פסוק א:עַל שׁוֹשַׁנִּים. עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ״כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים״ (שיר השירים ב:ב), שֶׁהַחוֹחִים מְנַקְּבִין אוֹתָם, וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם:
פסוק ב:כִּי בָאוּ מַיִם. הָאֻמּוֹת:
פסוק ג:בִּיוֵן מְצוּלָה. בְּבוֹץ, טִיט שֶׁל מְצוּלָה:
פסוק ג:וְשִׁבֹּלֶת. הוּא שֶׁטֶף חֹזֶק הַנָּהָר, פִּי״ל בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:נָחַר. יָבֵשׁ, כְּמוֹ ״חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל):
פסוק ד:כָּלוּ עֵינַי. כָּל תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה קְרוּיָה כִּלְיוֹן עֵינַיִם, כְּמוֹ ״וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם״ (דברים כח:לב), ״מְכַלּוֹת עֵינַיִם״ (ויקרא כו:טז), ״וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה״ (איוב יא:כ):
פסוק ה:אוֹיְבֵי שֶׁקֶר. שׂוֹנְאִים אוֹתִי עַל שֶׁקֶר, שֶׁאֵין אֲנִי רוֹדֵף אַחַר שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם לִתְפֹּשׂ טָעוּתָם:
פסוק ה:אָז אָשִׁיב. כְּשֶׁהֵם נֶאֱסָפִים עָלַי, אֲנִי מְשַׁחֵד אוֹתָם בְּמָמוֹן מַה שֶּׁלֹּא גָזַלְתִּי מֵהֶם:
פסוק ז:אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ. אַל תַּנִּיחֵנִי בְּיָדָם, פֶּן יֵבֹשׁוּ קֹוֶיךָ בְּמַה שֶּׁמְּאֹרָע בִּי וְיֹאמְרוּ: הֲלֹא כָּךְ אֵרַע לְמִי שֶׁהָיָה מְקַוֶּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
פסוק ט:לְאֶחָי. לְעֵשָׂו (בראשית כה:כה):
פסוק י:קִנְאַת בֵּיתְךָ. רָאוּ הַחִבָּה שֶׁנָּהַגְתָּ בָּנוּ בְּעוֹד בֵּיתְךָ קַיָּם, וְנִתְקַנְּאוּ בִי:
פסוק יא:וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי. בְּתַעֲנִיתִי:
פסוק יא:וַתְּהִי לַחֲרָפוֹת לִי. מַה שֶּׁאֲנִי בּוֹכֶה וּמִתְעַנֶּה לְפָנֶיךָ, הֵם מִתְלוֹצְצִים עָלַי:
פסוק יג:וּנְגִינוֹת. בִּי לְשׁוֹתֵי שֵׁכָר (ס״א אינו):
פסוק יד:וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה׳. יְהִי עֵת תְּפִלָּתִי עֵת רָצוֹן:
פסוק טז:וְאַל תֶּאֱטַר. וְאַל תִּסְגֹּר עָלַי:
פסוק טז:בְּאֵר. צָרָה נָכְרִיָּה זוֹ, אֶת פִּיהָ לִבְלָעֵנִי:
פסוק טז:תֵּאָטֵר. כְּמוֹ ״אִטֵּר יַד יְמִינוֹ״ (שופטים ג:טו) – סָגוּר יַד יְמִינוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ:
פסוק יט:קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי. (קְרַב אֵלַי):
פסוק יט:גָּאֳלָהּ. גְּאוֹל אוֹתָהּ:
פסוק כא:וָאָנוּשָׁה. וָאֵאָנַשׁ וָאֶחֱלֶה, כְּמוֹ ״כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ״ (מיכה א:ט), וּכְמוֹ ״וַיֵּאָנַשׁ הַיֶּלֶד״ דְּבַת שֶׁבַע (שמואל ב יב:טו). וְאִם תֹּאמַר: הֵיאַךְ הָאָלֶ״ף זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת שֹׁרֶשׁ וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁמּוּשׁ הַמֵּסֵב הַדִּבּוּר אֶל הַמְדַבֵּר? כֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ אָלֶ״ף, כְּגוֹן: ״וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב״ (מלאכי א:ב), ״אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב״ (משלי ח:יז) – הֲרֵי הוּא כְּמוֹ ׳וָאֶאֱהַב׳, וְכֵן ״אָסֹף אָסֵף״ (צפניה א:ב) – כְּמוֹ ׳אֶאֱסֹף׳:
פסוק כא:לָנוּד. שֶׁיָּבוֹאוּ לִי אוֹהֲבִים לָנוּד לִי וּלְנַחֲמֵנִי (איוב ב:יא):
פסוק כב:בְּבָרוּתִי. בִּסְעוּדָתִי, כְּמוֹ ״תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי... וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ״ (שמואל ב יג:ו):
פסוק כג:וְלִשְׁלוֹמִים. כְּשֶׁיְּקַוּוּ לְשָׁלוֹם, יֵהָפֵךְ שְׁלוֹמָם לְמוֹקֵשׁ:
פסוק כז:כִּי. אֶת הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה הִכִּיתָ:
פסוק כז:רָדָפוּ. אַתָּה קָצַפְתָּ מְעַט וְהֵם עָזְרוּ לְרָעָה (זכריה א:טו):
פסוק כז:וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ. דִּבְרֵיהֶם לָבוֹא בְּעֵצָה: נַשְׁחִיתֵם ״בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים״ (בראשית לד:כה):
פסוק לב:וְתִיטַב. הִלּוּלִי לַה׳:
פסוק לב:מִשּׁוֹר פָּר. הוּא שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּבְרָא בְּקוֹמָתוֹ; וּבַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר, בּוֹ בַיּוֹם הֱבִיאוֹ. שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״ (ויקרא כ״ב:כ״ז). בּוֹ בַיּוֹם נִדְמָה לְפַר, שֶׁהוּא בֶּן שָׁלֹשׁ (ראש השנה י.):
פסוק לב:מַקְרִן מַפְרִיס. קַרְנוֹתָיו קָדְמוּ לְפַרְסוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי בְּקוֹמָתוֹ וּבְקַרְנָיו נִבְרָא, וְרֹאשׁוֹ יָצָא מִן הָאָרֶץ תְּחִלָּה; כְּדֶרֶךְ כָּל הַנּוֹלָדִים הוֹצִיאַתָן הָאָרֶץ, נִמְצְאוּ קַרְנָיו קָדְמוּ לְרַגְלָיו (חולין ס.):