יעשן. הוא ענין כעס כי ע״י חמום הכעס נראה יוצא מהנחירים כמו עשן ואמר בלשון הנופל באדם כדי לשבר את האוזן:
פסוק ג:
פעמיך. הרגלים שפוסעין בהן וכן פעמי דלים (ישעיה כ״ו):
פסוק ג:
למשואות. ענין חושך:
פסוק ד:
שאגו. צעקו:
פסוק ד:
מועדך. מל׳ וועד ואסיפה:
פסוק ה:
בסבך. הענף נקרא סבך ע״ש שמסתבכים ונאחזים זה בזה כמו נאחז בסבך (בראשית כ״ב):
פסוק ה:
קרדמות. גרזנים:
פסוק ו:
פתוחיה. ענינו החתירה והחקיקה של צורות ודקלים כמו פתוחי חותם (שמות כ״ח):
פסוק ו:
בכשיל וכילפות. שמות כלים עשוים לשבר בהם אבנים:
פסוק ו:
יהלומון. ענין הכאה ושבירה כמו יהלמני צדיק (לקמן קמ״א):
פסוק ז:
שלחו. ענין הצתה והבערה:
פסוק ז:
חללו. מל׳ חולין:
פסוק ח:
נינם. ענין שררה כמו ינון שמו (לעיל ע״ב):
פסוק ט:
עד מה. עד מתי וכן עד מה ה׳ תאנף לנצח (לקמן ע״ט):
פסוק י:
ינאץ. ענין בזיון:
פסוק יא:
כלה. ר״ל מנע:
פסוק יג:
פוררת. ענינו הרצוץ לחתיכות רבות כמו פור התפוררה ארץ (ישעיהו כ״ד:י״ט) תנינים. תנים שם דג גדול שבים פרעה נקרא תנים כמ״ש בו התנים הגדול הרובץ וכו׳ (יחזקאל כ״ט:ג׳) ולכן יקראו המצרים תנינים:
פסוק יד:
רצצת. ענין שבירה לחתיכות:
פסוק יד:
לויתן. זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ״ש את התנינים הגדולים (בראשית א) והוא הלויתן ובת זוגו:
פסוק יד:
לציים. מל׳ ציה ושממה:
פסוק טו:
הובשת. מל׳ יבש:
פסוק טו:
איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):
פסוק טז:
הכינות. מל׳ כן ובסיס:
פסוק יז:
הצבת. העמדת:
פסוק יז:
קיץ. ימות החמה:
פסוק יז:
וחורף. ימות הגשמים:
פסוק יח:
נאצו. ענין בזיון:
פסוק יט:
לחית. ענין עדה וקבוץ וכן חית פלשתים (ש״ב כג):
פסוק יט:
תורך. מל׳ תור והיא כנסת ישראל והמשילה לתור כמו שהמשילה ליונה כמ״ש יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב):