פסוק א:לְדָוִד. שָׁפְטֵנִי, ה', על מעשי ועל מחשבותי, כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי, ביושר ותמימות הָלַכְתִּי, וּבַה' בָּטַחְתִּי. על כן אני מקווה שלֹא אֶמְעָד.
פסוק ב:בְּחָנֵנִי, ה', וְנַסֵּנִי. בדוק שאכן אני מתכוון ומשתדל לעשות רק טוב. צָרְפָה, זקק – כדרך הצורף מתכות יקרות שמסיר מהן כל סיג – את כִלְיוֹתַי, מצפוני וְלִבִּי, מחשבותי ורצונותי.
פסוק ג:כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי, ואליו אני מכֻוון, וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ, בדרך האמת שלך.
פסוק ד:לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי, אנשי שָׁוְא, שקר, או: אנשים ריקים, וְעִם נַעֲלָמִים, אלה שמסתתרים מן הבריות מפני מעשיהם הרעים לֹא אָבוֹא.
פסוק ה:שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים, ולא השתתפתי בו, וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב.
פסוק ו:לעומת זאת, אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן, חומר מנקה את כַּפָּי, בין כמשמעו – רחיצה שלפני התפילה וכניסה למקדש, בין במובן הפנימי – אשמור על טוהר ויושר, וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ, ה', כדרך הבאים למקדש להתפלל.
פסוק ז:לַשְׁמִעַ, להשמיע במקדש את קולי בְּקוֹל תּוֹדָה, וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
פסוק ח:והוא מסכם: ה', אָהַבְתִּי את מְעוֹן בֵּיתֶךָ, דירתך וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. אני מגיע לשם בכל עת.
פסוק ט:לכן אנא אַל תֶּאֱסֹף, תכַלֶּה עִם חַטָּאִים, אנשי חטא את נַפְשִׁי, וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים אל תאבד את חַיָּי,
פסוק י:אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה, מזימה ותחבולות רעות, וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד.
פסוק יא:ואילו אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ, לכן פְּדֵנִי, הושיעני וְחָנֵּנִי, רחם עלי.
פסוק יב:רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר, בדרך ישרה ומוסרית. לפיכך בְּמַקְהֵלִים, במקהלות, או: עם קהילת הצדיקים אהיה נמנה ועמם אֲבָרֵךְ את ה'.
