תנ"ך על הפרק - תהילים נה - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים נה

622 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃הַאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב מִפְּנֵ֣י עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע כִּי־יָמִ֥יטוּ עָלַ֥י אָ֝֗וֶן וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמֽוּנִי׃לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֝֗וֶת נָפְל֥וּ עָלָֽי׃יִרְאָ֣ה וָ֭רַעַד יָ֣בֹא בִ֑י וַ֝תְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצֽוּת׃וָאֹמַ֗ר מִֽי־יִתֶּן־לִּ֣י אֵ֭בֶר כַּיּוֹנָ֗ה אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃הִ֭נֵּה אַרְחִ֣יק נְדֹ֑ד אָלִ֖ין בַּמִּדְבָּ֣ר סֶֽלָה׃אָחִ֣ישָׁה מִפְלָ֣ט לִ֑י מֵר֖וּחַ סֹעָ֣ה מִסָּֽעַר׃בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסוֹבְבֻ֥הָ עַל־חוֹמֹתֶ֑יהָ וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ׃הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא־יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃כִּ֤י לֹֽא־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א לֹֽא־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃וְאַתָּ֣ה אֱנ֣וֹשׁ כְּעֶרְכִּ֑י אַ֝לּוּפִ֗י וּמְיֻדָּֽעִי׃אֲשֶׁ֣ר יַ֭חְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃ישימותיַשִּׁ֤ימָ֨וֶת ׀עָלֵ֗ימוֹ יֵרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים כִּֽי־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם׃אֲ֭נִי אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהוָ֗ה יוֹשִׁיעֵֽנִי׃עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צָהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶהֱמֶ֑ה וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקֲּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃יִשְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ וְיֹ֤שֵׁ֥ב קֶ֗דֶם סֶ֥לָה אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ וְלֹ֖א יָרְא֣וּ אֱלֹהִֽים׃שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃חָלְק֤וּ ׀ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃הַשְׁלֵ֤ךְ עַל־יְהוָ֨ה ׀ יְהָבְךָ֮ וְה֪וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ לֹא־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק׃וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים ׀ תּוֹרִדֵ֬ם ׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח־בָּֽךְ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
האזינה אלהים תפילתי - הטעם שוה, האזינה כדרך בן אדם באזן. ואל תתעלם – בעין לראות איך יתחנן לפני השם.הקשיבה, אריד - אצעק, וכמוהו: והיה כאשר תריד, נהה על המון מצרים והורידהו, צעק אליו וירדתי על ההרים אף על פי שהוא שרש אחר ורבים ככה ויורה על פירוש אריד שהוא כמו אזעק, מלת הקשיבה.מקול - הטעם שירים קולו עלי.עקת - כתרגומו: צרה הבאה אלי מהרשע. ויש אומרים: שהוא מגזרת כאשר תעיק. ימיטו - מגזרת ומטה ידו עמך והוא מהבנין הכבד והפעול הוא אזן.לבי - רמז לפחד הנפש מקול האויב, כאשר יפחד כל השומע קול שאגת אריה.יראה ורעד - היראה בלב והרעד בגוף.ואומר - יש אומרים: אבר - תרגום כנף. והזכיר יונה - שהיא עם בני אדם ועמה ישגרו המלכים ספריהם.הנה - היה מרחיק עצמו מן היישוב וילין במדבר, אז טוב לו באמת.אחישה - אז ימלט מהאויב ומלת אחישה מהפעלים היוצאים, וכמוהו: יחישה מעשהו.מרוח סועה - כמו נוסעה, על דרך: אם יעלה לשמים שיאו. ור' משה אמר: אחישה מפלט לי מהרוח ומן הסער שימנעוני לעוף.בלע - נפתח הלמ"ד בעבור אות הגרון. פלג לשונם - דרך צחות. וטעם פלג – שיקרם מה שקרה לדור הפלגה, שכולם התחברו בעיר לעשות לי חמס.יומם - דימה המדינה לעגול. ואמר כי חמס ועי' סביבותיו הוא הקו הסובב ואון ועמל הנקודה וזה טעם בקרבה.הוות בקרבה - הטעם כפול. מרחובה - הוא הקו הרחב, הוא הסובב והוסיף טעם לא ימיש.כי - עתה יזכיר אנשים היו אוהביו ואייבוהו. ואשא - חרפתו כי אויבי הוא. הגדיל - פועל או הגדיל לדבר. והטעם: כי יוכל אדם להסתר מהאויב, על כן רק מהאויב היודע סודו.ואתה - ידבר עם אחד מהם. כערכי - נחשב בעיני כמוני.אשר יחדיו - היינו מדברים סודנו והיה מתוק לנו. ברגש - בחבורה אחת.ישי - אמר רבי משה: הטעם ישי מות. וטעם ישי - שיהיה המות נושה להם, שיקח את נפשם. ואחרים אמרו: מגזרת נשני אלהים שישכחו המות ולא יעלוהו על לבם, עד שירדו חיים שאול, אם כן תהיה דרך ישי כדרך: אל תמחי, צור ילדך תשי, שהמלה מלרע. ויש אומרים: שהוא חסר אל"ף, מן השיאני והוא קרוב. והטעם: ישיאם עד שלא ירגישו וירדו חיים שאול. אמר רבי משה: במגורם בחבורתם, כמו העוד הזרע במגורה. והנכון בעיני: בארץ מגוריהם כנגד בעיר.אני - אקרא אל אל, עד רדתם שאול חיים.ערב - תחלת הלילה.ובקר - תחלת היום. וצהרים - חצי היום. וכל אדם יוכל לדעת אלה העתים במראה עיניו, רק בחצי היום לא יוכל להתבונן בצל, רק כשיעבור קרוב בחצי שעה.פדה, מקרב לי - שלא נגעו בי. ובי"ת ברבים היו עמדי – כמו לחמו בלחמי. והטעם: על המלאכים, כי רבים אשר אתנו.ישמע אל - ישוב לדבר על אויביו שרעות במגורם.ויענם - מגזרת עני ידלדלם. והנכון בעיני: יענה בם כמו לא נגענוך שהוא נגענו בך. יושב קדם - כמו שוכן הוא יענם באמת. אשר אין חליפות - שיתחלף מזלם מטוב לרע. ולא יראו אלהים - שיש בידו להחליפני.שלח - כל אחד ידיו בשלומיו פי' באנשי שלומיו, כדרך: ואני תפלה.חלקו - אחר שחלקו. מחמאות - נפתח המ"ם בעבור אות הגרון. וטעם פיו – כמו דברי פיו. וקרב - כמו: המלמד ידי לקרב. והמה פתיחות - חרבות לטושות או שלופות, כמו: חרב פתחו רשעים.השלך - אומר לנפשו או לצדיק השלך על השם משאך. והוא יכלכלך - יסבלך כמו: השמים לא יכלכלוך, ומי מכלכל את יום בואו. ויש אומרים: שמלת יהבך - כמו נתנך. והטעם: המשא שנתן השם עליך. ורבי משה אמר: נתנך טעמו תנתן לך לחם עד עתה והוא יכלכלך לעתיד, כמו: ויכלכל יוסף. ואין זה מטעם המזמור.ואתה - מ"ם תורידם שבה לאשר רבו דבריהם. לא יחצו ימיהם - שלא תמלא מספר ימיהם. ואני אבטח בך - שתמלא מספר ימי, כי אני עבדך כאשר הבטחתני בתורתך, או ואני אבטח בך - שתורידם בחצי ימיהם לשחת.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך