פסוק א:וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, אָבֵל עַד כַּמָּה יָמִים הוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָבֵל כָּל שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וְאִם הָיָה עָנִי מְדֻקְדָּק, יַעֲשֶׂה מְלָאכָה לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.
פסוק א:וְלָמָּה אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמַר רַב כַּהֲנָא, אַחַר שְׁלֹשָה יָמִים הַבָּשָׂר נִסְרָח וּפָנָיו מִשְׁתַּנּוֹת וְנַפְשׁוֹ מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב (איוב יד, כב).
פסוק א:בֹּא וּרְאֵה, שֶׁהֲרֵי אָבֵל הִתִּירָה לוֹ הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וּלְהִתְנַחֵם אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים עַל יוֹסֵף, דִּכְתִיב: וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וְגוֹ' (בראשית לז, לה). וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם גְּזֵרַת יָדֹעַ תֵּדַע. אִלּוּלֵי כֵן, לֹא הָיָה נָבִיא יִצְחָק אָבִיו, וְהָיָה קַיָּם אוֹתָהּ שָׁעָה וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹסֵף חַי, וְהָיָה אוֹמֵר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעְלִים מִמֶּנּוּ, אֲנִי אוֹדִיעֶנּוּ. כֵּיוָן שֶׁנִּצְנְצָה בוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הָיוּ הַשְּׁבָטִים מְהַלְּכִין בַּשּׁוּק וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְיוֹדֵעַ מַה בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם.
פסוק א:וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ (תהלים קמו, ה). לָמָּה לֹא נֶאֱמַר שֶׁאֵל אַבְרָהָם אוֹ שֶׁאֵל יִצְחָק אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִצַּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עַל אַבְרָהָם לֹא עַל יִצְחָק אֶלָּא עַל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (בראשית כח, יג).
פסוק א:אָמַר רַבִּי סִימוֹן, אֵין הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל שָׂדֵהוּ, לֹא כְּשֶׁנִּזְרְעָה וְלֹא כְּשֶׁנִּתְחָרְשָׁה וְלֹא כְּשֶׁנֶּעְדָּרָה. וְאֵימָתַי עוֹמֵד עָלֶיהָ, כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת כֶּרִי. כָּךְ אַבְרָהָם עָדַר, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ (בראשית יג, יז). יִצְחָק זָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְרַע יִצְחָק (בראשית כו, יב). לֹא עָמַד הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב שֶׁהָיָה כְּרִי שֶׁל תְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה (ירמיה ב, ג). וְעָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. הֱוֵי, אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ. שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, זֶה יוֹסֵף שִׂבְרוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהָיָה בְּמִצְרָיִם, וְהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁסִּבְרוֹ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר וְגוֹ'.
פסוק א:וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם (תהלים לז, כה). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, פָּסוּק זֶה שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ. נַעַר הָיִיתִי, מִימוֹת אָדָם. גַּם זָקַנְתִּי, עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְלֹא רָאִיתִי, שֶׁעָזַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם מִן הַצַּדּיקִים, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַעֲמִיד צַדִּיקִים, דְּאָמַר רַבִּי תַנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי אָחָא, אֵין הָעוֹלָם חָסֵר שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים כְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָדוֹל (בראשית יח, יח). יִהְיֶה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשִׁים.
פסוק א:דָּבָר אַחֵר, נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזֵב אֶת הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת הָרָעָב לֹא לָהֶם וְלֹא לִבְנֵיהֶם, אֶלָּא בִזְמַן שֶׁבַּצֹּרֶת בָּאָה לָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְקִין לָהֶם מֵהֵיכָן יִחְיוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְאֵלִיָּהוּ, שֶׁהִתְקִין לוֹ מֵהֵיכָן יִחְיֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּם לֵךְ צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְגוֹ' (מלכים א יז, ט). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, וּפָנִיתָ לְךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן, וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם (מלכים א יז, ג-ד). וְכֵן וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה וְגוֹ' (בראשית יב, י). וְכֵן וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן וְגוֹ' וַיֵּלֶךְ יִצְחָק וְגוֹ' (בראשית כו, א). וְכֵן יַעֲקֹב, כְּשֶׁבָּא הָרָעָב, הִתְקִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ יוֹסֵף שֶׁיְּכַלְכְּלֶנּוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו (בראשית מז, יב). הֱוֵי, וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר.
פסוק א:וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר (משלי יא, כו). מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, זֶה פַּרְעֹה. לְכָךְ יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְקַלְּלִין אוֹתוֹ עַל שֶׁגָּנַז אֶת הַתְּבוּאוֹת בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, זֶה יוֹסֵף שֶׁזָּן אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, כְּרוֹעֶה הַזֶּה שֶׁמַּנְהִיג אֶת צֹאנוֹ. עָלָיו אָמַר דָּוִד: רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה (תהלים פ, ב). כְּשֶׁהָיָה רָעָב בִּימֵי דָוִד, בִּקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נְהֹג אֶת צֹאנְךָ כְּיוֹסֵף שֶׁזָּן אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן.
פסוק א:וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ. אָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו, אַתֶּם גִּבּוֹרִין, אַתֶּם נָאִים, אַל תִּכָּנְסוּ בְּשַׁעַר אֶחָד וְאַל תַּעַמְדוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּכֶם עַיִן רָע. הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה. מַה רְדוּ, שֶׁרָאָה שֶׁיֵּרְדוּ שָׁמָּה וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּמִצְרַיִם כְּמִנְיַן רְד״וּ. רְדוּ שָׁמָּה, שֶׁכָּל הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק, יְרִידָה הִיא לוֹ. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף וְגוֹ'. הָיָה לוֹ לִכְתֹּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נָהֲגוּ בוֹ אַחֲוָה וּמְכָרוּהוּ, וּלְבַסּוֹף, הָיוּ מִתְחָרְטִין וְאוֹמְרִים מָתַי נֵרֵד לְמִצְרַיִם וְנַחֲזִיר אָחִינוּ לְאָבִינוּ. וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם לֵירֵד לְמִצְרַיִם, נָתְנוּ כֻלָּם דֵּעָה אַחַת לְהַחֲזִירוֹ.
פסוק ב:מִיָּד שָׁמַע יַעֲקֹב שֶׁהָיָה שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לְבָנָיו רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ וְגוֹ'. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה. וְלָמָּה עֲשָׂרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כֹּחַ לִדְחוֹת הַפֻּרְעָנוּת, שֶׁכֵּן כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת סְדוֹם וְהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם, הִתְחִיל מְסַפֵּר מִן חֲמִשִּׁים עַד עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה (בראשית יח, לב), כִּי עֲשָׂרָה הִיא עֵדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד מָתַי לָעֵדָה וְגוֹ' (במדבר יד, כז), וּכְתִיב: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל (תהלים כב, א). לְכָךְ נֶאֱמַר וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה, שֶׁכֵּן בִּסְדוֹם אָמַר עַד עֲשָׂרָה. וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים, שֶׁלֹּא יַכִּירֵם אָדָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם אֲמַרְתֶּם וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו, הֵיכָן הַחֲלוֹם מִתְקַיֵּם. וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ, שֶׁלֹּא רִחֲמוּ עָלָיו. אֲבָל יוֹסֵף וַיַּכִּרֵם, שֶׁרִחֵם עֲלֵיהֶם.
פסוק ה:אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, אַף יוֹסֵף יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁאֶחָיו יוֹרְדִין לְמִצְרַיִם לִשְׁבָּר אֹכֶל. מֶה עָשָׂה הוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים עַל כָּל הַפְּתָחִים וְאָמַר לָהֶן, רְאוּ, כָּל מִי שֶׁיִּכָּנֵס לִשְׁבָּר אֹכֶל, כִּתְבוּ שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְלָעֶרֶב הָבִיאוּ לִי פִתְקְכֶם. עָשׂוּ כָּךְ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִכְנַס בַּשַּׁעַר שֶׁלּוֹ, וְכָתְבוּ אֶת שְׁמוֹתָם וְשֶׁל אֲבִיהֶם. לָעֶרֶב הֵבִיאוּ פִתְקָם לִפְנֵי יוֹסֵף. זֶה קוֹרֵא רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב, וְאֶחָד קוֹרֵא שִׁמְעוֹן בֶּן יַעֲקֹב, וְאֶחָד לֵוִי, וְכֵן הַשּׁוֹעֲרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת שֶׁלּוֹ. מִיָּד אָמַר לָהֶן יוֹסֵף, סִתְמוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וּפִתְחוּ אוֹצָר אֶחָד, וְנָתַן שְׁמוֹתָם לְבַעַל הָאוֹצָר וְאָמַר לוֹ: רְאֵה כְּשֶׁיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים אֵלּוּ לְיָדְךָ, תְּפֹשׂ אוֹתָם וְשַׁגֵּר אוֹתָם לְפָנָיו. עָבְרוּ שְׁלֹשָה יָמִים וְלֹא בָאוּ. מִיָּד נָטַל יוֹסֵף שִׁבְעִים גִּבּוֹרִים מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וְשִׁגֵּר בִּשְׁבִילָם לְבַקֵּר אוֹתָם בַּשּׁוּק. הָלְכוּ מָצְאוּ אוֹתָם בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. וּמַה טִּיבָן בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. אֶלָּא אָמְרוּ, יוֹסֵף אָחִינוּ יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה, שֶׁמָּא הוּא בְּקֻבָּה שֶׁל זוֹנוֹת. מִיָּד תָּפְשׂוּ אוֹתָם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי יוֹסֵף.
פסוק ז:וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם כַּנָּכְרִי. נָטַל הַגָּבִיעַ וְהִקִּישׁ בּוֹ. אָמַר לָהֶם: אֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ שֶׁלִּי כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם. אָמְרוּ לוֹ: כֵּנִים אֲנַחְנוּ, אֶלָּא כָּךְ צִוָּנוּ אַבָּא, אַל תִּכָּנְסוּ בְּשַׁעַר אֶחָד. אָמַר לָהֶם: בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת מַה טִּיבְכֶם, לֹא הֱיִיתֶם מִתְיָרְאִין מִן הָעַיִן, הֵיכָן צַוָּאַת אֲבִיכֶם. אָמְרוּ לוֹ: אֲבֵדָה נֶאֶבְדָה לָנוּ וְהָיִינוּ מְבַקְשִׁין אוֹתָהּ שָׁם. אָמַר לָהֶן, אֵי זוֹ אֲבֵדָה. אֲנִי רוֹאֶה בַגָּבִיעַ שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי הֵן. הִקִּישׁ בַּגָּבִיעַ, אָמַר לָהֶן, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שְׁמָם. מִיָּד נִזְדַּעְזְעוּ וְאָמְרוּ לוֹ: שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ. אָמַר לָהֶן, וְהֵיכָן הַשְּׁנָיִם. אָמְרוּ לוֹ: הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ. אָמַר לָהֶן, אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִּבְרֵיכֶם. לָקַח אֶת שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם וְאָמַר לָהֶן, זֶה יְהֵא חָבוּשׁ עַד שֶׁתָּבִיאוּ אֲחִיכֶם וְיֵאָמְנוּ דִּבְרֵיכֶם. וְכֵיוָן שֶׁהָלְכוּ, הוֹצִיא אוֹתוֹ וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ.
פסוק כה:מִיָּד וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר וְגוֹ'. הָלְכוּ אֵצֶל אֲבִיהֶם וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַמְּאֹרָע. הֵשִׁיב אֲבִיהֶם וְאָמַר לָהֶם: הֵיכָן שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לוֹ, אוֹתוֹ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ תְּפָשׂוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁנָּבִיא אֶת אָחִינוּ הַקָּטָן. אָמַר לָהֶם: אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית וְגוֹ'. אָמַר לוֹ שׁוֹטֶה, וְכִי בָּנֶיךָ אֵינָן בָּנָי. אָמַר לָהֶם יְהוּדָה, הַנִּיחוּ לוֹ לַזָּקֵן הַזֶּה עַד שֶׁתִּכְלֶה הַפַּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל וְגוֹ'. אָמַר לוֹ יְהוּדָה, אַבָּא, אִם יֵלֵךְ בִּנְיָמִין עִמָּנוּ, סָפֵק נִתְפָּס סָפֵק אֵינוֹ נִתְפָּס. וְאִם לֹא יֵלֵךְ עִמָּנוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים. מוּטָב תַּנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק וְתִטֹּל אֶת הַוַּדַּאי. אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ. מִיָּד שְׁלָחוֹ עִמָּהֶם וְאָמַר לָהֶם: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה וְגוֹ'. לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם.