פסוק א:הטה. לשמוע תפלתי וענני:
פסוק א:כי עני. אני מוכנע כעני:
פסוק ב:כי חסיד אני. וזהו במה ששומע חרפתו ובידו לנקום נקם ומעביר על מדותיו:
פסוק ב:הושע וגו׳. מקרא מסורס והוא כמו אתה אלהי הושע עבדך הבוטח עליך:
פסוק ד:נפשי אשא. אני נושא נפשי להטעין עליך ולהשען בך:
פסוק ז:כי תענני. בטוח אני שתענה לי:
פסוק ח:באלהים. הם שרי מעלה:
פסוק ח:ואין כמעשיך. אין בעולם מעשה נפלא כמעשיך:
פסוק ט:יבואו וגו׳. כי לעתיד יאמינו הכל בה׳:
פסוק י:כי גדול. אז ידע אשר אתה גדול ועושה נפלאות לבדך:
פסוק יא:אהלך. למען אלך גם אני באמתך ר״ל ללכת באמתך כמוך:
פסוק יא:יחד לבבי. עשה לי לב אחד ומחשבה אחת ליראה את שמך ולא אהיה תלוי ומסופק:
פסוק יג:גדול עלי. הגדלת עמי חסד:
פסוק יג:משאול תחתיה. הוא הגיהנם וזהו במה שבשרו ע״י נתן הנביא שנמחל לו העון דבת שבע:
פסוק יד:ולא שמוך. לא שמו יראת אלהים נגד פניהם:
פסוק טז:לבן אמתך. ר״ל אני מוכנע כבן אמה יליד בית:
פסוק יז:אות לטובה. סימן להודיע לכל שחפץ אתה בטובתי:
פסוק יז:ויבושו. בראותם כי אתה עמדי:
פסוק יז:כי אתה וגו׳. ר״ל הלא מעולם עזרתני ונחמתני ע״י נתן הנביא בכפרת מחילת העון דבת שבע לזה שאלתי עשה לי גם אות לטובה להודיע לכל: