כי לא מצאנו נבואה למשה בתוך הארבעים.
פסוק י:וטעם לא ידעו דרכי – כאשר אמר משה: ולא נתן ה' לכם לב לדעת.
פסוק יא:אשר מנוחתי - שתהיה להם מנוחה ונחלה, כדרך: ושמחתים בבית תפלתי.