פסוק ב:דבר נא. אמרי דבי ר׳ ינאי, אין נא אלא לשון בקשה, אמר ליה הקב"ה למשה, בבקשה ממך לך אמור להם לישראל, בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם (פ׳ לך) קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (שם) לא קיים בהם .
(ברכות ט׳ ב׳)
פסוק ד:כחצות הלילה. כאי כחצות, איליבא דאמר ליה הקב"ה בחצות, מי איכא ספיקא קמי שמיא , אמר רב אשי, בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארביסר הוי קאי , והכי קאמר להו משה לישראל, אמר הקב"ה, למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים .
(ברכות ג׳ ב׳)
פסוק ד:אני יוצא בתוך מצרים. מדלא אמר אני נכנס בתוך מצרים שמע מינה הכנסה קרויה הוצאה [רוקח סי' צ"ג].
פסוק ז:ולכל בני ישראל וגו׳. ת"ר, הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו קודם שיקדמנו פסוק אחר (ישעיהו נ״ו:י״א) והכלבים עזי נפש .
(ברכות נ"ו ב׳)
פסוק ז:לא יחרץ כלב לשונו. לפיכך אמרה תורה בטריפה (פ׳ משפטים) לכלב תשליכון אותו, ללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה [מכילתא פ׳ משפטים].
פסוק ח:וירדו כל עבדיך. א"ר ינאי, לעולם תהא אימת מלכות עליך, דכתיב ירדו כל עבדיך אלה אלי, ואלו לדידיה לא קאמר ליה (זבחים ק"ב א'). בחרי אף. כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם , ואף בזה דויצא מעם פרעה בחרי אף, כדריש לקיש, דאמר סטרו ויצא .
(זבחים ק"ב א')