פסוק א:אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. לִרְאוֹת אִם אֱמֶת יִשְׁפֹּטוּ. וְאַתֶּם, הַדַּיָּנִים, עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל?!
פסוק ג:הַצְדִּיקוּ. אִם זַכַּאי הוּא בְּדִינוֹ, אַל תַּהַפְּכוּ דִינוֹ לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל לָשֵׂאת פְּנֵי רְשָׁעִים:
פסוק ה:לֹא יָדְעוּ. הַדַּיָּנִין הַמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין:
פסוק ה:וְלֹא יָבִינוּ. אֶת אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל הֶעָוֹן הַזֶּה יִתְהַלְּכוּ בַּחֲשֵׁכָה (עַל דֶּרֶךְ ״כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְגוֹ׳״ (שמות כג:ח)), וְיִמּוֹטוּ עַל כָּךְ מוֹסְדֵי אָרֶץ:
פסוק ו:אֱלֹהִים אַתֶּם. מַלְאָכִים; כְּשֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, נְתַתִּיהָ לָכֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט עוֹד בָּכֶם:
פסוק ז:אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. אָכֵן כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּמוּתוּן, אַחֲרֵי שֶׁחִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם כְּמוֹהוּ (עבודה זרה ה,א; מכילתא יתרו בחדש ט):
פסוק ז:וּכְאַחַד הַשָּׂרִים. הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמֵּתוּ, כֵּן תִּפֹּלוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה : כְּאַחַד הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כד:כא): ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם״:
פסוק ח:קוּמָה אֱלֹהִים. אָסָף הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיָּקוּם וְיַכְרִית אוֹתָם הַדַּיָּנִין הַמְקֻלְקָלִין מִיִּשְׂרָאֵל:
פסוק ח:כִּי אַתָּה. הוּא הַנּוֹחֵל הַגּוֹיִם, וְהַכֹּל בְּיָדְךָ לִשְׁפּוֹט: