על עיוות הדין בבתי המשפט
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽ-לֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת-אֵ֑-ל בְּקֶ֖רֶב אֱ-לֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט:
(תהילים פב א)
"בַּעֲדַת-אֵ֑-ל" - הם הדיינים. על דרך הלשון לעיל, "עַל-כֵּ֤ן לֹא-יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים"(תהילים א ה), שמוכח מתוכה כי המכוון ב-"עֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים" הוא עדת השופטים היושבים לדין.
"אֱֽ-לֹהִ֗ים נִצָּ֥ב" - שם לריב עמהם.
"בְּקֶ֖רֶב אֱ-לֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט" - יִשְׁפֹּֽט את השופטים, אשר שמו אֱ-לֹהִ֣ים בקרבם.
ועל דרך חכמי המשנה כוונת הפסוק היא: כי אֱֽ-לֹהִ֗ים במקום המשפט, כדבר יהושפט אל השופטים: "כי לא לאדם תשפוטו כי לה', ועמכם בדבר משפט"(דברי הימים ב יט ו).
אֲֽנִי-אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם: אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ:
(תהילים פב ו-ז)
המשורר מהתל בתואר "אֱלֹהִ֣ים", הניתן להם בתור שופטים, ובאמת אין להם שום יתרון, ופקודת האחדים יפקד גם עליהם; "וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ" - ככל שאר השרים הנופלים במלחמה - תִּפֹּֽלוּ גם אתם.
[אולי מושפע הוא בלשונו, "וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ", מלשון דוד על מות אבנר: "שר וגדול נפל היום בישראל"(שמואל ב ג לח). אפשר כי השופטים היו חופשים מלצאת במלחמה, ואולי זהו כוונת הכתוב בישעיהו "בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפולו" - כלומר, כי השופט שמדובר בו שם, שמעולם לא כרע גם בתור אסיר, יפול עתה הרוג יחד עם שאר ההרוגים].
קוּמָ֣ה אֱ֭-לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי-אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל-הַגּוֹיִֽם:
(תהילים פב ח)
"כִּֽי-אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל-הַגּוֹיִֽם" - הכוונה: כי אז כל הַגּוֹיִֽם יכירו את עול מלכותך ויהיו לך לנחלה.