יונת אלם רחוקים. על עצמו אמר שהיה רחוק מארץ ישראל אצל אכיש והיו אחיו של גלית מבקשים רשות מאכיש להרגו שנאמר הלא זה דוד מלך הארץ (ש"א כ"ח) והוא היה ביניהם כיונה אלמת:
פסוק ב:
שאפני. מצפים לבלעני גולושי"ר בלע"ז, כמו שאפה רוח (ירמיה ב'):
פסוק ב:
לחם. לשון מלחמה:
פסוק ג:
מרום. הקב"ה שהוא יושב מרום:
פסוק ה:
באלהים אהלל דברו. אף בשעה שהוא בא עמי במדת הדין אהלל דברו ואבטח בו:
פסוק ו:
כל היום דברי יעצבו. מעציבים אותי רודפי עד שכל דברי פי עצב וצעקה:
פסוק ז:
יגורו יצפונו. המה אורבים ולנים במקום שהם מקוים שאני אלך שם ושומרים את עקבי טר"צש בלע"ז, לרגלני ולהוליך רודפי שם, כל זה היה מקובל על רשעי ישראל האורבי' לו ומאימתם ברח אצל אכיש:
פסוק ז:
יגורו. ילינו:
פסוק ז:
יצפונו. יארובו:
פסוק ז:
כאשר קוו נפשי. כשהם יודעים ומקווים לי דרך זו ילך:
פסוק ח:
על און פלט למו. למצוא הצלה ועושר על דבר עון ורשע, פלט כמו לפלט מצפים שכר מאת שאול על כך: