השחיתו התעיבו עלילה. הפעולות ששרשם מתכונות ומדות הנפש נקראים עלילות כמ"ש בכ"מ, ועלילות שיפעלו לבלע ולהשחית לבני אדם ברצח וחמס הם עלילות נשחתות. ועלילות לתאוות מגונות עריות ותועבות, הם עלילות מתועבות:
פסוק ב:
משכיל דורש את אלהים. כי הדרישה תהיה לפעמים רק בפיו, שעל זה אמר כי תדרשנו בכל לבבך, ולפעמים שלא להשכיל ולדעת רק מצד הסכלות, על זה אמר אם יש משכיל הדורש להשכיל באמתו מצד השכל:
פסוק ג:
סר. מדרך הטוב, או כמו סורי הגפן, נתקלקל, וכן נאלחו. נבאשו, כמו נתעב ונאלח (איוב ט"ו):
פסוק ז:
בשוב שבות. הוא השבת המדרגה או המנוחה וההשקט, כמו שכללתי בירמיה (סי' ל' ג') ששוב בקל אם הוא יוצא מורה כן:
פסוק ז:
יגל יעקב ישמח ישראל. ישראל הם הגדולים ויעקב הם ההמון כמ"ש (ישעיה ז' ולקמן כ"ב כ"ד, ע"ח ה', כ"א ב', ק"ה י', כ"ג, קי"ד א', קמ"ז י"ט), וגילה בא על דבר מתחדש, ושמחה מורה השמחה התמידית, וישראל להם אין זה דבר חדש כי היו בטוחים ומצפים תמיד לישועת ה', וליעקב שלא בטחו כל כך יהיה זה דבר חדש שיפול עליו פעל גילה: