וירא יעקב כי יש שבר במצרים. רז"ל דרשו שבר וגם סבר ע"ש ואפשר כי ראה שבר הגלות במצרים. וראה המכות דצ"ך עד"ש באח"ב גימטריא שבר עם הכולל. וראה שכל המכות בהיות שר של מצרים קיים שלא כמנהג דבתחילה נאבד השר של אומה. ושר מצרים נאבד בים וראה סבר של הגאולה בעוד השר קיים ורז"ל דרשו והנה מצרים נוסע אחריהם על שר מצרים וכן אפשר לפרש שבר המכות במצרים רומז לשר שהוא קיים. וגם סבר הגאולה במצרים לפני ש"ר. וכל זה בזכותו וזכות אבותיו כי מנין חיי אברהם יצחק ויעקב תק"ב שנים גימטריא שבר והגאולה בעבורם של האבות אשר עבדו ה' תק"ב שנים ולזה היה הגאולה מסטרא דיובלא אש"ר גימטריא שבר עם הכולל. אף הוא ראה גלות אדו"ם ישמעא"ל גימטריא שבר. והגאולה על צד אימא שאשר רמז אליה והוא בגימטריא שבר עם הכולל:
פסוק ה:
הלא זה אשר ישתה אדוני בו והוא נחש ינחש בו. המפרשים פירשו. והוא נחש ינחש כלומר דוקא הוא בסגולה שיש לו נחש ינחש. אבל אחר אינו יודע לנחש וא"כ הרעותם אשר עשיתם כי אתם סברתם שהוא סגולת הגביע לבד ואינו כן כי הגביע אין בו מועיל. ואפשר דמרתח קרתח והוא נחש ינחש כלומר הוא שהוא גוי אינו מוזהר על הנחוש אבל אתם אינכם רשאין לנחש והרעותם אשר עשיתם. ועפ"ז א"ש הק"ו אשר עשו הן כסף וגו' ואיך נגנוב מבית אדוניך וגו' והק"ו אית ליה פרכא דזה אינו כסף וזהב רק חמדת סגולת מלכים לנחוש ולידע עתידות. אמנם ע"פ האמור ניחא דישראל אסורים בנחוש וא"כ (כשאין) [כאין] בו סגולה דמי והוא כסף בעלמא או זהב שאם תאמר דאנחנו אסורים לנחוש אבל נמכרנו לגוי בדמים יקרים א"כ הוא זהב והק"ו א"ש: