מצודת דוד על תהילים עז

רבי דוד אלטשולר

🔗 שתף
פסוק א:
על ידותון. בעבור הדתות והדינין שעברו על ישראל או הוא שם כלי נגון:
פסוק ב:
קולי. ארים קולי אל אלהים ואצעק אליו וכאשר ארים קולי יאזין באזניו לשמוע אלי:
פסוק ג:
ביום צרתי. בעת בוא הצרה דרשתי את ה׳‎:
פסוק ג:
ידי. ר״‎ל מכתי תזל עלי כל הלילה ואינה נחלשת ולכן ממאנת נפשי לקבל תנחומין:
פסוק ד:
אזכרה. כשאני זוכר בכובד החורבן לבי הומה:
פסוק ד:
אשיחה. אספר תלאותי ורוחי כפופה ומעונה זה זמן רב:
פסוק ה:
אחזת. מגודל התוגה לא אוכל לישן כאלו אחזת מכסי העין השומרים אותם מן האבק ולא אוכל א״‎כ לסגרם כדרך הישן:
פסוק ה:
נפעמתי. אני נשבר ומוכה עד שלא אוכל לדבר:
פסוק ו:
חשבתי. אני חושב בימי הטובים שהיו לי מימי קדם:
פסוק ו:
שנות עולמים. כפל הדבר במ״‎ש:
פסוק ז:
בלילה. היא העת שמחשבות האדם פנויים ואז אזכור מה שהייתי מנגן בבה״‎מ ואני מדבר עם לבבי ורוחי יחפש לדעת מה יהיה סוף הדבר:
פסוק ח:
הלעולמים. וכי עד עולם יעזוב ה׳‎ אותי וכי לא יוסיף להיות עוד מרוצה לי כאשר היה בימי קדם:
פסוק ט:
האפס. וכי כלה חסדו עד עולם וכי השלים אמרי הנחמות דור דורים ר״‎ל וכי עד עולם יהיו כלים הנחמות לבל יתקיימו:
פסוק י:
השכח. וכי שכח ה׳‎ לחנן אותנו וכי בעבור האף שחרה בנו סגר את רחמיו עד עולם בתמיה:
פסוק יא:
ואומר. אשיב אמרי אלי אין זה כי אם להביא עלי חיל ורעד לשוב מחטאתי ובעבור זה היתה השתנות בימין עליון ממה שהיתה לשעבר נאדרי בכח רועצת האויב:
פסוק יב:
אזכור. כי אזכור מעשה ה׳‎ אשר לא קצרה ידו:
פסוק יב:
מקדם פלאך. הפלאות שעשית לי מימי קדם:
פסוק יג:
והגיתי. אני מחשב בכל פעליך ובהם אדבר והמה לי למשיב נפש:
פסוק יד:
אלהים. אתה אלהים הן ידעתי כי דרכך לקדש שמך לעשות דין ברשעים אף ידעתי שאין אל גדול כאלהים שיהיה הכח בידו למחות מלנקום נקם:
פסוק טו:
אתה האל. ולא אחר:
פסוק טו:
הודעת. פרסמת עוזך בין העמים:
פסוק טז:
בזרוע. בכח זרועך גאלת את עמך ממצרים:
פסוק טז:
בני יעקב ויוסף. כי יעקב ילדם ויוסף כלכלם ברעב לזה נקראים ע״‎ש שניהם:
פסוק טז:
סלה. ר״‎ל גאולה שלימה עד עולם ולא חזרו להשתעבד בהם:
פסוק יז:
ראוך מים. כאשר ראוך מי הים חלו ורעדו ונסו במקומם:
פסוק יז:
תהומות. עומק המים רגזו ופחדו וכפל הדבר במ״‎ש:
פסוק יח:
זורמו מים עבות. העננים נטפו מים כזרם בעת עברם בים להומם את מצרים:
פסוק יח:
קול. זה קול הרעם:
פסוק יח:
חצציך. הם הברקים שהם חציו של מקום:
פסוק יט:
בגלגל. קול רעם בא בגלגלי מרכבות פרעה כמ״‎ש ויסר את אופן מרכבותיו (שמות י״ד:כ״ה):
פסוק יט:
האירו. הברקים היו גדולים עד שהאירו בכל העולם וכל הארץ רגזה ורעשה:
פסוק כ:
בים דרכך. עשית דרכך בים:
פסוק כ:
ושבילך. כפל הדבר במ״‎ש:
פסוק כ:
לא נודעו. לא היה ניכר מדרך עקבות הרגל כי מיד חזר הים לאיתנו לכסות על מצרים:
פסוק כא:
נחית כצאן. כמו הרועה מנהיג הצאן כן נהגת עמך ע״‎י משה ואהרן (וחוזר לתחלת הענין לומר כשאזכור כל אלה אדע כי לא מקוצר יד לא גאלתנו כ״‎א לעורר לבנו לתשובה):

תהילים עז

א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־ידיתון (יְדוּת֗וּן) לְאָסָ֥ף מִזְמֽוֹר׃ ב קוֹלִ֣י אֶל־א-להים וְאֶצְעָ֑קָה קוֹלִ֥י אֶל־א-להים וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי׃ ג בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י ׀ לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי׃ ד אֶזְכְּרָ֣ה א-להים וְאֶֽהֱמָיָ֑ה אָשִׂ֓יחָה ׀ וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י סֶֽלָה׃ ה אָ֭חַזְתָּ שְׁמֻר֣וֹת עֵינָ֑י נִ֝פְעַ֗מְתִּי וְלֹ֣א אֲדַבֵּֽר׃ ו חִשַּׁ֣בְתִּי יָמִ֣ים מִקֶּ֑דֶם שְׁ֝נ֗וֹת עוֹלָמִֽים׃ ז אֶֽזְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם־לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי׃ ח הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח ׀ אֲדֹנָ֑י וְלֹֽא־יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד׃ ט הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ י הֲשָׁכַ֣ח חַנּ֣וֹת א-ל אִם־קָפַ֥ץ בְּ֝אַ֗ף רַחֲמָ֥יו סֶֽלָה׃ יא וָ֭אֹמַר חַלּ֣וֹתִי הִ֑יא שְׁ֝נ֗וֹת יְמִ֣ין עֶלְיֽוֹן׃ יב אזכיר (אֶזְכּ֥וֹר) מַֽעַלְלֵי־יָ֑הּ כִּֽי־אֶזְכְּרָ֖ה מִקֶּ֣דֶם פִּלְאֶֽךָ׃ יג וְהָגִ֥יתִי בְכָל־פָּעֳלֶ֑ךָ וּֽבַעֲלִ֖ילוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃ יד א-להים בַּקֹּ֣דֶשׁ דַּרְכֶּ֑ךָ מִי־א-ל גָּ֝ד֗וֹל כא-להים׃ טו אַתָּ֣ה הא-ל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ׃ טז גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵי־יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה׃ יז רָ֘א֤וּךָ מַּ֨יִם ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים רָא֣וּךָ מַּ֣יִם יָחִ֑ילוּ אַ֝֗ף יִרְגְּז֥וּ תְהֹמֽוֹת׃ יח זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם ׀ עָב֗וֹת ק֭וֹל נָתְנ֣וּ שְׁחָקִ֑ים אַף־חֲ֝צָצֶ֗יךָ יִתְהַלָּֽכוּ׃ יט ק֤וֹל רַעַמְךָ֨ ׀ בַּגַּלְגַּ֗ל הֵאִ֣ירוּ בְרָקִ֣ים תֵּבֵ֑ל רָגְזָ֖ה וַתִּרְעַ֣שׁ הָאָֽרֶץ׃ כ בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ ושביליך (וּֽ֭שְׁבִֽילְךָ) בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ׃ כא נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק