פסוק א:שושנים. שם כלי נגון עשויה בצורת שושנה:
פסוק ג:ביון. הוא הרפש שבקרקעית המים:
פסוק ג:ושבולת. היא מרוצת המים כמו משבולת הנהר (ישעיה כז):
פסוק ד:נחר. ענין יובש כמו ושכן חררים (ירמיה יז):
פסוק ד:מיחל. מל׳ תוחלת ותקוה:
פסוק ה:עצמו. חזקו והוא מלשון עצם שהוא קשה וחזק:
פסוק ה:מצמיתי. ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן ק״א):
פסוק ו:לאולתי. מל׳ אויל ור״ל עבירות כי אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות:
פסוק ו:נכחד. נמנעו מלדעת אותם:
פסוק י:נפלו. חנו ושכנו כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה):
פסוק יג:ישיחו. ענין ספור דברים:
פסוק יד:באמת. ענינו דבר מקויים:
פסוק טז:תאטר. ענין סתימה וסגירה ודוגמתו אטר יד ימינו (שופטים ג׳:ט״ו):
פסוק כא:ואנושה. ענין חולי כאוב כמו ויאנש הילד (ש״ב יב):
פסוק כב:בברותי. עניינו אכילה מועטת כמו הביאי הבריה (שם יג):
פסוק כב:ראש. שם עשב מר כמו ראש ולענה (דברים כט):
פסוק כד:המעד. ענין השמטה והחלקה:
פסוק כו:טירתם. ארמונם כמו טירת כסף (ש״ה ח):
פסוק לב:משור פר. כפל המלה בשמות נרדפים לתוספות ביאור וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) מפריס. פרסות הרגל:
פסוק לה:רומש. הלוך הבריות קצרי הרגל קרוי רמיסה בלשון המקרא: