פסוק א:בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת:
פסוק א:בקרב. יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחזוק:
פסוק ב:עד מתי. הואיל וכן א״כ עד מתי תשפטו עול ולעולם תשאו פני הרשעים להחניפם בדבר המשפט:
פסוק ג:שפטו. לא כן עשו כ״א שפטו דל ויתום במשפט הראוי ולא תרחמו עליהם במשפט:
פסוק ג:הצדיקו. בעת המשפט אם הוא צדיק בריבו ולא תאמרו אזכה במשפט את העשיר בעל דינו שלא לביישו ואח״ז אודיעו שהדין עם שכנגדו:
פסוק ד:פלטו. מיד הבא לעשקם:
פסוק ה:לא ידעו. אין הדיינים נותנים לב לדעת ולהבין חומר העון והרי הם כההולך בחשיכה ואינו יודע במה יכשל:
פסוק ה:ימוטו. הלא בעבור קלקול הדין ימוטו מוסדי הארץ והיא קרובה לפול כי על שלשה דברים העולם עומד והדין אחד מהם כן ארז״ל:
פסוק ו:אני אמרתי. אמר בשם ה׳ הנה כאשר צויתי אתכם על הדינים אמרתי אז שבעבורם תהיו כמלאכים ולא תשלוט בכם המיתה:
פסוק ו:ובני עליון. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ז:אכן. באמת הואיל ואין אתם נזהרים בה תמותו כמו שמת אדם הראשון על שלא נזהר במצותי:
פסוק ח:שפטה הארץ. שפוט אתה דין עני ואביון:
פסוק ח:כי אתה תנחל וגו׳. הלא אף בכל גויי הארץ תאהב העניים דכאי הרוח והנחלתם לך לנחלה לזה שפוט את משפטם: