פסוק א:למנצח על יונת אלם רחוקים וכו׳ כבר ביארנו ענין מכתם אבל יונת אלם רחוקים יש לפרש בו ג״כ שהוא אחד מכלי הניגון ויונת אלם כלומ׳ יונה אלמה שאינה הוגה והומה רק צפצופים רחוקים זה מזה ומה שאמ׳ כיוני הגאיות כולם הומות (יחזק׳ ז טז) ר״ל בעת התיראם מבני אדם והומות לשוב אל ארובותיהם וכן ענין וכיונים הגה נהגה (ישע׳ נט יא). אבל כשלא נתיראו מבני אדם לא יהגו בתכיפה רק ברחוק המיה אחת מחבירתה וכן היה כלי הניגון הזה מתאחר התנועות. וענין באחוז אותו פלשתים בגת פירושו כשחשבו לאחוז אותו להמיתו כשאמרו לאכיש הלא זה דוד מלך הארץ (ש״א כא יב) עד שהוריד רירו על זקנו ועשה עצמו כמשוגע וברח אל מערת עדולם ואיפשר שעל זה קרא עצמו יונת אלם כענין יונה פותה אין לב (הושע ז יא);
פסוק ב:ואמ׳ על זה חנני א׳ כי שאפני אנוש ר״ל הביט בי לרעה ורומז אל שאול
פסוק ג:ושאפו שוררי רומז אל שאול וסיעתו ומלת מרום קריאה לשם ית׳
פסוק ד:ואליך אבטח כמו עליך וכמו בטח אל ה׳ (משלי ג ה).
פסוק ה:ואמרו בא׳ אהלל דברו הוא אצלי לשון שבועה כלומ׳ בשבועה לאל שאני אהלל דברו ר״ל שאקיימנו ואעשנו ואלחם מלחמותיו ולא אירא משום אדם כי בו בטחתי ומה יעשה בשר לי.
פסוק ו:ודברי יעצבו כלומ׳ יכעיסו כלומ׳ שיגרמו לו לכעוס ולהיות דברי דברים של כעס.
פסוק ז:ויגורו כמו יתאספו ויצפונו כמו יארובו ועקבי ישמורו כלומ׳ שמרגלים אנה אני הולך מצד שקוו נפשי ר״ל ללכדני.
פסוק ח:פלט למו כלומ׳ ועד היום לא הגיעם עונש על מעשיהם אבל על כל און ועבירה שהיו עושים היה להם מפלט ולכן אתה ה׳ הפילם ממועצותיהם והורידם באף.
פסוק ט:ואמ׳ נודי ספרת אתה מלשון בארץ נוד (ברא׳ ד טז) כלומ׳ נדנודי וטלטולי להתעלם ספרת אתה כלומ׳ שידעתם. שימה דמעתי בנאדך כלומ׳ שלא תשכחנה וכן בספרתך כלומ׳ להיות זה נזכר לפניך כענין ויכתב בספר זכרון לפניו (מלאכי ג טז). ואמ׳ נודי עם נאדך דרך צחות ומלת הלא נאמרת לחזוק כאמת למטה הלא רגלי מדחי (פס׳ יד) הלא צויתיך (יהושע א ט) הלא שמעת בתי (רות ב ח).
פסוק י:ואז ישובו אויבי אחור וביום אקרא ואתפלל לפניך זה ידעתי כלומ׳ בזה אדע כי א׳ לי ומשגיח עלי.
פסוק יא:וחזר ואמ׳ בא׳ אהלל דבר כלומ׳ שלא אימנע ממצות השם להלחם מלחמותם בעבור קנאתם ובא׳ ובה׳ לשון שבועה. ורבותי׳ פירשו בא׳ מדת הדין, בה׳ מדת הרחמים כלומ׳ הן שתבוא עלי במדת הדין הן במדת רחמים על הכל אני מקלסך כלומ׳ שאודך על טוב ועל רע
פסוק יב:ומ״מ בא׳ בטחתי ולא אירא שום דבר.
פסוק יג:עלי א׳ נדריך ר״ל הנדרים הראוים לך על נסיך ועל נפלאותיך והם ההוראה והתפלה והוא ענין אשלם תודות לך
פסוק יד:כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי שלא להיות נדחה עם כל הטרדות מהתעסק בתורתך להתהלך לפני א׳ באור החיים ר״ל התכלית הנצחי. ובדרש אמרו להתהלך לפני הא׳ בארץ ישראל, באור החיים זו גן עדן.