א לְדָוִ֨ד ׀ שָׁפְטֵ֤נִי יְהוָ֗ה כִּֽי־אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַיהוָ֥ה בָּ֝טַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד׃ ב בְּחָנֵ֣נִי יְהוָ֣ה וְנַסֵּ֑נִי צרופה (צָרְפָ֖ה) כִלְיוֹתַ֣י וְלִבִּֽי׃ ג כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י וְ֝הִתְהַלַּ֗כְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ׃ ד לֹא־יָ֭שַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁ֑וְא וְעִ֥ם נַ֝עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא׃ ה שָׂ֭נֵאתִי קְהַ֣ל מְרֵעִ֑ים וְעִם־רְ֝שָׁעִ֗ים לֹ֣א אֵשֵֽׁב׃ ו אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהוָֽה׃ ז לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ ח יְֽהוָ֗ה אָ֭הַבְתִּי מְע֣וֹן בֵּיתֶ֑ךָ וּ֝מְק֗וֹם מִשְׁכַּ֥ן כְּבוֹדֶֽךָ׃ ט אַל־תֶּאֱסֹ֣ף עִם־חַטָּאִ֣ים נַפְשִׁ֑י וְעִם־אַנְשֵׁ֖י דָמִ֣ים חַיָּֽי׃ י אֲשֶׁר־בִּידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑ה וִֽ֝ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד׃ יא וַ֭אֲנִי בְּתֻמִּ֥י אֵלֵ֗ךְ פְּדֵ֣נִי וְחָנֵּֽנִי׃ יב רַ֭גְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹר בְּ֝מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
שפטני. לקחת משפטי משונאי:
פסוק א:
לא אמעד. לזה מהראוי שלא אמעד:
פסוק ב:
בחנני. לדעת מחשבותי:
פסוק ג:
לנגד עיני. להתבונן בהם ולזה אהלך באמתך:
פסוק ד:
לא ישבתי. שלא אלמד ממעשיהם:
פסוק ד:
ועם נעלמים. העושים עבירות במקום נעלם ונסתר:
פסוק ו:
ארחץ. ר״‎ל בתחלה אנקה כפי מלכלוך עון ואחר זה אסובב מזבחך להקריב בה לה׳‎ כי לולא הנקיון אין הקרבן מקובל ברצון:
פסוק ז:
לשמיע. להשמיע לבני אדם בקול הודאה:
פסוק ח:
אהבתי מעון ביתך. לבוא בה ולהללך:
פסוק ט:
עם חטאים. כמיתת החטאים ודומה להם בענין רע:
פסוק י:
אשר בידיהם זמה. ולזה ראוים הם למות בענין רע:
פסוק יא:
ואני. אבל אני הלא בתומי אלך לזה פדני ממיתת החטאים:
פסוק יב:
רגלי. הלא רגלי עמדה בדרך הישר ובקהל רב אברך לה׳‎ ואינני כמוהם להיות דומה להם: