מדוע לא הודיע יוסף לאביו שהוא במצרים?
א. שאלות הרמב"ן
שאל הרמב"ן (מב, ט): "יש לתמוה: אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים, פקיד ונגיד בבית שר וגדול במצרים, איך לא שלח כתב אחד לאביו להודיעו ולנחמו? כי מצרים קרוב לחברון כששה ימים! ואילו היה מהלך שנה, היה ראוי להודיעו לכבוד אביו!".
שאלה נוספת, קשה יותר, היא מדוע כאשר באו אחי יוסף למצרים לקנות אוכל, במקום שהוא יאמר להם מיד: "אני יוסף אחיכם", הוא העליל עליהם "מרגלים אתם", דרש מהם להביא את בנימין, אסר אותם, השאיר אצלו את שמעון ושם את הכסף בשקיהם? והרי בדברים אלו גרם להם ולאביהם צער גדול! ואם עד כה ציער את אביו באי עשייה, בהימנעותו מלהודיע על היותו במצרים, הרי שעכשיו ציער את אביו בעשיית מעשים!
גם שאלה זו שאל הרמב"ן (שם): "היה יוסף חוטא חטא גדול לצער את אביו ולהעמידו ימים רבים בשכול ואבל על שמעון ועליו! ואף אם היה רצונו לצער את אחיו קצת, איך לא יחמול על שיבת אביו?".
יש להוסיף שמפשט הפסוקים מוכח שיוסף עשה את מעשיו לא כדי לצער את אחיו, שהרי בתחילה הוא אמר להם שכולם ישארו במשמר ורק אחד יחזור לביתו כדי להביא את בנימין (מב, טז), ובסוף הרשה לכולם לחזור והשאיר במצרים רק את שמעון (שם, יט-כד)!
כמו כן לאחר מציאת הגביע באמתחת בנימין, כשהציעו האחים שכולם יהיו עבדים (מד, טז), הוא היה יכול להסכים להצעה זו ולקחת את כולם לעבדים, אך אף על פי כן הוא אמר שרק בנימין יהיה עבד, ואילו שאר האחים יעלו חזרה אל אביהם (שם, יז)!
ועוד: התורה מספרת שיוסף בכה כאשר הוא שמע אותם אומרים: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת" (מב, כא-כד).
ועוד: התורה מתארת שלאחר מות יעקב האחים חששו שיוסף יענישם, אבל יוסף ניחם אותם ודיבר על ליבם (נ, טו-כא). ואם אחר מות יעקב לא רצה יוסף לצערם, כיצד יתכן שיוסף יצערם בעוד אביו בחיים? והרי צערם של האחים יגרום לצערו של יעקב!
על שאלות אלו נאמרו תשובות רבות בראשונים ובאחרונים. ברשימה זו יובא רק הסבר אחד.
ב. הסבר בעלי התוספות
כתבו בעלי התוספות: "אם היה מגיד לאביו, היה ירא שמא ישמעו אחיו ויבהלו, ויברחו זה לצפון וזה לדרום מרוב פחד שייראו שיהרגם, ונמצא אביו מצטער עליהם וגורם צער גדול לאביו. ולכך המתין עד שבאו אחיו אצלו, ונתגלה להם תחילה, ופייסם בדברים ושאין בלבו עליהם".
יש להעיר שהסבר זה עונה רק על השאלה הראשונה מדוע יוסף לא הודיע לאביו שהוא במצרים. כמו כן נראה שהסבר זה עונה רק על השלב שבו היה יוסף משנה למלך, ולא על השלבים הקודמים, בהם היה יוסף בבית פוטיפר ובבית הסהר!
על כך יש לומר שכאשר היה יוסף בבית הסהר כלל לא היה יכול להודיע, ובהיותו אחראי על בית פוטיפר שר הטבחים [הממונה על הריגת אנשים לפי חלק מהמפרשים!], ודאי היה לאחים לירא ולחשוש מפני יוסף.
אבל יש לשאול: אם כל מטרתו של יוסף היתה שלא לצער את אביו ואחיו, אם כן למה העליל עליהם אחר כך וגרם להם צער גדול?
יש לומר שהצער שיוסף גרם להם היה צער זמני בלבד, ומטרתו במעשים אלו היתה להוכיח להם שיש בידו להרע להם, כמו לקיחת כולם לעבדים, כמו שהם עצמם הציעו, והוא אינו עושה כך, ומכוח זה יכול היה אחר כך, כאשר התגלה אליהם, לשכנע אותם שאין הוא כועס עליהם ואין הוא מתכוון לנקום בהם, ועל ידי זה להפיג את חששם מפניו, ולגרום בכך לאיחוד המשפחה מחדש! כמה צדק יוסף במעשיו!