פסוק א:מכתם. שם נעימות שיר:
פסוק ב:האמנם. לשון אמונה הוא:
פסוק ב:האמנם אלם צדק תדברון וגו', מזמור זה אמר על שבא אל המעגל אשר שאול שוכב שם ולקח את החנית ואת הצפחת והלך לו וקרא הלא תענה אבנר (ש"א כ"ז) כלומר הלא יש לך עתה להוכיח לשאול ולהראותו שעל חנם הוא רודפני שאילו רציתי הרגתיו וכך אמר בשירו האמנם נאלם מפיכם הצדק שהיה לכם לדבר והמישרי' שהיה לכם לשפוט הצדק אשר תדברון:
פסוק ג:אף בלב עולות תפעלון. ולא עוד אלא שבלבבכם אתם חורשים רעה לפעול עול:
פסוק ג:עולות. כמו עוולות כאשר יאמר מן שור שוורים, ומעיר עיירים, ושלשים עיירים להם (שופטים י׳:ד׳) שהם לשון עיר וקריה:
פסוק ג:בארץ חמס ידיכם תפלסון. בתוך הארץ אתם מכריעים חמס ידיכם עד שהוא שוקל משקל רב, תפלסון קונטערפיי"שץ בלע"ז:
פסוק ד:זורו רשעים מרחם. ממעי אמם הם נעשים זרים להקב"ה כדרך שעשה עשו ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כ״ה:כ״ב):
פסוק ד:זורו. נזורו כמו שומו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב), וימררוהו ורבו (בראשית מ״ט:כ״ג), רומו מעט (איוב כ״ד:כ״ד), כולן לשון נפעלו:
פסוק ה:חמת למו. ארס יש להם להרוג את הבריות כדמות הנחש:
פסוק ה:כמו פתן חרש יאטם אזנו. הנחש כשהוא מזקין נעשה חרש באזנו אחת ואוטם השנית בעפר שלא ישמע את הלחש כשחבר משביעו שלא יזיק:
פסוק ו:אשר לא ישמע וגו'. מחובר למקרא שלפניו ואוטם אזנו בשביל שלא ישמע לקול מלחשים:
פסוק ו:חובר חברים. שיודע ללחוש את הנחשים:
פסוק ז:מלתעות. שנים הפנימיות שקורין מייש"ליש בלע"ז:
פסוק ח:ימאסו. לעצמם שיהיו נמאסים בעיניהם מדאגה וכמו במים יתהלכו דוגמתו (יחזקאל כ״א:י״ב) כל ברכים תלכנה מים מדמעות (סא"א):
פסוק ח:ידרוך חציו. הקב"ה לנגד' כדי שיתמוללו, יתמוללו שיאנ"ט פרוייאיי"ץ בלע"ז:
פסוק ט:שבלול. יש פותרין לימצ"א בלע"ז ויש פותרין כמו שבולת מים (לקמן ס"ט) וכפל הלמ"ד כמו מן ימל קצירו (איוב י"ח), ימולל (לקמן צ'):
פסוק ט:תמס. נמס והולך תמס שם דבר הוא, המ"ם יסוד ועיקר הוא והתי"ו בו יסוד נופל כמו תי"ו של תבל עשו (ויקרא כ'):
פסוק ט:נפל אשת. טלפ"א בלע"ז, שאין לה עינים והיא תנשמת דמתרגמינן אשותא כך פירשוהו רבותינו, ויש פותרין נפל של אשה כמו אשת הזמה (יחזקאל כ"ג), ויש תי"ו בלא דבקות כמו (משלי ד') עטרת תפארת תמגנך כמו נפל של אשה שלא חזו הנפלים שמש, וללשון ראשון הוי נפל ואשת כמו ואני ככבש אלוף (ירמיה י"א) שהוא כמו כבש ואלוף, ופי' מנחם ככבש ואלוף הוא שור אף כאן נפל ואשת (צוה להגיה סא"א):
פסוק י:בטרם יבינו סירותיכם אטד. אשר בטרם ידעו קוצים רכים שלכם להיות אטדים קשים כלומר עד שלא יגדלו בני הרשעים:
פסוק י:כמו חי כמו חרון. כלומר בגבורה ובחוזק ובחרון יסערם הקב"ה:
פסוק יב:ויאמר אדם אך פרי לצדיק. ואז יאמרו הבריות ודאי יש פירות ותשלום שכר במעשה הצדיקים שנקם הקב"ה נקמתם:
פסוק יב:יש אלהים. דיין שופט רשעים בארץ: