א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ ב הַאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃ ג הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃ ד מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב מִפְּנֵ֣י עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע כִּי־יָמִ֥יטוּ עָלַ֥י אָ֝֗וֶן וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמֽוּנִי׃ ה לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֝֗וֶת נָפְל֥וּ עָלָֽי׃ ו יִרְאָ֣ה וָ֭רַעַד יָ֣בֹא בִ֑י וַ֝תְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצֽוּת׃ ז וָאֹמַ֗ר מִֽי־יִתֶּן־לִּ֣י אֵ֭בֶר כַּיּוֹנָ֗ה אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃ ח הִ֭נֵּה אַרְחִ֣יק נְדֹ֑ד אָלִ֖ין בַּמִּדְבָּ֣ר סֶֽלָה׃ ט אָחִ֣ישָׁה מִפְלָ֣ט לִ֑י מֵר֖וּחַ סֹעָ֣ה מִסָּֽעַר׃ י בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃ יא יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסוֹבְבֻ֥הָ עַל־חוֹמֹתֶ֑יהָ וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ׃ יב הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא־יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃ יג כִּ֤י לֹֽא־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א לֹֽא־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ יד וְאַתָּ֣ה אֱנ֣וֹשׁ כְּעֶרְכִּ֑י אַ֝לּוּפִ֗י וּמְיֻדָּֽעִי׃ טו אֲשֶׁ֣ר יַ֭חְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃ טז ישימות (יַשִּׁ֤י) (מָ֨וֶת ׀) עָלֵ֗ימוֹ יֵרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים כִּֽי־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם׃ יז אֲ֭נִי אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהוָ֗ה יוֹשִׁיעֵֽנִי׃ יח עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צָהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶהֱמֶ֑ה וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃ יט פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקֲּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃ כ יִשְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ וְיֹ֤שֵׁ֥ב קֶ֗דֶם סֶ֥לָה אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ וְלֹ֖א יָרְא֣וּ אֱלֹהִֽים׃ כא שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃ כב חָלְק֤וּ ׀ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃ כג הַשְׁלֵ֤ךְ עַל־יְהוָ֨ה ׀ יְהָבְךָ֮ וְה֪וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ לֹא־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק׃ כד וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים ׀ תּוֹרִדֵ֬ם ׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח־בָּֽךְ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק א:
למנצח בנגינת. במקצת מדוייקים חסר וא"ו כמ"ש במזמור דלעיל:
פסוק ה:
ואימות מות. באיוב ס"ס ט' ע"פ ואמתו אל תבעתני אומרת המסורה ואמתו ד' חסר יו"ד בלישנא ובמסורה אחריתי מנו ה' ומוסיף ואימות מות ובכל ספרים שלנו כתיב ואימות מלא יו"ד וגם בס"א כ"י מסור עליו ל' ומלא:
פסוק ו:
יראה ורעד יבא בי. חד מן י"ד דסבירין יבואו לשון רבים מסורת סוף פרשת שמיני ותרגומי אתיין למאי דסבירין:
פסוק יב:
ולא ימיש. בגעיא:
פסוק יג:
כי לא-אויב. כ"כ:
פסוק טז:
ישימות. יש מות קרי והוא חד מן ט"ו מלין דכתיב מלה אחת וקריין תרתי וסימנהון בד"ה א' כ"ז במ"ג. ולשון רד"ק בפי' כתוב בלא אל"ף וקרי באל"ף כמו לא ישיא אויב בו סימן פ"ט וכן כתוב בשרשים שהיא בחסרון אל"ף כמו אל יני ראשי וע' ע"ש במלכים ב' י"ח על אל ישיא לכם:
פסוק יט:
מקרב לי. בקמץ חטוף:
פסוק כ:
ויענם. בגעיא:
פסוק כא:
בשלומיו. בס"ס מלא וא"ו וס"א חסר:
פסוק כב:
מחמאת. בס"ס החי"ת בשו"א לבד וכן נקוד במכלול דף מ"ז ובבעל הלשון וספרים אחרים בח"פ:
פסוק כב:
וקרב לבו. במקצת ספרים אין בו מקף והטעם במלת וקרב ואם כן קריאתו בקמץ רחב ורד"ק כתב שהוא חטוף כמו מקרב לי דלעיל ולפי דבריו צריך לומר שבמלת וקרב אין בו טעם זולת המאריך דאינו נחשב טעם דהטעם ומקף הם תרתי דסתרן אהדדי כמ"ש במאמר המאריך וכן מצאתי בספר מדוייק מטוליטולא ומה שכתב ר' אלייא המדקדק בפרקי שירה שיר י"ב נראה שהיה קורא וקרב לבו כמו וזהב הארץ ההיא. ובעשרים וארבע של החכם לונזאנו מצאתי כתוב כלשון הזה אצל פסוק דלעיל פדה בשלום נפשי מקרב לי התרגום וראב"ע מפרשים מקרב לי לשון קירבה ורד"ק ורש"י פירשו ענין מלחמה ודעת התרגום נ"ל עקר שאילו היה ענין מלחמה מה ת"ל לי אבל וקרב לבו לכ"ע ענין מלחמה ולענין קריאתם מקרב לי ודאי בקמץ חטוף כיון שהוא במקף אבל וקרב לבו בספרי הדפוס אין בו מקף ולפי זה אפשר שקריאתו בקמ"ץ רחב אך בס"ס הוא במקף ועכ"ז נ"ל שקריאתו בקמץ רחב ואין כן דעת רד"ק עכ"ל:
פסוק כד:
יהבך. במקצת ספרים במאריך: