כי חסיד אני. שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק, כך הוא באגדת תהלים, ד"א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו':
פסוק ג:
כל היום. כל הגלות שהוא יום לאומות ולילה לישראל כך מפורש באגדת תהלים:
פסוק ד:
נפשי אשא. לבי אכוין:
פסוק ח:
ואין כמעשיך. המקדים עליונים לתחתונים:
פסוק י:
ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך. עד שלא נבראו המלאכים נבראו השמים והארץ לפיכך יכבדו כל הגוים לשמך:
פסוק יג:
משאול תחתיה. דרך המנאפים להנתן בעומקה של שאול ומשם הצלתני שאמר לי נתן הנביא (שמואל ב י״ב:י״ג) גם ה' העביר חטאתך:
פסוק יד:
זדים קמו עלי. דואג ואחיתופל:
פסוק יד:
ולא שמוך לנגדם. לא זכרו אשר ראו שמשחני שמואל על פיך:
פסוק טז:
לבן אמתך. בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו:
פסוק יז:
עשה עמי אות לטובה. שיהא ניכר לאחרים שמחלת לי:
פסוק יז:
ויראו שונאי. האות ויבושו, ולא שמע לו הקב"ה ליתן האות בימיו אלא בימי שלמה בנו כשדבקו השערים זה בזה ולא נפתחו עד שאמר (ד"ה ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך: