פסוק ח:כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. לְפִי שֶׁהֻגַּד לְפַרְעֹה שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב הָיָה הַנִּילוּס עוֹלֶה לְרַגְלָיו, וְהָיָה פַּרְעֹה שָׂמֵחַ עַל זֶה מְאֹד וְחָשַׁב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיַּעֲקֹב חַי יַעֲלֶה הַנִּילוּס לְרַגְלָיו לְעוֹלָם וְיַשְׁקֶה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת יַעֲקֹב וְהִנֵּה הוּא דַּל וְכָחוּשׁ וְרַקּוּת בָּשָׂר כְּמִשְׁפַּט הַזְּקֵנִים, חָשַׁב פַּרְעֹה שֶׁוַּדַּאי הוּא מֻפְלָג בְּזִקְנָה וְהַיּוֹם אוֹ מָחָר יָמוּת, וְאִם כֵּן בְּמַאי שָׂמְחוּ הַמִּצְרִים, כִּי בְּמוֹתוֹ יַחֲזֹר הַנִּילוּס לִמְקוֹמוֹ. עַל כֵּן שְׁאָלוֹ כַּמָּה יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהֵשִׁיב לוֹ ״יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי מְעַט וְרָעִים״ (בראשית מז:ט). הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״מְגוּרַי״ לוֹמַר שֶׁלֹּא מֵחֲמַת רֹב יָמִים הוּא כָּל כָּךְ כָּחוּשׁ וְרָזֶה, כִּי אִם מֵחֲמַת פַּחַד וּמָגוֹר מִסָּבִיב, ״כִּי אֵת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי״ (איוב ג:כה). וְכַמָּה צָרוֹת צְרוּרוֹת בְּאַמְתְּחוֹתַי עָלַי הָיוּ כֻּלָּנָה כָּל מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי חַיַּי, וְלֹא הִגִּיעוּ אֶת שְׁנֵי חַיֵּי אֲבוֹתַי. וְיֵשׁ לִי עוֹד תִּקְוָה לְהַגִּיעַ לְפֶרֶק אַבָּא שֶׁהָיָה חַי מֵאָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵמָּה הָיָה לָהֶם מָגוֹר מִסָּבִיב, מִכָּל מָקוֹם הֶאֱרִיכוּ יָמִים. לְכָךְ נָקַט לְשׁוֹן ״מְגוּרֵיהֶם״ גַּם כְּלַפֵּי אֲבוֹתָיו.
פסוק כא:וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר לֶעָרִים. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְהָסִיר חֶרְפָּה מֵעַל אֶחָיו, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ גּוֹלִים הֵמָּה. וְרָחוֹק הוּא שֶׁבַּעֲבוּר תּוֹעֶלֶת קָטָן זֶה יְבַלְבֵּל יוֹסֵף כָּל הָאָרֶץ. וְעוֹד, שֶׁלֹּא יִקָּרֵא גּוֹלָה וְסוֹרָה כִּי אִם מִי שֶׁהָיָה לוֹ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכֶרֶם וְגָלָה מֵהֶם, אֲבָל יַעֲקֹב לֹא הָיָה תּוֹשָׁב בְּשׁוּם מָקוֹם, וְכָל הָאָבוֹת הָיוּ גֵּרִים, כִּי כְּבָר הוּתְחַל הַגֵּרוּת מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁחָשְׁשׁוּ הָאָבוֹת לָזֶה. וְיוֹתֵר נָכוֹן לְפָרֵשׁ כָּל הַבִּלְבּוּל הַלָּזֶה לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י יט) ״וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״. כִּי כָל מִי שֶׁלֹּא הָיָה גֵּר מִיָּמָיו אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַגֵּר וְאֵינוֹ חָס עַל נֶפֶשׁ הַגֵּר, אֲבָל מִי שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ גֵּר יוֹדֵעַ בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַגֵּר, וְכָל דַּעֲלֵיהּ סְנֵי לְחַבְרֵיהּ לָא יַעֲבֵיד. עַל כֵּן הֶעֱבִיר יוֹסֵף הָעָם לֶעָרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם גֵּרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַגֵּר. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגַּם רַשִׁ״י נִתְכַּוֵּן לָזֶה, כִּי זוֹ הִיא הַחֶרְפָּה שֶׁיְּחָרְפוּם לוֹמַר ״גּוֹלִים אַתֶּם״, וְלוּ חָפֵץ ה׳ בְּטוֹבַתְכֶם לָמָּה אַתֶּם גּוֹלִים, וְאִם כֵּן מֻתָּר לְהָרַע לָכֶם. עַל כֵּן הֶעֱבִיר אוֹתָם יוֹסֵף לֶעָרִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָשִׁיב לָהֶם ״גַּם אַתֶּם חֻלֵּיתֶם כָּמוֹנוּ״ (על פי ישעיהו יד י).
פסוק כא:דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ הֶעֱבִיר אוֹתָם יוֹסֵף לֶעָרִים, כִּי רָאָה שֶׁיַּעֲקֹב וּבָנָיו נִתְיַשְּׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ לִהְיוֹת לָהֶם אֲחֻזָּה וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ כִּי בְּרֹב הַיָּמִים יָקוּם מֶלֶךְ עָרִיץ וְיִדְרֹשׁ מֵעַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל כָּל עִיר וְיוֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר עָלָיו כָּתוּב זִכְרוֹן כָּל קַרְקַע שֶׁל מִי הִיא, וְלֹא יִמָּצֵא לְיִשְׂרָאֵל שׁוּם זְכוּת שֶׁהָיָה לַאֲבוֹתָם בְּנַחֲלָאוֹת, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִטְעֹן ״קַרְקַע זוֹ שֶׁל אֲבוֹתַי הָיְתָה״, וִיגָרְשׁוּם מִמֶּנָּה. עַל כֵּן הֶעֱבִיר כֻּלָּם לֶעָרִים, עַד שֶׁשּׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא יָשַׁב עַל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו, וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד מֵהֶם, כִּי כֻלָּם יָשְׁבוּ בְּלֹא חֲזָקָה.
פסוק כג:הֵא לָכֶם זָרַע. נָתַן לָהֶם זֶרַע עַל חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְאוּיִין לִהְיוֹת שְׁנֵי רָעָב, וּפָסַק הָרָעָב בִּזְכוּת יַעֲקֹב (תוספתא סוטה יג). עַל כֵּן אָמַר ״הֵא לָכֶם זֶרַע״, הַיְינוּ עַל חָמֵשׁ שָׁנִים. וְהַמְקֻבָּלִים אָמְרוּ שֶׁמִּן הֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם נִמְשְׁכוּ כָּל הַתּוֹלָדוֹת וְכָל דָּבָר עוֹשֶׂה פֶּרִי. וּכְדֵי לִהְיוֹת הַדָּבָר לְזִכָּרוֹן, צִוָּה לָהֶם שֶׁיִּתְּנוּ הַחֹמֶשׁ לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע יָדוֹת יִהְיֶה לָהֶם. וְיֵשׁ עוֹד רֶמֶז שֶׁכָּל זֶה הָיָה בִּזְכוּת יַעֲקֹב, וּכְמוֹ שֶׁיַּעֲקֹב לֹא אָכַל מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ כִּי אִם אַרְבַּע יָדוֹת, וְחֵלֶק חֲמִישִׁי הִפְרִישׁ לַגָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח כב) ״וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ״ — שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, וְעִשּׂוּרָא בַּתְרָא כְּעִשּׂוּרָא קַמָּא דָּמֵי, וְהַיְינוּ הַחֹמֶשׁ, כָּךְ כָּל הָאוֹכְלִים בִּזְכוּתוֹ הִטִּיל עֲלֵיהֶם נְתִינָה זוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ רַק אַרְבַּע יָדוֹת וְיַפְרִישׁוּ הַחֹמֶשׁ. וְכֵן בִּתְחִלַּת הָרָעָב ״וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם״ (בראשית מא לד), שֶׁלָּקַח מִכֻּלָּם חֵלֶק חֲמִישִׁי, כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יד כב) ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״ — שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת. וּבוֹ מֻתָּר לְנַסּוֹת אֶת ה׳, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג י) ״וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת״ וְגוֹ׳.
פסוק כז:וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְגוֹ׳. כָּל פָּסוּק זֶה בְּאַשְׁמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מְדַבֵּר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עֲלֵיהֶם ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ (בראשית טו:יג), וְהֵמָּה בִּקְשׁוּ לִהְיוֹת תּוֹשָׁבִים בְּמָקוֹם שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם גֵּרוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ אֵצֶל יַעֲקֹב ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב״ (בראשית לז:א) – בִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפְצָה עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף כוּ׳. הַפָּסוּק מַאֲשִׁימָם עַל יְשִׁיבָה זוֹ שֶׁבִּקְשׁוּ אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וְלֹא כָּךְ אָמְרוּ אֶל פַּרְעֹה ״לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ״ (בראשית מז:ד), מְלַמֵּד שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא יָרְדוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁמָּה אֶלָּא לָגוּר כִּמְדַיֵּר בֵּי דַּיָּרָא, וְעַכְשָׁיו חָזְרוּ מִדִּבְרֵיהֶם. וְכָל כָּךְ נִשְׁתַּקְּעוּ שָׁמָּה עַד שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיאָם מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה, וְאוֹתָן שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה.
פסוק כז:וְאָמַר ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וְסָמִיךְ לֵיהּ ״וַיְחִי יַעֲקֹב״, רָמַז בִּסְמִיכוּת זֶה לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ה:) ״יַעֲקֹב לֹא מֵת״, וּמַקְשֶׁה ״וְכִי בִּכְדִי חָנְטוּ חַנָּטַיָּא״ כוּ׳, וּמְתָרֵץ ״מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ: אַל תִּירָא יַעֲקֹב וְגוֹ׳ וְשָׁב זַרְעוֹ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם״ (ירמיהו לא:טז) – מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים. וּמַקְשִׁים כָּאן שֶׁלֹּא תֵּרֵץ לוֹ כְּלוּם עַל ״וְכִי בִּכְדִי חָנְטוּ חַנָּטַיָּא״ כוּ׳. וּבֵאוּר הַדָּבָר כָּךְ הוּא, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּנִּיחַ בָּנִים דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵת, לְפִי שֶׁעוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא וְכַרְעֵיהּ דַּאֲבוּהּ הוּא, וְחֵלֶק מִן הָאָב כָּלוּל בַּבֵּן. כְּשֶׁהַבֵּן בַּחַיִּים, אָז גַּם חֵלֶק אָבִיו הַכָּלוּל בּוֹ בַּחַיִּים. וְדַוְקָא יַעֲקֹב שֶׁכָּל מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְכוּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עיין רש״י בראשית יח:יט) ״כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵת״, דַּוְקָא בֵּן צַדִּיק, אֲבָל בֵּן רָשָׁע הֶחָשׁוּב בְּחַיָּיו כְּמֵת, ״כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזוּר״ (ישעיהו לא:ג), וְאֵין בְּרָא כָּזֶה מְזַכֵּי אַבָּא. לְפִיכָךְ אָמְרוּ דַּוְקָא ״יַעֲקֹב לֹא מֵת״, אַף עַל פִּי שֶׁחָנְטוּ חַנָּטַיָּא, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁזַּרְעוֹ בַּחַיִּים אָז גַּם הוּא, חֵלֶק מִמֶּנּוּ, בַּחַיִּים. וְדָבָר זֶה נִרְמָז בִּסְמִיכוּת זֶה, כִּי עַל יְדֵי ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״ וְהָיָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים, לְפִיכָךְ ״וַיְחִי יַעֲקֹב״, שֶׁגַּם הוּא בַּחַיִּים.
פסוק כח:וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד. דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כָּךְ הִיא הַנּוּסְחָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צו א). כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁאֵין סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָא לְכָל הַדְּרָשׁוֹת הָאֵלּוּ, וְכֻלָּם כְּמִתְנַבְּאִים. וַאֲשֶׁר נִרְאֶה לִי בָּזֶה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ כָּאן סְתִימָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַפָּרָשִׁיּוֹת הַסְּתוּמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רֶוַח לְפָחוֹת כְּשִׁעוּר פָּרָשָׁה סְתוּמָה, וְכָאן אֵין רֶוַח כְּלָל, וַדַּאי שֶׁכַּוָּנַת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר לְהַסְמִיךְ פָּסוּק ״וַיְחִי״ לַפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״ (בראשית מז:כז), ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (בראשית מז:כח), כְּאִלּוּ הָיָה הַכֹּל פָּסוּק אֶחָד. עַל כֵּן נֶחְלְקוּ שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ בְּמַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין.
פסוק כח:כִּי לְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן הַדּוֹרֵשׁ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, יִהְיֶה קִשּׁוּר שְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ עַל זֶה הָאֹפֶן, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז:כז), הוֹרָה בִּלְשׁוֹן יְשִׁיבָה שֶׁהָיָה לָהֶם יְשִׁיבָה שֶׁל שַׁלְוָה וּמְנוּחָה, ״וַיֵּאָחֲזוּ״ שֶׁהָיָה לָהֶם גַּם אֲחֻזָּה בָּאָרֶץ, ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וְכָל זֶה הָיָה בִּזְמַן ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז:כח), כִּי בְּחַיָּיו עָמַד לָהֶם זְכוּת יַעֲקֹב שֶׁזָּכוּ לְכָל אֵלֶּה, מִכְּלַל שֶׁבְּמוֹתוֹ פָּסַק זְכוּתוֹ וּפָסַק הַכֹּל, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם עוֹד יְשִׁיבָה שֶׁל שָׁלוֹם מִצַּד הַשִּׁעְבּוּד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲחֻזָּה בָּאָרֶץ כִּי עֲבָדִים הֵמָּה, וְכֵן לֹא נִתַּן לָהֶם לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כִּי בִּקְשׁוּ לְהַמְעִיטָם עַל יְדֵי הָעִנּוּי בְּאָמְרָם ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א:י). וּלְפִי זֶה הָיְתָה מִיתַת יַעֲקֹב סִבַּת הַשִּׁעְבּוּד.
פסוק כח:וְנוּכַל לוֹמַר בְּהֵפֶךְ זֶה, שֶׁתְּחִלַּת הַשִּׁעְבּוּד הָיָה סִבַּת מִיתָתוֹ, כִּי קִצֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנוֹתָיו שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו, שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּשִׁעְבּוּד בָּנָיו, כִּי בָּא הַזְּמַן שֶׁל ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם״ (בראשית טו:יג). לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (בר״ר צו ד) כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קְרִיבָה לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו. וּבְדֶרֶךְ זֶה יִהְיֶה הַסְּמִיכוּת מְבֹאָר גַּם כֵּן כְּמוֹ בְּדֶרֶךְ רִאשׁוֹן, וּמִסְפַּר שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה דְּנָקַט לוֹמַר, שֶׁמְּכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה גָּרַם לָהֶם שֶׁלֹּא יָשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם בְּמִצְרַיִם כִּי אִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
פסוק כח:וּלְלָשׁוֹן שְׁלִישִׁי הַדּוֹרֵשׁ לְפִי שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, יֹאמַר הַכָּתוּב: אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כָּל יָמָיו בְּצָרָה וְגֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״יְמֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מְעַט וְרָעִים״ (בראשית מז:ט), מִכָּל מָקוֹם לְגֹדֶל הַשַּׁלְוָה שֶׁהָיָה לוֹ תּוֹךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁרָאָה יְשִׁיבַת בָּנָיו בְּשָׁלוֹם וַיֵּאָחֲזוּ בָּאָרֶץ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ, נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מז:כח), כִּי אוֹתָן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנִים לֹא הָיוּ נֶחְשָׁבִים מִכְּלַל יְמֵי חַיָּיו לְגֹדֶל צָרוֹתָיו, וְעַכְשָׁיו לְמַפְרֵעַ נֶחְשְׁבוּ כֻּלָּם שְׁנֵי חַיָּיו. וְזֶה לְפִי שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּכְאִלּוּ הָיָה חַי חַיִּים נְעִימִים וַעֲרֵבִים בְּכָל שְׁנוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת יוֹסֵף הָיָה חַי. לְכָךְ סָמַךְ ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז:כח) אֶל הַפָּסוּק הַקּוֹדֵם. וּמַה שֶּׁהִשְׁמִיט רַשִׁ״י לָשׁוֹן זֶה, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁהַיְינוּ הַךְ הַלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר הוּא מְבֹאָר לַמֵּבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת מְעַט.
פסוק כח:וְאוּלָם הַלָּשׁוֹן הַשֵּׁנִי הַדּוֹרֵשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה, לְפִי שֶׁבָּא לְתָרֵץ מַהוּ שֶׁאָמַר ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ (בראשית מז:כח), מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בְּבוֹאוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה אָמַר ״יְמֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״ (בראשית מז:ט), וְאִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה חַי בְּמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה? וְעוֹד לָמָּה לֹא הִזְכִּיר לָשׁוֹן זֶה בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק אוֹ בָּאִמָּהוֹת? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת שֶׁפָּרְשָׁה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״ (בראשית מה:כז), שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה מִדְּקָאָמַר ״רוּחַ יַעֲקֹב״, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל הַיָּמִים עַד יוֹם מוֹתוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – כִּי בְּבוֹאוֹ לְמִצְרַיִם חַי יַעֲקֹב, אֲבָל לֹא ״רוּחַ יַעֲקֹב״, שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה מִיָּד, לְפִי שֶׁאָמַר ״אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ״ (בראשית מו:ל), וְאִם כֵּן מִיָּד הָיָה מוּכָן אֶל הַצַּוָּאָה לְצַוּוֹת מֵחֲמַת מִיתָה, וְהָיָה חוֹשֵׁשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּן יְגַלֶּה הַקֵּץ, עַל כֵּן נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה. וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ מֵאֵיזוֹ טַעַם נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן בָּאָה פָרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה לְסָמְכָהּ לְפָסוּק ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז:כז), לְפִי שֶׁמֵּהַיָּדוּעַ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ נֶזֶק גָּדוֹל מִן יְדִיעַת הַקֵּץ, כִּי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הַיּוֹדְעִים שֶׁהַגְּאֻלָּה לֹא תִּהְיֶה בִּימֵיהֶם, לֹא יִדְרְשׁוּ אֶת פְּנֵי ה׳ לְבַקֵּשׁ עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה.
פסוק כח:וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּעֲקֵדָה, עַל הַמִּדְרָשׁ (ילקו״ש קנז מט) הָאוֹמֵר כְּשֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת הַקֵּץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וְלֹא אוֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב״ (ישעיהו מג כב). רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיִיתָ חָס עַל כְּבוֹדִי, כִּי מִידִיעָה זוֹ יִמָּשֵׁךְ נֵזֶק זֶה שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ אוֹתִי וְלֹא יְבַקְשׁוּ פָּנַי הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וִיבַקְשׁוּ לֵישֵׁב יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים לִהְיוֹת לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאַרְצֹתָם כְּתוֹשָׁבִים וּכְמִתְיָאֲשִׁים מִן הַגְּאֻלָּה. עַל כֵּן סָתַם וְחָתַם ה׳ הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, כְּדֵי שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְבַקְשׁוּ אֶת פְּנֵי ה׳ וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם, וְיִהְיוּ מְחַכִּים קֵץ יְשׁוּעָתוֹ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר בַּעֲוֹנֵינוּ מִדָּה זוֹ מְצוּיָה בֵּינֵינוּ אֲפִילוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין הַקֵּץ נוֹדָע, מִכָּל מָקוֹם רַבִּים הֵמָּה עַמֵּי הָאָרֶץ הַמִּתְיַשְּׁבִים בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים וּבוֹנִין לָהֶם בָּתִּים סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים וְשֶׁל אֲבָנִים בִּנְיַן הַקִּיּוּם, וּבְסִבָּה זוֹ לְעוֹלָם אֵינָן דּוֹרְשִׁין אֶת פְּנֵי ה׳ בְּכָל לֵב לַהֲבִיאָם אֶל אַרְצָם, וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחָם שָׁמָּה. וּלְהַנָּחָה זוֹ פָּסוּק ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז כז) מְדַבֵּר בְּאַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּקְשׁוּ לִהְיוֹת יוֹשְׁבִים וְלִהְיוֹת לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. וְנֵזֶק זֶה בָּא לָהֶם לְפִי שֶׁקֵּץ גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה נוֹדָע לָהֶם. עַל כֵּן הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יָדְעוּ בְּבֵרוּר כִּי לֹא בִּימֵיהֶם תִּהְיֶה הַגְּאוּלָּה הֵמָּה בִּקְשׁוּ לָהֶם יְשִׁיבָה שֶׁל קֶבַע וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. עַל כֵּן סָמַךְ לְפָסוּק זֶה פָּסוּק ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ (בראשית מז כח) דִּלְהוֹרוֹת שֶׁנֵּזֶק זֶה הַנִּמְשָׁךְ לְאוֹתָן הַדּוֹרוֹת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קִצָּם נוֹדָע, גָּרַם לְ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ אֲבָל לֹא רוּחַ יַעֲקֹב, כִּי אִם יַעֲקֹב לְבַדּוֹ הָיָה חַי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְגַלֶּה הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן וְשֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט נֵזֶק זֶה לְדוֹרוֹת.
פסוק כט:וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא ברכה ז) אָמְרוּ: הַיָּמִים מֵתִים וְהֵם אֵינָם מֵתִים, כִּי כָל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעוֹלָם נִמְצְאוּ יְמֵי הַשַּׁלְוָה בָּעוֹלָם, וּבְמוֹתוֹ בְּטֵלִים אוֹתָן יְמֵי הַשַּׁלְוָה, וּבִטּוּלָם הַיְינוּ מִיתָתָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: כָּל זְמַן שֶׁיַּעֲקֹב חַי לֹא הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד. אֲבָל יַעֲקֹב עַצְמוֹ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא מֵת. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל צַדִּיק נִקְרָא חַי בְּמִיתָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם נָקַט יַעֲקֹב דַּוְקָא, לְפִי שֶׁדָּרְשׁוּ עָלָיו (תענית ה:): מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים. כִּי הַבֵּן יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק מִן אָבִיו, וְכָל עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ וְאָבִיו הוּא. וּבִהְיוֹת זַרְעוֹ בַּחַיִּים, אָז דּוֹמֶה כְּאִלּוּ גַּם הוּא בַּחַיִּים, רְצוֹנִי לוֹמַר חֵלֶק מִמֶּנּוּ. וְדַוְקָא יַעֲקֹב שֶׁמִּטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְכוּלָּם זֶרַע חַי רַב פְּעָלִים. אֲבָל הַמּוֹלִיד בֵּן רָשָׁע הַקָּרוּי בְּחַיָּיו מֵת, אָז אֵין בְּרָא מְזַכֵּי אַבָּא, כִּי דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, וְהוּא עַצְמוֹ קָרוּי מֵת בְּחַיָּיו, וְאֵיךְ יִקָּרֵא חֵלֶק אָבִיו חַי. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ (בבא בתרא קטז.) עַל פָּסוּק: ״וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו וְכִי מֵת יוֹאָב״ (מלכים א יא, כא), לָמָּה הִזְכִּיר בְּדָוִד שְׁכִיבָה וּבְיוֹאָב מִיתָה? לְפִי שֶׁדָּוִד הִנִּיחַ בֵּן צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיוֹאָב. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֶמְרָה שְׁכִיבָה בְּיַעֲקֹב, וְהַמִּיתָה נֶאֶמְרָה דַּוְקָא עַל הַיָּמִים.
פסוק כט:וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת וְגוֹ׳. יֵשׁ כָּאן בַּקָּשָׁה עַל צַד הָאֱמֶת וְעַל צַד הַחֶסֶד. עַל צַד הָאֱמֶת הַיְינוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל, וְעַל צַד הַחֶסֶד הַיְינוּ דָּבָר הַמְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל. כִּי בַּקָּשָׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְקָבְרוֹ, זֶה דָּבָר הַמְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל, כִּדְמַסִּיק (במועד קטן כ״ח:) דִּקְבַר יִקְבְּרוּנֵּיהּ כוּ׳. אֲבָל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְקָבְרוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, זֶה חֶסֶד שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל. דָּבָר אַחֵר, מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִקְבְּרֶנּוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ עֲבוֹדָה זָרָה, זֶהוּ מִצַּד הָאֱמֶת, חִיְּבוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן לְהָרִים מִכְשׁוֹל מִן הַמִּצְרִים. אֲבָל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ שֶׁיִּקְבּוֹר אוֹתוֹ דַּוְקָא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, זֶהוּ עַל צַד הַחֶסֶד.
פסוק כט:וּמַה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שְׁלֹשָׁה טְעָמִים בַּדָּבָר, נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁכֻּלָּן צְרִיכִין זֶה לָזֶה, כִּי הַטַּעַם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ הַכִּנִּים עַל קִבְרוֹ, הַכֹּל חַד טַעֲמָא הוּא, כִּי לָמָּה יַעֲשׂוּהוּ עֲבוֹדָה זָרָה וּמַה גְּבַר מִגּוּבְרִין, אֶלָּא לְפִי שֶׁיִּרְאוּ שֶׁכָּל עֲפַר הָאָרֶץ כִּנִּים חוּץ מִקִּבְרוֹ, עַל כֵּן יִטְעוּ אַחֲרָיו, וְאִם יִהְיוּ הַכִּנִּים גַּם עַל קִבְרוֹ יִצְטַעֵר בָּהֶם. וְטַעַם שֶׁל כִּנִּים לְבַד אֵינוֹ מַסְפִּיק, כִּי יִקְשֶׁה וַהֲלֹא הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לִפְנֵי יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מִן הַכִּנִּים, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא יז) שִׁבְעָה לֹא שָׁלְטוּ בָּהֶם רִמָּה, וְיַעֲקֹב אֶחָד מֵהֶם, וְאִם רִמָּה לֹא שָׁלְטָה בּוֹ קַל וָחוֹמֶר הַכִּנִּים. אֶלָּא שֶׁאָמַר שֶׁאִם לֹא יִהְיוּ הַכִּנִּים עַל קִבְרוֹ יַעֲשׂוּהוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וּבִשְׁנֵי טְעָמִים אֵלּוּ לֹא סַגֵי, דְּאִם כֵּן לָמָּה צִוָּה שֶׁיִּקְבְּרֻהוּ דַּוְקָא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, אֶלָּא בַּעֲבוּר צַעַר גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת. וּבְטַעַם שֶׁל גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת לְבַד לֹא סַגֵי, דְּאִם כֵּן לָמָּה אָמַר ״אַל תִּקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם״ (בראשית מז:כט), דַּי לִי בְּמַה שֶּׁאָמַר ״וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם״ (בראשית מז:ל). אֶלָּא אָמַר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּקְבְּרֵנִי בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתַי, וְאִם תָּבוֹא לְיָדְךָ אֵיזוֹ סִבָּה וּמְנִיעָה שֶׁלֹּא תוּכַל לְקָבְרֵנִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אָז תִּקְבְּרֵנִי בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ שֶׁיִּהְיֶה חוּץ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁאַל תִּקְבְּרֵנִי שָׁמָּה כְּלָל. וְכָל כָּךְ לָמָּה, אֶלָּא וַדַּאי מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ כִּנִּים כָּאָמוּר.
פסוק לא:וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי. לֹא הָיָה יוֹסֵף חָשׁוּד בְּעֵינָיו שֶׁלֹּא יְקַיֵּם מִצְוַת אָבִיו, אֶלָּא הִשְׁבִּיעוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְנַצְּלוּת לִפְנֵי פַרְעֹה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ״ (בראשית נ:ה), שֶׁאִם לֹא בִּשְׁבִיל הַשְּׁבוּעָה לֹא הָיִיתִי מַנִּיחֲךָ כוּ׳. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְשׁוֹן ״לִי״ וְ״לוֹ״ – ״הִשָּׁבְעָה לִי״ וְ״יִשָּׁבַע לוֹ״, נִרְאֶה לִי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יֹאמַר לוֹ פַּרְעֹה שֶׁיַּתִּיר שְׁבוּעָתוֹ, עַל כֵּן אָמַר ״הִשָּׁבְעָה לִי״, הַיְינוּ עַל דַּעְתִּי, וְהַנִּשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ הַתָּרָה בְּלֹא דַּעַת חֲבֵרוֹ, כִּדְאִיתָא בְּטוּר יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רכ״ז. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״לִי״ – לְדַעְתִּי, ״וַיִּשָּׁבַע לוֹ״.
פסוק לא:דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁיּוֹסֵף אָמַר ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ״, וְאָמַר (במדרש רבנו בחיי ויחי מז ל) שֶׁיוֹסֵף אָמַר ״גַּם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, וַאֲצַוֶּה לְבָנַי וְאַחַי שֶׁיִּקְבְּרוּנִי בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״. וְאָמַר יַעֲקֹב ״הִשָּׁבְעָה לִּי שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי כֵן״, כִּי אֵין אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתְּצַוֶּה גַּם אַתָּה לְבָנֶיךָ כֵּן. וְאִלּוּ לֹא נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״לִי״, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעוֹ עַל כָּל דְּבָרָיו, אֲפִלּוּ עַל ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ״.
פסוק לא:דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיָה יַעֲקֹב רוֹצֶה לְכַסּוֹת הַשְּׁבוּעָה מִפְּנֵי הָעוֹמְדִים, כִּי אָמַר לוֹ ״שִׂים יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי״ (בראשית מז:כט), רְצוֹנוֹ לוֹמַר ״וְהִשָּׁבַע לִי״. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ״ (בראשית מז:ל) בְּלֹא שְׁבוּעָה, כִּי נֶאֱמָן אֲנִי בְּדִבּוּרִי. וַיֹּאמֶר ״הִשָּׁבְעָה לִי״ (בראשית מז:לא), הַיְינוּ לִי לְבַדִּי בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יֵדַע מִזֶּה שׁוּם אָדָם, כִּי חֶרְפָּה הִיא לוֹ לְיוֹסֵף לוֹמַר שֶׁאָבִיו לֹא הָיָה מַאֲמִין לוֹ וְהֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּשָּׁבַע לוֹ״ (בראשית מז:לא) – לוֹ לְבַדּוֹ.
פסוק לא:דָּבָר אַחֵר, שֶׁמִּתְּחִלָּה אָמַר לוֹ ״שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי״ (בראשית מז, כט), כִּי רָצָה לְהַשְׁבִּיעוֹ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְאָמַר לוֹ ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ״ בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְחָשַׁב יַעֲקֹב כִּי הָיָה חָרָה לְיוֹסֵף שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, וַיֹּאמֶר ״הִשָּׁבְעָה לִי״ בְּלֹא נְקִיטַת חֵפֶץ, ״וַיִּשָּׁבַע לוֹ״, וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״וַיָּשֶׂם יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אָבִיו״, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בֶּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם (בראשית כד, ט).
