פסוק א:שגיון לדוד. מנחם אמר שגם זה אחד משמות הזמר ע"ש הכלי וכן פי' על שגיונות, ורבותינו פירשו ל' משגה שנתודה ונתפלל על השגיון שאמר שירה על מפלתו של שאול כמו שנאמר וידבר דוד לה' וגו' (שמואל ב כ״ב:א׳) אבל ענין המזמור אינו מוכיח על כך, ואומר אני שאמרו על עסקי ישבי בנוב (שם כא) שבא עליו על עונשו של שאול כמו שפירשו רבותינו שאמר לו הקב"ה על ידך נטרד דואג האדומי על ידך נהרג שאול ובניו כו' (כדאית' בחלק שגיאות שבקש דוד להקב"ה להמסר ביד שונא ולא יכלה זרעו, סא"א) והפך דוד את תפלתו והתפלל שלא יפול ביד אויב וכן פתרונו משגה שר דוד לה' על ששגג לומר להקב"ה למוסרו ביד אויב על דברי שאול שנהרג על ידו, ד"א על שגיון כנף המעיל אשר כרת לשאול:
פסוק א:כוש. מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו:
פסוק ג:פורק. ל' פרקו נזמי הזהב (שמות ל״ב:ב׳):
פסוק ד:אם עשיתי זאת. מה שמפורש אחריו:
פסוק ה:אם גמלתי שולמי רע. אם גמלתיו כגמולו:
פסוק ה:ואחלצה צוררי ריקם. שיחתי את חליצתו בכרתי את כנף מעילו אם להשחית ולחלצו ולהעמידו ריקם ובשנאה עשיתי אלא להודיעו שהיה מסור בידי להרגו ולא הרגתיו ואחלצה ל' הפשטה:
פסוק ז:קומה ה' באפך. על שונאי כגון ישבי ואחיו ופלשתים שלא אמסר בידם:
פסוק ז:הנשא. התפאר להראות נקמת עברה בהתעברך עליהם:
פסוק ז:ועורה אלי. שאוכל לעשות בהם משפט נקמה אשר צוית והיכן צוית תרועם בשבט ברזל (לעיל ב) ואיבתי את אויביך (שמות כ״ג:כ״ב) זה מצאתי במדרש:
פסוק ח:ועדת לאמים תסובבך. אם יחזרו אחריך להושיעם אל תשמע לקולם, התרחק מעליהם ושוב ושב במקומך במרום רפיש"א בלעז ד"א למרום שובה להראות להם שידך עליונה:
פסוק ט:ה' ידין עמים. הפוך הדין מעלינו ותנהו על הרשעים:
פסוק ט:ידין. לשון יסורין:
פסוק ט: שפטני ה' כצדקי. שפוט לפי מעשים טובים שבידם ולא לפי העבירות:
פסוק י:יגמר. ל' כליון וכן פתר מנחם גמר אמר (לקמן טז) גמר חסיד (לקמן יב) וכן כלם (סא"א):
פסוק י:ותכונן צדיק ובוחן לבות. אתה יודע מי הוא הצדיק שתכוננהו:
פסוק י:אלהים צדיק. כן שמך:
פסוק יב:שופט צדיק. אתה לשפוט צדק:
פסוק יב:זועם בכל יום. כשרואה את מעשה הרשעים:
פסוק יג:אם לא ישוב. הרשע מרשעו:
פסוק יג:חרבו ילטוש. הקב"ה עליו ילטוש פורביר"א בלעז וידרוך קשתו:
פסוק יד:ולו. ולרשע הכין הקב"ה כלי מות:
פסוק יד:לדלקים. לרודפים כמו כי דלקת אחרי (בראשית ל״א:ל״ו) וכן פירושו חציו להרוג את הרשעים הדולקים את הצדיקים יפעל הקב"ה ויזמינם להמיתם, כל דליקה ל' רדיפה היא:
פסוק טו:יחבל. ל' הריון ולידה כמו (שיר השירים ח׳:ה׳) שמה חבלתך אמך:
פסוק טו:והרה עמל וילד שקר. כל מה שהוא מוליד ויגע הכל משקר בו שאינו מתקיים בידו מתלא אמר כל מה דשקרא מוליד פחתא נסבא:
פסוק יח:אודה ה' כצדקו. כשיצדיק הדין הגמור לשפוט הרשעים כרשעם: