מזמור ממערת עדולם

פרק זה שייך, לפי השערתי, לזמן שבת דוד במערת עדולם.

סימנים לדבר:

א. בקשה בסגנון דומה לזו של פסוק א', "שָׁפְטֵ֤נִי יְ-הוָ֗ה כִּֽי־אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי"(תהילים כו א), מצינו לעיל, "שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃"(תהילים ז ט), כנגד לעז הבגידה שהוציא עליו כוש בן ימיני. לעז זה, כפי שהוכחתי שם בפרק ז', נולד בעת המלט דוד מאכיש אל מערת עדולם.

ב. הלשון בפסוק י"ב, "רַ֭גְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹר" מקביל אל לשונות כאלה בפרקים כ"ז וקמ"ג, "וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר"(תהילים כז יא); "תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר"(תהילים קמג י), אשר לפי עניינם חוברו גם הם במערת עדולם, והכוונה המשותפת ללשונות הללו היא: להוציאו ממעמקי המערה אל מקום מישור.

ג. התשוקה והכמהה לבית ה' המבצבצת מתוך פרק זה תקפתו, כאשר מעידים כמה מזמורים מתקופה זו, מיד לשובו מארץ פלשתים המתהוללים באלילים לארץ הקודש להסתתר במערת עדולם.

לֹא־יָ֭שַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁ֑וְא וְעִ֥ם נַ֝עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא׃
(תהילים כו ד)

נַ֝עֲלָמִ֗ים - הם המעלימים את מחשבותיהם תחת מעטה שקר, ועולה לכוונה אחת עם "מְתֵי־שָׁ֑וְא" האמור בראש הפסוק.

אֲשֶׁר־בִּידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑ה וִֽ֝ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד׃
(תהילים כו י)

חוזר (=מתייחס) אל שאול וכנופיה שלו. ואין לתפוס עוון זִמָּ֑ה ושֹּׁחַד כפשוטו, אלא יתכן כי מעשה שאול לתת את מירב ביתו הגדולה לעדריאל המחולתי (שמואל א יח יט), ואת מיכל הצעירה, אשת דוד, לפלטי בן ליש מגלים (שמואל א כה מד), חטא זִמָּ֑ה הוא בעיני דוד, ועוות דינו על ידי שאול דומה בעיניו כאילו לקח שאול שֹּֽׁחַד על נקי.