פסוק ב:אלהים באזנינו שמענו - והמספרים היו אבותינו, שהיו צדיקים והם נאמנים.
פסוק ב:ועוד: טעם אבותינו – שכל אב אוהב את בנו ולעולם לא יורנו, רק האמת לבדו.
פסוק ג:אתה - כבר הזכרתי כי משפט העברים לחסר הבי"ת, כמו מצאתי בית ה', וככה: אתה בידך - בכוחך או במכתך.
פסוק ג:ומ"ם ותטעם – שב אל אבותינו.
פסוק ג:ולמ"ד לאומים – משרת כמו: שבחוהו כל האומים
פסוק ג:ומ"ם ותשלחם – שב אליהם כמו ותגרשם.
פסוק ד:כי - מ"ם בחרבם, שב אל אבותינו.
פסוק ד:כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם - זה לבדו הושיעם.
פסוק ה:אתה - ידבר המשורר על לשון ישראל.
פסוק ה:וטעם להזכיר יעקב בדבריו – המלאך הגואל אותי מכל רע.
פסוק ו:בך - בעזרתך נוכל לנגח צרינו, שלא ירעו לנו גם בשמך נבוסם.
פסוק ז:כי - דברי דורך קשת מהמונינו.
פסוק ז:וחרבי – הגבור שיש בנו ע"כ בלשון יחיד.
פסוק ח:כי - גם ראינו שהושעתנו מצרינו והתברר מה שספרו אבותינו לנו.
פסוק ט:באלהים הללנו כל היום - נחבר תהלות והטעם שהללנו נפשנו שאתה מלכנו.
פסוק י:אף - אמר הירושלמי: כי יחסר בי"ת והטעם באף זנחת ואיננו נכון, כי לא היה דבק כמו: אף ה', ואילו היה כדברו, היה האל"ף קמוץ, רק הוא כמו גם בשחוק והנה כי הושעתנו בימים הראשונים והבישות משנאינו ועתה לא די שלא הושעתנו אלא עד שזנחתנו.
פסוק י:ותכלימנו - כנגד הבישות.
פסוק יא:תשיבנו - לא די שלא תעזרנו אלא שתשיבנו, עד שתביא מורך בלבבנו לברוח.
פסוק יא:ומשנאינו שסו למו - כמו להם ממוננו.
פסוק יב:תתננו - יש ממנו הרוגים ויש ממנו נמלטים זרויים בארצות.
פסוק יג:תמכר - יש ממנו עבדים נמכרים בלא הון רב, או חנם.
פסוק יג:ולא רבית במחיריהם - הטעם כפול.
פסוק יד:תשימנו - הנשארים ממנו הם לחרפה למכירים אותנו ,בהיותנו בארצינו.
פסוק טו:תשימנו - הרחוקים מארץ ישראל.
פסוק טו:מנוד - כנגד ויניעו ראשם ולמ"ד בלאומים שרש, כמו: ולאום מלאום יאמץ.
פסוק טז:כל - אפילו יחיה יהודי בגוים יחרפוהו.
פסוק יז:מקול - הטעם בזדון בפרהסיא.
פסוק יח:כל, באתנו - באה אלינו, כי המלה מהפעלים העומדים.
פסוק יט:לא נסוג - בנין נפעל ומלת לא תשרת אחרת ולא תט אשורינו.
פסוק כ:כי, במקום תנים - המ"ם תחת נו"ן כמו בחיין לקץ הימין. והטעם: בתחתית הים מקום התנינים וחשכת מים זה צלמות, דרך משל, והעד דכיתנו כטעם דכים. ויש אומרים: במקום אין שם יישוב, רק תנים ובנות יענה.
פסוק כא:אם שכחנו - כנגד לא שכחנוך.
פסוק כא:ונפרוש כפינו - כנגד ולא תט אשורינו מני ארחך.
פסוק כב:הלא - אם היה צריך יוכל לחקור זאת ואף כי הוא יודע תעלומות.
פסוק כג:כי - והעד הנאמן לדברינו כי ברצוננו אנו נהרגים על דבר כבוד שמך, וברצוננו נחשבנו כצאן טבחה אע"פ שאנחנו בני איש טובים מהטובחים אותנו, וזאת המלה, כמו: רב הטבחים.
פסוק כד:עורה - תישן אינו עושה מאומה ובעבור שלא הושעתנו תדמה לישן, או ידבר על האויב שהוא אומר עליך אולי ישן הוא וייקץ.
פסוק כה:למה - או אתה כאדם מסתיר פניו שלא יראה מה יעשו אויביו, או ראית ושכחת על כן תשכח עניינו ולחצינו.
פסוק כה:וטעם תשכח – כנגד לא שכחנוך.
פסוק כו:כי - מה תקוה תהיה לנו ונפשינו שהיא מן השמים העליונים.
פסוק כו:שחה לעפר - והדבק לארץ הוא הקבר.
פסוק כו:וטעם בטננו – הוא הגוף.
פסוק כז:קומה - לעזור אותנו, או קומה אתה שהיית עזרתה לנו.