הרב שלמה זלמן פינס ז"ל
הרב שלמה זלמן פינס ז"ל

לפרק נו

לפרק נ"ו

לַמְנַצֵּ֤חַ עַל-י֬וֹנַת אֵ֣לֶם רְ֭חֹקִים לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בֶּֽאֱחֹ֨ז אֹת֖וֹ פְלִשְׁתִּ֣ים בְּגַֽת: שָׁאֲפ֣וּ שׁ֭וֹרְרַי כָּל-הַיּ֑וֹם כִּֽי-רַבִּ֨ים לֹחֲמִ֖ים לִ֣י מָרֽוֹם:
(תהילים נו א,ג)

הכוונה: "שָׁאֲפ֣וּ שׁ֭וֹרְרַי כָּל-הַיּ֑וֹם" לבלעני, כי בדמיונם רַבִּ֨ים הנוהים אחרי מקרב ישראל "לֹחֲמִ֖ים לִ֣י" - ילחמו בשבילי עם הפלשתים יושבי השפלה; "מָרֽוֹם" - ממָרוֹם הרי יהודה [ודוד יהיה להם מארץ פלשתים לעזור - ולכך נתכוונו כנראה עבדי אכיש באמרם אל אכיש כראותם את דוד: "הלא זה דוד מלך הארץ, הלא לזה יענו במחולות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"(שמואל א כא יב)].

ההוכחה שהפלשתים יושבים בשפלה, מלשונות המקראות ביחס אל הדרך מארץ ישראל לארץ פלשתים וחזרה: באופן הראשון בא לשון ירידה, כגון: "וירדו כל ישראל הפלשתים"(שמואל א יג כ); ובאופן השני לשון עליה, כגון: "ופלשתים עלו"(שמואל א כט יא), "ויעלו כל פלשתים"(שמואל ב ה יז).


בֵּא-לֹהִים֮ אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ בֵּא-לֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה-יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי:
(תהילים נו ה)

"בֵּא-לֹהִים֮" - הנני נשבע בֵּא-לֹהִים֮, "אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ" - שהועיד לי למפלט את ארץ פלישתים, כי אחימלך, כדבר דואג לשאול (שמואל א כב י), שאל בנוב לדוד בא-להים, ובלי ספק מה' יצא דבר המלטו משם לארץ פלשתים; ואם כי מצבי פה הוא נורא, הנה "בֵּא-לֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א".


כָּל-הַ֭יּוֹם דְּבָרַ֣י יְעַצֵּ֑בוּ עָלַ֖י כָּל-מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע:
(תהילים נו ו)

"יְעַצֵּ֑בוּ" הוא מלשון "ידיך עצבוני ויעשוני"(איוב י ח), וכוונת הכתוב: כָּל-הַ֭יּוֹם הם עושים מהדברים היוצאים מפי צורות של מחשבות כאלה שמטילות עָלַ֖י חשד, וזה: יען כי עָלַ֖י כָּל-מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע.


יָג֤וּרוּ יִצְפּ֗וֹנוּ הֵ֭מָּה עֲקֵבַ֣י יִשְׁמֹ֑רוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר קִוּ֥וּ נַפְשִֽׁי: עַל-אָ֥וֶן פַּלֶּט-לָ֑מוֹ בְּ֝אַ֗ף עַמִּ֤ים הוֹרֵ֬ד אֱ-לֹהִֽים: נֹדִי֮ סָפַ֪רְתָּ֫ה אָ֥תָּה שִׂ֣ימָה דִמְעָתִ֣י בְנֹאדֶ֑ךָ הֲ֝לֹ֗א בְּסִפְרָתֶֽךָ:
(תהילים נו ז-ט)

נראה לי הפירוש הנכון, היוצר קשר והמשך בין הפסוקים, כזה: "יָג֤וּרוּ יִצְפּ֗וֹנוּ" - כַּ֝אֲשֶׁ֗ר קִוּ֥וּ נַפְשִֽׁי לספותה; והוא מוסיף באירוניה: "עַל-אָ֥וֶן פַּלֶּט-לָ֑מוֹ", בתמיהה, כלומר, אפשר עַל-אָ֥וֶן פליטתי להם, לארץ נכר; בן מוות אני בעיניהם?! אם כן הוא - "בְּ֝אַ֗ף עַמִּ֤ים הוֹרֵ֬ד אֱ-לֹהִֽים:" ושפוך חמתך עליהם [אולי תפס לשון "הוֹרֵ֬ד" מפני ששטח ארצם הוא במורד ובשפלה, כנזכר לעיל], כי אמנם לא בי העוון, כי נֹדִי֮ סָפַ֪רְתָּ֫ה אָ֥תָּה - אָ֥תָּה הוא שהועדת מקומות נֹדִי֮ למספרם, כלומר, וגזרת עלי בתוכם גם את הגלות לארץ פלשתים [נמסרה לו הגזרה הזאת על ידי אחימלך הכהן כאשר שאל לו דוד בנוב בא-להים]; אבל נפשי בכתה על גלות זו לארץ נכר: "שִׂ֣ימָה דִמְעָתִ֣י בְנֹאדֶ֑ךָ" - והלוואי שתשים דמעות ששפכתי בסיבת גלות זו בְנֹאדֶ֑ךָ אשר אליו אתה אוסף דמעות האומללים והעשוקים! "הֲ֝לֹ֗א בְּסִפְרָתֶֽךָ" - כלומר האמנם לא תשים דִמְעָתִ֣י בְּסִפְרָתֶֽךָ למשמרת ולזכרון?


אָ֥֨ז יָ֘שׁ֤וּבוּ אוֹיְבַ֣י אָ֭חוֹר בְּי֣וֹם אֶקְרָ֑א זֶה-יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי-אֱ-לֹהִ֥ים לִֽי:
(תהילים נו י)

מקושר עם הקודם, לומר: כי אם אך תשים דִמְעָתִ֣י בְנֹאדֶ֑ךָ ובְסִפְרָתֶךָ ויתגברו רחמיך עלי אָ֥֨ז יָ֘שׁ֤וּבוּ אוֹיְבַ֣י אָ֭חוֹר בְּי֣וֹם אֶקְרָ֑א.


בֵּֽ֭א-לֹהִים אֲהַלֵּ֣ל דָּבָ֑ר בה' אֲהַלֵּ֥ל דָּבָֽר:
(תהילים נו יא)

חוזר ביתר תוקף על השבועה שנשבע בפסוק ה' (בֵּא-לֹהִים֮ אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ בֵּא-לֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה-יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי:), והוא נשבע בשמות א-להים והויה גם יחד.

פעולות מאמרחזרה לפרק

תהילים נו

א לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ עַל־י֬וֹנַת אֵ֣לֶם רְ֭חֹקִים לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בֶּֽאֱחֹ֨ז אֹת֖וֹ פְלִשְׁתִּ֣ים בְּגַֽת׃ ב חָנֵּ֣נִי א-להים כִּֽי־שְׁאָפַ֣נִי אֱנ֑וֹשׁ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם לֹחֵ֥ם יִלְחָצֵֽנִי׃ ג שָׁאֲפ֣וּ שׁ֭וֹרְרַי כָּל־הַיּ֑וֹם כִּֽי־רַבִּ֨ים לֹחֲמִ֖ים לִ֣י מָרֽוֹם׃ ד י֥וֹם אִירָ֑א אֲ֝נִ֗י אֵלֶ֥יךָ אֶבְטָֽח׃ ה בא-להים אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ בא-להים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי׃ ו כָּל־הַ֭יּוֹם דְּבָרַ֣י יְעַצֵּ֑בוּ עָלַ֖י כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע׃ ז יָג֤וּרוּ ׀ יצפינו (יִצְפּ֗וֹנוּ) הֵ֭מָּה עֲקֵבַ֣י יִשְׁמֹ֑רוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר קִוּ֥וּ נַפְשִֽׁי׃ ח עַל־אָ֥וֶן פַּלֶּט־לָ֑מוֹ בְּ֝אַ֗ף עַמִּ֤ים ׀ הוֹרֵ֬ד א-להים׃ ט נֹדִי֮ סָפַ֪רְתָּ֫ה אָ֥תָּה שִׂ֣ימָה דִמְעָתִ֣י בְנֹאדֶ֑ךָ הֲ֝לֹ֗א בְּסִפְרָתֶֽךָ׃ י אָ֥֨ז יָ֘שׁ֤וּבוּ אוֹיְבַ֣י אָ֭חוֹר בְּי֣וֹם אֶקְרָ֑א זֶה־יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־א-להים לִֽי׃ יא בא-להים אֲהַלֵּ֣ל דָּבָ֑ר בה' אֲהַלֵּ֥ל דָּבָֽר׃ יב בא-להים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה אָדָ֣ם לִֽי׃ יג עָלַ֣י א-להים נְדָרֶ֑יךָ אֲשַׁלֵּ֖ם תּוֹדֹ֣ת לָֽךְ׃ יד כִּ֤י הִצַּ֪לְתָּ נַפְשִׁ֡י מִמָּוֶת֮ הֲלֹ֥א רַגְלַ֗י מִ֫דֶּ֥חִי לְ֭הִֽתְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י א-להים בְּ֝א֗וֹר הַֽחַיִּֽים׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק