תנ"ך על הפרק - תהילים לה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים לה

602 / 929
היום

הפרק

לְדָוִ֨ד ׀ רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי׃הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי׃יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהוָ֣ה דּוֹחֶֽה׃יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּ֑וֹת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הוָ֗ה רֹדְפָֽם׃כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי׃תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ׃וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהוָ֑ה תָּ֝שִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י ׀ תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ׃יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי׃וַאֲנִ֤י ׀ בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב׃כְּרֵֽעַ־כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי׃וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ׃אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֪ה תִּ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי׃א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ׃אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן׃כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח ׀ הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ׃רָאִ֣יתָה יְ֭הוָה אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אֲל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי׃שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃אַל־יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ ׀ יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִֽלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי׃יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ׃וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
לדוד ריבה את יריבי לחם את לוחמי. פירש הרב החסיד מהר"י יעבץ ז"ל חילק אויביו לג' חלקים א' אשר להם הריב בעצם כמו שאול וכמו אבשלום וכיוצא בהם. הב' אנשי מלחמתם הנלוים אליהם השלישי שאר העם ומתחלת המזמור עד יקומון בב' חלוקות (עד יקומון) ומשם בחלוקה ג' עכ"ד:החזק מגן וצינה. במדרש אמר הקב"ה דוד למגן וצינה אני צריך הריני מוציא רוח מפי ומכלם חזר ואמר יהיו כמוץ לפני רוח עכ"ל ועתה נזדמן לשעה ספר חדש לאחד מרבני אשכנז וזה שמו פעמוני זהב ושם האריך הרבה בביאור מאמר זה ותורף קצת דבריו כי דוד הע"ה לא רצה להטריח לה' שיעשה לו נס רק דרך טבע החזק מגן וצינה. ולפי שיש מקום לאפקורסים לומר שאין יכולת בידו יתברך ח"ו לשנות הטבע לכן אמר ליה הקב"ה למגן וצנה אני צריך ר"ל לך ולדכוותך שעוסק בתורה התורה סם חיים לישראל וסם מות לא"ה ואמרו בילקוט ע"פ ע"כ יאמר בספר מלחמות ה' כל העוסק בתורה הקב"ה לוחם מלחמותיו ולז"א רוח אני מוציא מפי ומכלם כי מכל דיבור של תורה שיוצא מפי החכם נעשה ממנו מלאך ופי החכם העוסק בתורת אמת כביכול נקרא פי ה' וכמו שדרש ר"ע את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים והטעם הוא כי מה' מענה לשון והוצאת תורת אמת מפי החכם צריך סיוע אלהי והמלאך נקרא רוח כמש"ה עושה מלאכיו רוחות וז"ש רוח אני מוציא מפי ומכלה אותם שהוא תורת אמת היוצא מפי חכם ובזה מכלם כמ"ש בספר מלחמות לכן חזר ואמר יהיו כמוץ לפני רוח ר"ל זה כונתי אע"ג שאמרתי החזק מגן וצינה ואמר כמוץ כמשז"ל שהמשיל לרשעים בפחות שבמינים זהת"ד ועוד האריך:וסגור לקראת רודפי. פירוש שיסגור הדרך לפניהם שלא ישיגוהו. על דרך סגר עליהם המדבר:אמור לנפשי ישועתך אני. אפשר דאני כינוי לשכינה וז"ש אמור לנפשי ישועתך השכינה והיא תצילך מכל סכנה:יהיו כמוץ לפני רוח וכו'. אפשר דרך דרש ורמז כמ"ש רז"ל בתנחומא דלא נתן הקב"ה את התורה לישראל אלא מפני שהם ענוים ע"ש וכתב הרב עיר וקדיש בספר בן פורת יוסף דהתורה אינה נקנית אלא בשלום והשלום לא יתכן אלא בענוה וז"ש בש"ס בעירובין וממדבר מתנה אם נעשה כמדבר תורה נתנה לו במתנה וז"ש ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום זהת"ד ואפשר לרמוז כי עניו גימטריא קול שם רמז כי קול תורה הוא חשוב כשהוא עניו גימטריא קול וזה רמז הקול קול יעקב הקול שהוא התורה מועיל כשהוא עניו וזהו קול יעקב קול גימטריא עניו וכשהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו כי העניו הוא איש שלום ושלום גימטריא עשו כי הוא מבטל עשו. ולכן נחרב בית המקדש על עזבם תורתי ואמרו בזוהר חדש דגם בבית שני היה זה וכמ"ש הרמ"ז ז"ל בהגהותיו וכיון שלא היה תורה לא היה שלום ובא עשו תמורת שלום והחריב הבית ובזה טעם דהעניו תפלתו נשמעת כמ"ש פ"ג דתעניות כי עניו גימטריא קול ונשמע קולו. וזה טעם למשז"ל דהעניו מבטל גזירות רעות דע"י ענוה הגזרות נעשות מו"ץ לפני רוח מו"ץ גימטריא עניו. וז"ש יהיו כמוץ לפני רוח ואפשר לרמוז במשז"ל דתשובה צדקה תורה מבטלים גזרות רעות ואמרו הקדמונים כי צו"ם ממו"ן קו"ל ג' אלה מספרם שוה. ואפשר שבסגולת כל אחד הקטיגורים יהיו מו"ץ שהוא בגימטריא כאחד מג' אלה וגם האויב למטה יהיה מו"ץ ותבן ואפשר דז"ש עומדות היו רגלנו במלחמה והיה האויב מו"ץ בשעריך ירושלם שהיה בהם קו"ל תורה וז"ש הקול קול יעקב אין הידים וכו' דבכח קול יהיה עשו מו"ץ וזה רמז כי עניו תפלתו נשמעת כי קול גימטריא עניו ומבטל גזרות דיהיו מו"ץ. והנה כתבו גורי האר"י ז"ל דבעת צרה יזכיר זכיותיו וכתבנו בעניותנו דיהיה ברמז ולישנא דמשתמע לתרי אנפי ובוחן לבות וכליות יודע שהוא מזכיר זכיותיו ומרחם עליו. אך דבריו יש להם פירוש אחר פשוט ואין מקום למקטרגים לקטרג בלימוד או במצות שלא נעשו כהוגן אך בקרב לבו כונתו להזכיר זכיותיו והיודע תעלומות מרחם עליו. והכא לפי פשוטו אפשר דכונתו בלבו דלמד תורה לשמה דהוא חלק הרוח וקול מבטל גזרות ויהיו האויבים מוץ לפני רוח בכח קול שהוא מתקן הרוח וקול בגימטריא מוץ ולפי הרמז רמז דהוא עניו ובכח זה יהיו מוץ האויבים כמוץ לפני רוח בכח מה שהוא עניו גימטריא מוץ ורו"ח נמוכה על כן יהיו כמוץ לפני רוח אויביו ומלאך ה' דוחה ודוק כי קצרתי:ילבשו בשת וכלימה המגדילים עלי. לפי פשוטו אפשר דהגם דיהיה איזה חטא הם מגדילים עלי עונות כגון הם אומרים שבאתי על אשת איש ואומרים שאני מורד במלכות וכיוצא מדבר קל ישיחו בי להגדיל עונות אשר לא היו והם ילבשו בשת ועל לבוש הבשת כלימה לתכשיט כי דבריהם לעו. ירונו וישמחו חפצי צדקי אוהבי השכינה שהיא עמי וזהו צדקי כי צדק היא השכינה ואמר צדקי כי היא עמי לשמרני. ויאמרו כי על ידי שאני עוסק בלילה בתורה ובשירות ותשבחות גורם זיווג עליון וז"ש תמיד יגדל ה' ואימתי אקרי גדול כשהוא בעיר אלהינו החפץ שלום עבדו שהוא יתברך חפץ בתקון היסוד שאני מתקן וזהו שלום עבדו שלום הוא היסוד עבדו בגימטריא חסיד שאני מכוין להמשיך החסדים ליסוד לצורך יחוד קבה"ו:ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך. אפשר במה שראיתי זה זמן רב שיש מי שפירש כל הנשמה תהלל יה הללויה אשרי האיש וכו' כי אם בתורת ה' חפצו וכו' כל הנשמה תהלל יה ואמרו רז"ל על כל נשימה חייב להודות ואיך אפשר לז"א כי אם בתורת ה' חפצו וכו' וכשהוא לומד בתורה הו"ל כאלו מודה לה' על כל נשימה עכ"ד וזה אפשר ולשוני תהגה צדקך שאני לומד בתורה וזה חשוב כאלו כל היום תהלתך שאני מודה אליו תמיד כי כל התורה שמותיו של הקב"ה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך