א לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֗ת לְדָוִ֥ד מִכְתָּֽם׃ ב הַֽאֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּן מֵישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ ג אַף־בְּלֵב֮ עוֹלֹ֪ת תִּפְעָ֫ל֥וּן בָּאָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵיכֶ֗ם תְּפַלֵּֽסֽוּן׃ ד זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב׃ ה חֲמַת־לָ֗מוֹ כִּדְמ֥וּת חֲמַת־נָחָ֑שׁ כְּמוֹ־פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אָזְנֽוֹ׃ ו אֲשֶׁ֣ר לֹא־יִ֭שְׁמַע לְק֣וֹל מְלַחֲשִׁ֑ים חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם׃ ז אֱ‍ֽלֹהִ֗ים הֲרָס־שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ ׀ יְהוָֽה׃ ח יִמָּאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ יִדְרֹ֥ךְ חצו (חִ֝צָּ֗יו) כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃ ט כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃ י בְּטֶ֤רֶם יָבִ֣ינוּ סִּֽירֹתֵיכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃ יא יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע׃ יב וְיֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ־פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
האמנם. האמת:
פסוק ג:
עולת. מלשון עולה:
פסוק ג:
תפלסון. ענין יושר ועש״ז יקרא מטה המשקל בשם פלס כי מיישר המשקל וכן פלס מעגל רגליך (משלי ה׳):
פסוק ה:
חמת. ארס כמו חמת תנינים יינם (דברים ל״ב:ל״ג):
פסוק ה:
פתן. מין נחש רע:
פסוק ה:
יאטם. יסתום כמו אוטם אזנו (משלי כ״א):
פסוק ו:
חובר חברים. היודע לחש וכן וחובר חבר (דברים י״ח):
פסוק ז:
מלתעות. הם השנים הגדולים והוא מתהפך כמו ומאכלות מתלעותיו (משלי ל׳):
פסוק ח:
ימאסו. ימססו ובאה האל״ף במקום אות הכפל וכן אשר בזאו (ישעיה י״ח) ומשפטו בזזו:
פסוק ח:
יתמוללו. יכרתו כמו ימולל ויבש (לקמן צ׳):
פסוק ט:
שבלול. שם שרץ מה:
פסוק ט:
תמס. מלשון המסה:
פסוק י:
סירותיכם. ענפי הקוצים כמו עד סירים סבוכים (נחום א׳:י׳):
פסוק י:
אטד. הוא מצבת אילן הקוץ וכן ויאמר האטד אל העצים (שופטים ט׳:ט״ו):
פסוק י:
חי. ענין בריאות כמו עד חיותם (יהושע ה׳):
פסוק י:
ישערנו. מל׳ סערה ועם שהוא בשי״ן:
פסוק יא:
חזה. ראה:
פסוק יא:
פעמיו. רגליו אשר צועד בהם: