מצודת ציון על תהילים יד

רבי דוד אלטשולר

🔗 שתף
פסוק א:
נבל. אדם פחות ושפל:
פסוק א:
עלילה. פעולה:
פסוק ב:
השקיף. ענין הבטה:
פסוק ג:
נאלחו. נבאשו כמו נתעב ונאלח (איוב ט״ו):
פסוק ג:
גם. הוא כענין אפילו:
פסוק ז:
בשוב. ענין ההשקט כמו בשובה ונחת (ישעיה ל׳):
פסוק ז:
שבות. מלשון שבי:

תהילים יד

א לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין א-להים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃ ב ה' מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־א-להים׃ ג הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃ ד הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם ה' לֹ֣א קָרָֽאוּ׃ ה שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־א-להים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃ ו עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י ה' מַחְסֵֽהוּ׃ ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב ה' שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק