פסוק ד:לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ אֲנִי תָּמֵהַּ בַּטַּעַם הַזֶּה שֶׁאָמְרוּ לוֹ, כִּי גַּם בְּמִצְרַיִם אֵין מִרְעֶה כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כְּמוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן אוֹ יוֹתֵר, כִּי עָלֶיהָ הָיְתָה עִקַּר הַגְּזֵרָה. וְאוּלַי אָמְרוּ כִּי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי כֹּבֶד הָרָעָב יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה לַבְּהֵמָה, אֲבָל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יֵשׁ בָּהּ שֶׁבֶר יִחְיוּ בּוֹ הָאֲנָשִׁים וְתִשָּׁאֵר בָּהּ מִרְעֶה מְעַט. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִרְעֶה מְעַט בָּאָחוּ מִפְּנֵי הַיְּאוֹרִים וְהָאֲגַמִּים:
פסוק ה:אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ הַכְנָסַת דְּבָרִים, כְּאוֹמֵר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִיא. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁיֹּאמַר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ אֵלֶיךָ בָּאוּ לְשֵׁמַע כְּבוֹדְךָ, וְעָלֶיךָ הִשְׁלִיכוּ יְהָבָם, רְאֵה שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם טוֹבָה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר וְיֵשׁ לְאֵל יָדְךָ:
פסוק ז:וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה הִיא שְׁאֵלַת שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּרְאִין לִפְנֵי מְלָכִים לִפְרָקִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ז:ז'). וְאֵינוֹ נִרְאֶה כֵן, שֶׁאֵין מִדֶּרֶךְ מוּסַר הַמְּלוּכָה שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שבת פט), כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ. אֲבָל הָיָה בְּרָכָה מַמָּשׁ, שֶׁדֶּרֶךְ הַזְּקֵנִים וְהַחֲסִידִים הַבָּאִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים לְבָרֵךְ אוֹתָם בְּעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהִתְנַשֵּׂא מַלְכוּתָם, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלכים א א לא) "יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם". וּבְצֵאתוֹ מִלְּפָנָיו חָזַר וּבֵרַךְ אוֹתוֹ, לִטֹּל רְשׁוּת מִלְּפָנָיו, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תנחומא נשא כו), שֶׁיַּעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלוֹ:
פסוק ט:מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי לֹא יָדַעְתִּי טַעַם הַזָּקֵן אָבִינוּ, מָה מוּסָר הוּא שֶׁיִּתְאוֹנֵן אֶל הַמֶּלֶךְ, וּמָה טַעַם לֵאמֹר "וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי", כִּי אוּלַי עוֹד יַשִּׂיגֵם וְיִחְיֶה יוֹתֵר מֵהֶם. וְנִרְאֶה לִי כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ זָרְקָה בּוֹ שֵׂיבָה וְהָיָה נִרְאֶה זָקֵן מְאֹד, וּפַרְעֹה תָּמַהּ עַל זִקְנוּתוֹ, כִּי אֵין רֹב אַנְשֵׁי זְמַנּוֹ מַאֲרִיכִים יָמִים כָּל כָּךְ, שֶׁכְּבָר קָצְרוּ שְׁנוֹתָם, וְלָכֵן שָׁאַל לוֹ "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ", כִּי לֹא רָאִיתִי כְּמוֹתְךָ זָקֵן בְּכָל מַלְכוּתִי. אָז עָנָה יַעֲקֹב כִּי יָמָיו שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וְאַל יִתְמַהּ בָּהֶם כִּי מְעַט הֵם כְּנֶגֶד שְׁנוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁחָיוּ יוֹתֵר, אֲבָל מִפְּנֵי הֱיוֹתָם רָעִים בְּעָמָל וַאֲנָחָה זָרְקָה בּוֹ שֵׂיבָה וְנִרְאָה זָקֵן מְאֹד:
פסוק יא:וְטַעַם וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה וְגוֹ' שֶׁהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ וּבַאֲחֻזָּה שֶׁנָּתַן לָהֶם, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיִּהְיוּ כְּגֵרִים בָּאָרֶץ וְקָנָה לָהֶם בָּתִּים וְנַחֲלַת שָׂדֶה וְכֶרֶם נָתַן לָהֶם, וְזֶה מֵרְשׁוּת פַּרְעֹה, כִּי הֵם אָמְרוּ "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ", לֹא לָדוּר, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר הָרָעָב נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, וּפַרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף "הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ", שֶׁיּוֹשִׁיבֵם כְּאַנְשֵׁי הָאָרֶץ הַתּוֹשָׁבִים בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן:
פסוק יד:וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְגוֹ' סִפֵּר הַכָּתוּב זֶה וְגָמַר הָעִנְיָן בְּכָל הַפָּרָשָׁה לְהוֹדִיעַ מַעֲלוֹת יוֹסֵף בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וְכִי הָיָה אִישׁ אֱמוּנִים שֶׁהֵבִיא כָּל הַכֶּסֶף בֵּית פַּרְעֹה וְלֹא עָשָׂה לְעַצְמוֹ אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וּמַטְמוֹנֵי מִסְתָּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ לְשָׁלְחוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אֲבָל נָתַן לַמֶּלֶךְ הַבּוֹטֵחַ בּוֹ כָּל הַכֶּסֶף וְקָנָה לוֹ אֶת הָאֲדָמָה גַּם הַגּוּפוֹת, וּמָצָא בָּזֶה חֵן גַּם כֵּן בְּעֵינֵי הָעָם, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַמַּצְלִיחַ אֶת יְרֵאָיו:
פסוק טו:וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף וְגוֹ' וְהִזְכִּיר כִּי תַּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, בַּעֲבוּר כִּי מִצְרַיִם בְּבוֹאָם אֶל יוֹסֵף יַזְכִּירוּ לוֹ זֶה, כִּי אָמְרוּ, אַחֲרֵי שֶׁתַּם הַכֶּסֶף גַּם מֵאֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא יָבֹאוּ עוֹד אֵלֶיךָ לִשְׁבֹּר, לָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף וּתְמִיתֵנוּ חִנָּם, וְתִשָּׁאֵר הַתְּבוּאָה בְּיָדְךָ וְאֵין קוֹנֶה:
פסוק יח:וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לִשְׁנֵי הָרָעָב, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹסֵף "וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" (בראשית מ"ה:ו'), מִכֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאֲתָה בְּרָכָה לְרַגְלוֹ וְהִתְחִילוּ לִזְרֹעַ וְכָלָה הָרָעָב, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (י ג), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ז:י"ט). וְכָךְ הֻזְכַּר (בראשית רבה פ"ט:ט'), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא שְׁתֵּי שָׁנִים עָשָׂה רָעָב, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְמִצְרַיִם כָּלָה הָרָעָב, וְאֵימָתַי חָזְרוּ בִּימֵי יְחֶזְקֵאל וְכוּ'. וְאִם כֵּן לֹא נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי יוֹסֵף כְּפִתְרוֹנוֹ, וְיָבֹא הָעִנְיָן לַחְשֹׁד אוֹתוֹ בְּחָכְמָתוֹ. וְאוּלַי נֹאמַר שֶׁהָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן כִּדְבַר יוֹסֵף, אֲבָל בְּמִצְרַיִם יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶל הַיְאוֹר לְעֵינֵי פַּרְעֹה וּלְעֵינֵי כָּל מִצְרַיִם וְרָאוּ כָּל עַמּוֹ שֶׁעָלָה נִילוּס לִקְרָאתוֹ, וְיָדְעוּ כִּי בִּרְכַּת ה' הִיא לְרַגְלֵי הַנָּבִיא. וְאִם כֵּן יִהְיֶה "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף" בִּשְׁאָר שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְכָל יְמֵי חֲיוֹת אָבִיו, כִּי גַּם אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו אָמַר "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם" (בראשית נ':כ"א). וְעִם כָּל זֶה אֲנִי תָּמֵהַּ, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה הַחֲלוֹם אֱמֶת, כִּי הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַגְּזֵרָה וְלֹא הָעִנְיָן הַנִּהְיֶה וְהַנַּעֲשֶׂה בָּהֶם. וְרָאִיתִי שָׁם בַּתּוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כֵּיוָן שֶׁמֵּת יַעֲקֹב אָבִינוּ חָזַר הָרָעָב לְיָשְׁנוֹ וְכוּ'. וְעוֹד שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי (עקב לח), "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה", בַּמֶּה בֵּרְכוֹ, שֶׁנִּמְנַע שְׁנֵי הָרָעָב, אַף עַל פִּי כֵן שָׁלְמוּ אַחַר מִיתָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם", מָה כִּלְכּוּל הָאָמוּר לְהַלָּן (פרק מה יא) בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כִּלְכּוּל הָאָמוּר כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁדִּבְרֵי צַדִּיקִים קַיָּמִין בְּחַיֵּיהֶם וְנִטָּלִין לְאַחַר מִיתָתָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי מִדִּבְרֵי אַבָּא, שֶׁזֶּה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם בְּרָכָה בָּעוֹלָם, נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם נִסְתַּלְּקָה בְּרָכָה מִן הָעוֹלָם, עַד כָּאן. וְהִנֵּה הִשְׁלִים הָרָעָב חָמֵשׁ הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת. וְדַעַת רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁהָיוּ אֵלּוּ שְׁתֵּי הַשָּׁנִים לְאַחַר בּוֹא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, וְכָךְ כָּתַב, מָצִינוּ בַּדְּרָשׁ כִּי נִסְתַּלֵּק הָרָעָב בִּזְכוּת יַעֲקֹב, גַּם יִתָּכֵן שֶׁהָיָה רָעָב שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְלֹא הָיָה כְּמוֹ ד' שֶׁעָבְרוּ. וְאֵין דְּבָרָיו נְכוֹנִים כְּלָל, כִּי מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְשִׁבְרוֹ יַשְׁוֶה כָּל הַשֶּׁבַע שָׁנִים, וְאִלּוּ הָיָה כֵּן יַזְכִּיר הַכָּתוּב עִנְיָנָם שֶׁל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה. אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט לִקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בְּחָמֵשׁ שָׁנִים וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל פַּרְעֹה, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּתֹּם הַכֶּסֶף וְהַמִּקְנֶה בְּשָׁנָה אַחַת, אֲבָל הַכֶּסֶף הִסְפִּיק לָהֶם כָּל חָמֵשׁ שָׁנִים, כִּי כֵן הַדָּבָר בְּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא נִתְחַדֵּשׁ וְנִשְׁתַּנָּה דָּבָר אֶחָד בְּכָל אֵלֶּה הַשָּׁנִים לֹא סִפֵּר בָּהֶם הַכָּתוּב, רַק "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף" וְגוֹ'. וְאַחֲרֵי שֶׁתַּם הַכֶּסֶף סִפֵּר שֶׁבָּאוּ אֶל יוֹסֵף, וְהָיָה זֶה בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְנָתַן לָהֶם בְּמִקְנֵיהֶם לֶחֶם, רַק נִהֲלָם בּוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ לְפִי חַיּוּתָם וְלֹא לְשָׂבְעָה. וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִיא אֲשֶׁר נָדַר לָהֶם לְנַהֲלָם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵיהֶם, וְהִיא הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לָהּ וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָם וְאֶת אַדְמָתָם בַּלֶּחֶם שֶׁיַּאֲכִילֵם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת הַשְּׁבִיעִית, וְאַחַר שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ לְפַרְעֹה יִתֵּן לָהֶם זֶרַע שֶׁלֹּא תֵּשַׁם הָאֲדָמָה, כִּי יָדְעוּ כִּי כָּלוּ שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב וְיִהְיֶה לָהֶם זֶרַע וְקָצִיר. וְזֶה טַעַם "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף לֶחֶם לְפִי הַטָּף", שֶׁנָּתַן לָהֶם בִּשְׁנוֹת הָרָעָב כְּדֵי צָרְכָם לֶחֶם, כִּי "לְפִי הַטָּף" יִרְמֹז כֵּן:
פסוק יט:קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ הִנֵּה אָמְרוּ לוֹ שֶׁגַּם גּוּפָם יִקְנֶה לַעֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְכֵן אָמַר "הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם", אֲבָל אָמַר "וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ", וְלֹא אָמַר שֶׁיִּקְנֶה גּוּפָם, רַק הָאֲדָמָה. וְהַטַּעַם, כִּי הֵם אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָם לַעֲבָדִים עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ כִּרְצוֹנוֹ, וְהוּא לֹא רָצָה רַק לִקְנוֹת אֶת הָאֲדָמָה, וְהִתְנָה עִמָּהֶם שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתָהּ לְעוֹלָם וְיִהְיוּ בָּהּ אֲרִיסֵי בָּתֵּי אָבוֹת לְפַרְעֹה. וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לָהֶם, "הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה", לֹא לַעֲבָדִים כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי, רַק עִם הָאֲדָמָה תִּהְיוּ לוֹ, וְהִנֵּה רָאוּי שֶׁיִּטֹּל הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא אֲדוֹן הַקַּרְקַע אַרְבַּע הַיָּדוֹת וְאַתֶּם הַחֲמִישִׁית, אֲבָל אֲנִי אֶתְחַסֵּד עִמָּכֶם שֶׁתִּטְּלוּ אַתֶּם חֵלֶק בַּעַל הַקַּרְקַע וּפַרְעֹה יִטֹּל הַחֵלֶק הָרָאוּי לָאָרִיס, אֲבָל תִּהְיוּ קְנוּיִים לוֹ שֶׁלֹּא תּוּכְלוּ לַעֲזֹב אֶת הַשָּׂדוֹת. וְזֶה טַעַם מָה שֶׁנָּדְרוּ לוֹ "וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם", שֶׁלֹּא תֵּשַׁם לְעוֹלָם. וּלְכָךְ אָמְרוּ לוֹ "נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי", שֶׁהֵקַלְתָּ עָלֵינוּ לִטֹּל אַרְבַּע הַיָּדוֹת שֶׁנּוּכַל לִחְיוֹת בָּהֶם, "וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה" כַּאֲשֶׁר נָדַרְנוּ, שֶׁנַּעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לִרְצוֹנוֹ:
פסוק כח:וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּבָר הִזְכַּרְתִּי (רמב"ן על בראשית מ"ג:י"ד) כִּי רֶדֶת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם הוּא גָּלוּתֵנוּ הַיּוֹם בְּיַד הַחַיָּה הָרְבִיעִית (דניאל ז ז) רוֹמִי הָרְשָׁעָה, כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב הֵם עַצְמָם סִבְּבוּ רִדְתָּם שָׁם בִּמְכִירַת יוֹסֵף אֲחִיהֶם, וְיַעֲקֹב יָרַד שָׁם מִפְּנֵי הָרָעָב וְחָשַׁב לְהִנָּצֵל עִם בְּנוֹ בְּבֵית אוֹהֵב לוֹ, כִּי פַּרְעֹה אוֹהֵב אֶת יוֹסֵף וּכְבֵן לוֹ, וְהָיוּ סְבוּרִים לַעֲלוֹת מִשָּׁם כִּכְלוֹת הָרָעָב מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בראשית מ"ז:ד') "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", וְהִנֵּה לֹא עָלוּ, אֲבָל אָרַךְ עֲלֵיהֶם הַגָּלוּת וּמֵת שָׁם וְעָלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזִקְנֵי פַּרְעֹה וְשָׂרָיו הֶעֱלוּהוּ וְעָשׂוּ עִמּוֹ אֵבֶל כָּבֵד, וְכֵן אֲנַחְנוּ עִם רוֹמִי וֶאֱדוֹם אַחֵינוּ הֲסִבּוֹנוּ בִּיאָתֵנוּ בְּיָדָם, כִּי כָּרְתוּ בְּרִית עִם הָרוֹמִיִּים, וְאַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן לְבַיִת שֵׁנִי בָּרַח אֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה, וּמִפְּנֵי הָרָעָב נִלְכְּדוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, וְהַגָּלוּת אָרַךְ עָלֵינוּ מְאֹד לֹא נוֹדַע קִצּוֹ כִּשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת, וַאֲנַחְנוּ בּוֹ כְּמֵתִים אוֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ, וְיַעֲלוּ אוֹתָנוּ מִכָּל הָעַמִּים מִנְחָה לַה', וְיִהְיֶה לָהֶם אֵבֶל כָּבֵד בִּרְאוֹתָם כְּבוֹדֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ נִרְאֶה בְּנִקְמַת ה', יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו:
פסוק כט:וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת פִּתְרוֹנוֹ, כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף, וְהוּא בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְיָמָיו. וְעִנְיָנוֹ, כִּי הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ אֲפִיסַת הַכֹּחוֹת וְיִתְרוֹן הַחֻלְשָׁה וְאֵינֶנּוּ חוֹלֶה, אֲבָל יָדַע כִּי לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים, וְלָכֵן קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף, וְאַחֲרֵי שׁוּב יוֹסֵף לְמִצְרַיִם חָלָה, וְהֻגַּד לְיוֹסֵף וּבָא לְפָנָיו עִם שְׁנֵי בָּנָיו כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכֵם. וְכֵן "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת" (מלכים א ב א), וְשָׁם (שם פסוק ב) נֶאֱמַר "אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ", כִּי יָדַע בְּנַפְשׁוֹ כֵּן:
פסוק לא:הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ לֹא הָיָה יַעֲקֹב חוֹשֵׁד בִּבְנוֹ הַצַּדִּיק הָאָהוּב לוֹ שֶׁיַּמְרֶה עַל מִצְוַת אָבִיו וְעַל הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטִיחוֹ וְאָמַר "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיךָ", אֲבָל עָשָׂה כֵן לְחַזֵּק הָעִנְיָן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה, אוּלַי לֹא יִתֵּן לוֹ רְשׁוּת לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְיֹאמַר לוֹ שְׁלַח אֶת אַחֶיךָ וְאֶת עֲבָדֶיךָ וְיַעֲלוּהוּ שָׁם, אוֹ שֶׁיַּחְפֹּץ פַּרְעֹה שֶׁיִּקָּבֵר הַנָּבִיא בְּאַרְצוֹ לְכָבוֹד לָהֶם וְלִזְכוּת, וְלָכֵן הִשְׁבִּיעוֹ, כִּי לֹא יִהְיֶה נָכוֹן לְהַעֲבִירוֹ עַל שְׁבוּעָתוֹ, וְגַם יוֹסֵף יִצְטָרֵךְ יוֹתֵר לְהִשְׁתַּדֵּל בָּעִנְיָן מִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה, וְכֵן הָיָה הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית נ':ו') "עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ":
