פסוק ג:אריד בשיחי. אתאונן בצערי כמו זכר עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט) וירדתי על ההרים (שופטים י״א:ל״ז) ומנחם פתר ל' ממשלה כמו ורדו בדגת הים, ושיחי לשון שיח, למי שיח (משלי כ״ג:כ״ט) (סא"א):
פסוק ד:כי ימיטו עלי און. דואג ואחיתופל מכריעים עלי עונות להורות שאני בן מות ומתירים את דמי:
פסוק ח:הנה ארחיק נדוד וגו', אחישה מפלט לי. אם היו לי כנפים הייתי מרחיק לנוד וממהר להציל נפשי מידם שהם כרוח סועה רוח סערה עוקרת אילנות כמו ויסע כעץ, (איוב י״ט:י׳), ומנחם חבר סועה כמו ויסעו בני ישר' (שמות י״ב:ל״ז):
פסוק י:בלע. דפא"יי בלע"ז, כמו (איכה ב׳:ח׳) השיב ידו מבלע כן פתר מנחם (סא"א):
פסוק י:פלג לשונם. הבדילהו שלא ישמע אדם להם, ומנחם פתר פלג לשון חילוק (סא"א):
פסוק י:כי ראיתי חמס וריב בעיר. על ידם:
פסוק יא:יסובבוה. החמס והריב:
פסוק יב:תוך ומרמה. לשון מכה:
פסוק יג:כי לא אויב יחרפני. מימי שאשא חרפתי אלא קמתי עליו והרגתיו:
פסוק יג:לא משנאי עלי הגדיל. ואני ברחתי ונסתרתי ממנו אבל עתה על כרחי אני נושא את חרפתך שאתה תחרפני לפי שאתה אדם גדול בתורה:
פסוק יד:אנוש כערכי. איש חשוב כמוני:
פסוק יד:ומיודעי. כמו אלופי לשון ואדעך בשם (שמות ל״ג:י״ז), דמתרגמינן ורביתך, ומנחם פי' כי לא אויב יחרפני ואשא יש עליו מן הענין מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה אילו יכולתי להעלות אבר הייתי טס ונודד מפני עקת רשע כי בצאתי מקרב מערת פריצים ללון במדבר סלה אז לא אויב יחרפני ולא הייתי נושא כלמתי ובשתי ולא נסתרתי מפניו כאשר הייתי נסתר מפניהם כשהייתי בתוכם ופתרון זה לא יתכן מפני הפסוקים הכתובים אחריהם והם ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, לכן פותר אותו דונש בענין אחר וזה פתרונו כי לא אויב יחרפני ואשא חרפתו ולא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו כי אם אלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש, והדבר הזה ידוע כי האדם קשה עליו חרפת האוהב מחרפת האויב וגם יוכל להסתר מאויבו ולא יוכל להסתר מאוהבו בהגידו לו את כל לבו, כן מוכיח הענין:
פסוק טו:אשר יחדו. היינו רגילים להמתיק סוד בתורה ובבית אלהים היינו מהלכים ברגש ברוב עם:
פסוק טו:בבית אלהים. בתי מדרשות:
פסוק טז:ישי מות עלימו. ישיא הקב"ה עליהם את מלאך המות, ישי יסכסך ויסית לשון הנחש השיאני ואוכל (בראשית ג׳:י״ג), ומנחם פתר ישי לשון יש כמו אם ישכם עושים (שם כ"ד) אשר ישנו פה (דברים כ״ט:י״ד):
פסוק יח:ערב ובוקר וצהרים. ערבית ושחרית ומנחה ג' תפלות:
פסוק יט:מקרב לי. מן המלחמה הבאה עלי:
פסוק יט:כי ברבים היו עמדי וגו'. כי זאת עשה לי בשביל הרבים שהיו בעזרתי להתפלל עלי שנאמר וכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד:
פסוק כ:ישמע אל. תפלתם של אותם רבים:
פסוק כ:ויענם. המלך שהוא יושב קדם:
פסוק כ:אשר אין חליפות למו. לאותם הרשעים הרודפים אותי אין נותנים לבם אל יום חליפתם אין חרדים מיום המיתה:
פסוק כא:שלח ידיו. זה אחיתופל הרשע:
פסוק כא:שלח. טאנד"יט בלע"ז:
פסוק כא:בשלומיו. במה שהי' שקט ושלם עמו:
פסוק כב:חלקו. לשון חלקלקות (לעיל ה'):
פסוק כב:מחמאות. לשון חמאה והמ"ם הראשונה יסוד נופל היא בתיבה כמ"ם של מעשה וכמ"ם של מאמר:
פסוק כב:וקרב לבו. לבו למלחמה:
פסוק כב:והמה פתחות. מנחם פתר לשון חרבות כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה') כפיות חרב (סא"א), ואומר אני לשון קללה הוא בלשון ארמי כדאמר כתב אמימר פתיחא עלה והוא שטר שמתא:
פסוק כג:יהבך. משאך, רוה"ק משיב לו כן:
פסוק כג:יכלכלך. יסבול משאך כמו (מלכים א ח׳:כ״ז) השמים ושמי השמים לא יכלכלוך לשון כלכול מתורגם מסובר כתרגום יונתן בן עוזיאל: