תנ"ך על הפרק - שמות יא - חזקוני

תנ"ך על הפרק

שמות יא

61 / 929
היום

הפרק

ההתראה על מכת בכורות

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם ׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃וּמֵ֣ת כָּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃וְהָֽיְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־שִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
עוד נגע אחד פרש״‎י פרשה זו נאמרה לו למשה בעמדו לפני פרעה. שהרי כשיצא מלפניו לא הוסיף משה ראות פניו אך חוץ לכרך היה כמו שמצינו הנה יוצא המימה. ונמצא במדרש הגביהו הקב״‎ה למעלה מי׳‎ טפחים ואח״‎כ השיב לפרעה כחצות הלילה.דבר נא דבר עכשיו באזני העם, כי אין שהות בדבר מאחר שילכו להם מכל וכל אבל במכות שלמפרע אלמלא היו מצרים משאילים להם יאמרו להם השב לי את אשר השאלתי לך כשיראו פרעה מסרב ליתן להם רשות לצאת לצמיתות.וישאלו איש מה שקיים הקב״‎ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול בענין שאלה ולא בענין מתנה כדי שיהיו מצריים להוטים לרדוף אחריהם. וי״‎מ וישאלו לשון מתנה גמורה כמו שאל ממני ואתנה וגו'מאת רעהו וכי מצרים היו להם רעים לישראל אלא מלמד שאחרי המכות היו כרעים ואוהבים ישראל להשאיל להם כליהם.כלי כסף וכלי זהב במקום שהניחו ישראל בתיהם ושדותיהם וכליהם שלא יכלו לשאת עמהם שהרי היו להם לישראל נחלות במצרים כדכתיב ויאחזו בה.גם האיש משה גדול מאד הוא נתינת טעם לניצול מצרים כמו נתינת חן העם והיו ישראל מוציאים ממצריים הרבה שנותנים להם בשביל כבודו של משה.ובעיני העם של מצרים.ויאמר משה פרש״‎י: פרשה זו בעמדו לפני פרעה נאמרה לו. פירוש נאמרה לו לפרעה מפי משה וראיה לדבר דאי ס״‎ד נאמרה למשה מפי הקב״‎ה אמאי לא פרש״‎י כך גבי ויאמר ה׳‎ אל משה, אלא כן הוא שמשה אמרה לו לפרעה מדעתו כמו שאמר אזהרת מכת ארבה כדאיתא בפסיקתא ובילמדנו גבי פרשה זו. כחצת הלילה מקים דבר עבדו זה הקב״‎ה שקיים דבר משה עבדו שאמר כחצות הלילה.כחצת הלילה כשיגיע חצי הלילה דוגמת היום אתם יוצאים בחדש האביב. כאן נופל לכתוב כ״‎ף כשיגיע הזמן, אבל בשעת מעשה נופל בו לומר בחצי הלילה בבי״‎ת.אני יוצא הואיל ואינו שומע בקול שלוחי ארד אני בכבודי.כל בכור הן בכור לאב הן בכור לאם.מבכור פרעה היינו בכור לאב, עד בכור השפחה היינו בכור לאם.עד בכור השפחה חז״‎ק על פרש״‎י שהרי ברוב הפירושים נקט ליה הכא עד בכור השבי. ויש שוקלים דעתו של פרש״‎י בכור השפחה הוא בכור השבי כי השבויה שפחה היא. עד בכור השפחה ובתשלום המכה הוא אומר עד בכור השבי, אלא כששמעו הבכורים שאמר משה עד בכור השפחה שמחו ואמרו נלך בשבי ולא נמות שהרי בכור השבי הוא פחות מבכור השפחה אמר הקב״‎ה אני אמרתי עד בכור השפחה חייהם עוד אוסיף להכותם עד בכור השבי. ד״‎א עד בכור השבי הרי הוא בכלל בכור השפחה, שהרי הנביאים אינן נותנים לב אל המליצות רק אל הטעמים כי מליצת השקיני נא הגמיאיני, שמור וזכור שוא ושקר, לא תחמוד ולא תתאוה טעם אחד הם. ד״‎א כשאמר משה ומת כל בכור שמחו בכורי השפחה אמרו עכשו לא יהיה חלוק בינינו ובין אדונינו כשראו אדוניהם ששמחו במפלתם אסרו אותם בבור, ובאה עליהם המכה בעודם בבור נמצא בשעת התראה בכור השפחה ובשעת המכה בכור השבי.אשר אחר הרחים ובתשלום המכה הוא אומר בבית הבור אלא הוא כמו שאמרנו. וי״‎מ ששני פסוקים הללו אחד הם שהרי בכור השבי הוא ביום אחר הרחים, כמו שמצינו בשמשון ויהי טוחן בבית האסורים ובלילה יכניסום בבור וישימו הרחים על פי הבור הרי לך אחר הרחים כמו בבית הבור.וכל בכור בהמה פרש״‎י שהקב״‎ה נפרע מאומה ואח״‎כ מאלהיה, חז״‎ק שהרי בפרשת וארא גבי ונהפכו לדם פרש״‎י הלקה את יראתם ואח״‎כ הלקה אותם.אשר כמהו לא נהיתה מצינו לשון זכר גבי ענין נקבה, והרים ממנו בקומצו כל אשר יתן ממנו לה׳‎ יהיה קדש, ובענין אחר זכר ונקבה אל המחנה האחת והכהו והנה רוח גדולה וחזק. וי״‎א דכמהו לא קאי אצעקה אלא אלילה דכתיב לעיל כחצות הלילה אני יוצא, והכי קאמר כמוהו של אותו לילה לא נהיתה כן צעקה ולא תוסיף.לא יחרץ כלב לשנו מנהג הכלבים לנבוח אחר חצות לפי שהוא משמרתן כדאיתא בברכות שנייה כלבים צועקים ואלו ישכימו ומקלם בידם ולא ינבחו אחריהם.לא ישמע אליכם פרעה וא״‎ת הרי מצינו ששמע דכתיב ויקם פרעה לילה ויאמר להם קומו צאו וגו', אלא פי׳‎ הכי כבר מתחלת הענין במעשה הסנה ויאמר ה׳‎ אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי. ובלע״‎ז איאוגידי״‎ט אמש״‎ה.לא ישמע אליכם פרעה . ד״‎א לא ישמע אליכם פרעה לא היה לו להמתין מכה זו והיה לו להבין שקשה מכולן ועליו לשלוח אתכם, שהרי בה התריתם בו מתחלה, פן יפגענו בדבר או בחרב. ומה שלא ישמע אליכם פרעה עכשו למען רבות מופתי, הוא מכת בכורים עם שאר מכות.את כל המפתים האלה הם תשע מכות האמורות למעלה וכן הוא, שהרי בתחלת הענין כתיב ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה אבל כשאשלח ידי והכיתי את מצרים בבכוריהם אחרי כן וישלח אתכם.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך