פסוק ב:וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. טַעַם הַכֶּפֶל, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן יִתְחַיְּבוּ בְּנַפְשָׁם בַּדִּין הָעֶלְיוֹן, וְנִמְצָאִים מֵתִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִדּוֹנִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּתָם בַּדָּבָר יִחְיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יָמוּתוּ לָעוֹלָם הַבָּא:
פסוק ב:אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְנִחְיֶה אוֹ לְפָחוֹת וְלֹא נָמוּת, וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאִם יַשִּׂיגוּ לִשְׁבֹּר בְּרִבּוּי וְשׁוֹפֵעַ יִחְיוּ כְּדֶרֶךְ הַחַיִּים, וְאִם לֹא יַשִּׂיגוּ הַמַּסְפִּיק יַשִּׂיגוּ לְפָחוֹת הַצָּלַת נַפְשָׁם מִמָּוֶת בָּרָעָב.
פסוק ג:אֲחֵי יוֹסֵף. פֵּרוּשׁ, נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל הָאַחְוָה לִפְדּוֹתוֹ.
פסוק ג:עֲשָׂרָה. אוּלַי הָלְכוּ כֻּלָּן לַחֲשַׁשׁ הָרָגִיל בִּשְׁנֵי רָעָב, כִּי תֵּרַע עֵין אָדָם בְּרֵעֵהוּ וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשְׁעוּ לִגְזוֹל וְלַהֲרוֹג אִישׁ אָחִיהוּ, לָזֶה הָלְכוּ כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁאִישׁ אֶת אָחִיהוּ יַעֲזוֹרוּ, וְגַם בִּנְיָמִין הָיוּ רוֹצִים לְהוֹלִיכוֹ עִמָּם אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב לֹא רָצָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת בִּנְיָמִין לֹא שָׁלַח וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁזּוּלַת טַעַם זֶה גַּם אוֹתוֹ הָיָה שׁוֹלֵחַ עִמָּהֶם:
פסוק ג:עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה מוֹכֵר יוֹסֵף אֶלָּא דָּבָר קָצוּב לְכָל אֶחָד, וְנִתְחַכֵּם בָּזֶה לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אֶחָד נִגְלֶה וְאֶחָד נִסְתָּר. הַנִּגְלֶה – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתַּגֵּר אָדָם בַּתְּבוּאָה, וְיֵשׁ בָּזֶה שֶׁבַח לוֹ וְשֶׁבַח לַקּוֹנִים: שֶׁבַח לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר הוּא בְּכָל עֲלִיַּת הַשְּׁעָרִים, וְשֶׁבַח לַקּוֹנִים כִּי הוּא לֹא יַעֲלֶה הַשַּׁעַר בְּיוֹתֵר, וְאֶחָד נִסְתָּר – כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָאַחִים אֶצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה כִּי בָּאוּ כֻּלָּן לִקְנוֹת כָּל אֶחָד הַקָּצוּב.
פסוק ה:וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ כִּי הָיָה הָרָעָב וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לַחְזֹר לוֹמַר כִּי הָיָה הָרָעָב וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם לְהַבָּאִים, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הֵיכָן הֻזְכְּרוּ הַבָּאִים לוֹמַר בְּתוֹכָם, לָזֶה אָמַר כִּי הָיָה וְגוֹ׳ וְיֶשְׁנָם לַבָּאִים.
פסוק ה:עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁנִּתְחַכְּמוּ לְהַחְבִּיא עַצְמָם, וּבָאוּ בְּתוֹךְ אוֹתָם שֶׁבָּאִים לִשְׁבּוֹר, מִטַּעַם שֶׁהָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁבָּזֶה לֹא יִכָּנְסוּ בַּחֲשַׁד מְרַגְּלוּת שֶׁחֲשָׁדָם יוֹסֵף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְדֶרֶךְ בִּיאָתָם הָיְתָה בְּתוֹךְ הַבָּאִים, שֶׁבִּיאָתָם הִיא כִּי הָיָה הָרָעָב וְגוֹ׳:
פסוק ו:הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא הַשַּׁלִּיט וְאֵין דֶּרֶךְ שִׁלְטוֹן לְהִתְטַפֵּל בִּמְכִירַת הַתְּבוּאָה, וּמַה גַּם בְּכָל כָּךְ טֹרַח הַמֻּפְלָא, אַף עַל פִּי כֵן הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וְטַעְמוֹ כָּמוּס עִמּוֹ לְהַכִּיר בְּרֶדֶת אֶחָיו.
פסוק ז:וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו. פֵּרוּשׁ, רָאָה אוֹתָם בִּרְאִיַּת אַחִים וְהִכִּיר אַחְוָה לָהֶם, אֶלָּא שֶׁאֲלֵיהֶם הָיָה מִתְנַכֵּר, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם – פֵּרוּשׁ, לְמָה שֶׁהֵם אֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ לֹא יַקְפִּידוּ עַל דַּבְּרוֹ אֲלֵיהֶם קָשׁוֹת, כִּי הוּא לָהֶם אִישׁ נָכְרִי. וְעָשָׂה כֵן לְהָבִיא בִּנְיָמִין כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה לְבַסּוֹף, גַּם לִבְחוֹן בָּהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַמִּתְגַּלְגֵּל לֵידַע מַחְשְׁבוֹתָם אֵלָיו בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְנִתְגַּלָּה לוֹ כִּי מִתְחָרְטִים הֵם עַל אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ וּלְחֵטְא יַחְשְׁבוּהוּ.
פסוק ח:וַיַּכֵּר יוֹסֵף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא הִכִּירָם לְצַד שֶׁהִנִּיחָם בַּחֲתִימַת זָקָן, וּמִטֶּבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁתִּוָּלֵד הַיְּדִיעָה בְּלֵב אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם גַּם בְּלֵב הַשֵּׁנִי יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן, כִּי הַלְּבָבוֹת יַגִּידוּ סוֹדוֹת נֶעֱלָמִים, כְּאָמְרָם (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, וִידַקְדְּקוּ בָּעֵינַיִם, בַּמֵּצַח, בַּדִּבּוּר, וְהַיְּדִיעָה הוֹלֶכֶת וְגָדֶלֶת עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַבָּחוּן, אַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ. וְהַטַּעַם, לְצַד רְאוֹתוֹ בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת הֶחְלִיטוּ הַבְּחִינָה וְהִרְחִיקוּ מִלִּבָּם מֵחֲשׁוֹב דָּבָר זֶה:
פסוק ט:וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מְרַגְּלִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁזָּכַר הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם כְּפִי הָאֱמֶת, וְהֵם חֲשָׁדוּהוּ כִּי שֶׁקֶר בְּפִיו וְאוֹמֵר מַה שֶׁהוּא מְקַוֶּה לְהִתְגַּדֵּל עֲלֵיהֶם, גַּם הוּא נִתְכַּוֵּן לְכַפֵּר עֲוֹנָם וַיֹּאמֶר לָהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת וְגוֹ׳ וְאֵין בְּפִיכֶם נְכוֹנָה.
פסוק י:וַיֹּאמְרוּ לֹא אֲדֹנִי וגו׳. פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה אֵין מָקוֹם לְחָשְׁדֵנוּ בּוֹ, הֲגַם שֶׁהָיִינוּ בָּאִים בְּלֹא סִבָּה. וְעוֹד, עֲבָדֶיךָ בָּאוּ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, סִבַּת בִּיאָתֵנוּ הֲלֹא הִיא יְדוּעָה וּגְלוּיָה.
פסוק יא:כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: וּבָזֶה אֵין מָקוֹם לַחֲשַׁד רִגּוּל, כִּי הַמְרַגְּלִים יִבָּחֲרוּ לִהְיוֹת מֵעֲנָפִים רַבִּים, וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא בַּמְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה (במדבר יג:ב), וְגַם שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ב:א) לֹא הָיוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַבּוֹחֵן בְּעִנְיָן זֶה. וְאָמְרוֹ כֵּנִים אֲנַחְנוּ, פֵּרוּשׁ: אַחַר שֶׁמּוֹדִיעִים עַצְמָם יֻצְדַּק כִּי הֵם כֵּנִים, כִּי הוּא הֵפֶךְ מִשְׁפַּט הַמְרַגְּלִים שֶׁלֹּא יוֹדִיעוּ עַצְמָם מֵעַצְמָם.
פסוק יא:לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ וְגוֹ׳. אָמְרוּ לְשׁוֹן עָבָר, פֵּרוּשׁ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ. כִּי עַתָּה אַחַר שֶׁהִרְגִּישׁ בָּהֶם אֵינָם צְרִיכִין לוֹמַר שֶׁאֵינָם מְרַגְּלִים, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יְרַגְּלוּ עוֹד. אוֹ יְכַוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁאָמְרוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם לִשְׁלֹל הָרִגּוּל בָּהֶם, אֵין מְצִיאוּת לִסְתֹּר טַעֲנוֹתָם וּלְחָשְׁדָם בִּמְרַגְּלִים, אֶלָּא אִם כְּבָר הָיוּ מְרַגְּלִים קֹדֶם, וְלָזֶה אָמְרוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים קֹדֶם, וְלָזֶה לֹא יִכָּנְסוּ עַתָּה בַּחֲשָׁד.
פסוק יב:וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא כִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא יֵאָמְנוּ דִּבְרֵיכֶם, כִּי מַעֲשֵׂיכֶם מוֹכִיחִים שֶׁבָּאתֶם לִרְאוֹת עֶרְוַת הָאָרֶץ. וְהַטַּעַם, שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל אֶחָד בְּשַׁעַר אֶחָד כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא:ו) שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים נִכְנַס בְּשַׁעַר אֶחָד, וְזֶה יַגִּיד כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם וְגוֹ׳:
פסוק יג:וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁנִּכְנַסְנוּ בְּסֵדֶר זֶה כִּי אֲנַחְנוּ שְׁנֵים עָשָׂר וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ, לָזֶה נִתְפָּרַדְנוּ וְכָל אֶחָד נִכְנַס בְּשַׁעַר אַחֵר אוּלַי יִמְצָא אֶחָד מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ. וְאָמְרוֹ הִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ, זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי צֶדֶק יֶהְגֶּה חִכָּם, כִּי אָמְרוּ דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִיבָּחֵן.
פסוק יד:הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין אֲנִי חוֹזֵר מִדִּבּוּרִי הָרִאשׁוֹן, וַעֲדַיִין הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר – פֵּרוּשׁ, עוֹדֶנִּי אוֹמֵר כֵּן.
פסוק יד:אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: טַעַם עַצְמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי בָּאתֶם לְחַפֵּשׂ אַחַר אָח הָאָבוּד, הוּא הַדָּבָר שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי בִּדְבָרַי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״מְרַגְּלִים״. כַּוָּנָתִי הִיא כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲמַרְתֶּם בְּפִיכֶם שֶׁבָּאתֶם לְבַקֵּשׁ דָּבָר בָּעִיר, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא:ז) שֶׁאָמַר לָהֶם ״וְאִם לֹא יִתְּנוּהוּ לָכֶם מַה תַּעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְגֶדֶר זֶה הוּא נִכְלָל בְּגֶדֶר הָרִגּוּל, כָּל שֶׁהֵם יוֹעֲצִים נֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָעִיר, וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר וְהָבֵן:
פסוק טו:בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ. פֵּרוּשׁ, מִתְרַצֶּה בְּהַבְחָנָה זוֹ, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לְמַה שֶׁהוֹכִיחַ מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּאוּ לְהוֹצִיא יוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי:
פסוק טו:אוֹ יִרְצֶה שֶׁיֻּצְדְּקוּ שֶׁבְּדֶרֶךְ רָצוֹן בָּאוּ לְהוֹצִיא יוֹסֵף מִיַּד הַקּוֹנֶה, אִם יָבֹא אֲחִיהֶם הַקָּטֹן וּלְבָבוֹ יָבִין אֶת אֲשֶׁר יְכַוֵּן.
פסוק טז:שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְגוֹ׳. וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, כִּי חָשְׁשׁוּ לְצָרַת אֲבִיהֶם עַל כֻּלָּן.
פסוק טז:וְעוֹד שֶׁיָּדְעוּ נֶאֱמָנָה שֶׁלֹּא יִשְׁלַח בִּנְיָמִין, וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה הִשְׁתַּדְּלוּת עָשׂוּ כֻּלָּם יַחַד עַד שֶׁשְּׁלָחוֹ בְּטַעֲנַת כִּי יְהוּדָה עָרֵב וְהוּא יְבִיאֶנּוּ, וְאִם יְהוּדָה וְכָל אֶחָיו בְּבֵית כֶּלֶא מַה יִהְיֶה בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁיִּשְׁלַח בִּנְיָמִין וְעָרֵב צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית מִשְׁמָר?
פסוק טז:אוֹ לְעוֹלָם לֹא הָיָה בְּדַעְתָּם לְהִפָּרֵד בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הָיוּ יְרֵאִים עַל הַפֵּרוּד לְבַל יִהְיֶה אָשֵׁם לֶהֱיוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וְלֹא נִתְרַצּוּ לְבַסּוֹף לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא לְצַד שֶׁתָּלָה לָהֶם הַנִּסָּיוֹן בָּזֶה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק (בראשית מב:יט) ״אִם כֵּנִים וְגוֹ׳ וְלֹא תָמוּתוּ״, אָז הֻכְרְחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם.
פסוק יט:אִם כֵּנִים אַתֶּם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּיְּרוּשַׁלְמִי פֶּרֶק ח׳ דִּתְרוּמוֹת (ד:יא) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא סִיעַת בְּנֵי אָדָם הַמְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וּפָגְעוּ בָּהֶם גּוֹיִם וְאָמְרוּ לָהֶם תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְאִם לָאו נַהֲרֹג כֻּלְּכֶם, אֲפִלּוּ כֻּלָּם נֶהֱרָגִין לֹא יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל. יִחֲדוּ לָהֶם וְכוּ׳ יִמְסְרוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם כֵּנִים אַתֶּם, פֵּרוּשׁ אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם אִם הָאֱמֶת אִתְּכֶם, אֲחִיכֶם אֶחָד, פֵּרוּשׁ אֶחָד מִכֶּם וְלֹא יִחֲדָהוּ לָהֶם, יֵאָסֵר כִּי אֵין יִרְאַת מָוֶת לוֹמַר יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְלֹא יִמְסְרוּהוּ. וּלְדַיֵּק הַדָּבָר נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם אֵינָם כֵּנִים אֵין לָהֶם רְשׁוּת בַּמִּשְׁפָּט לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם, כִּי כְּשֶׁלֹּא יוּבְחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם, מִשְׁפַּט מְרַגֵּל יֵשׁ לוֹ וּבֶן מָוֶת הוּא, וַהֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ מְיַחֲדִים אוֹתוֹ מֵעַכְשָׁיו לָמוּת וְאֵין הַדִּין כֵּן, אֶלָּא יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְלֹא יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מֵהֶם. וְלֹא תַקְשֶׁה, הֲלֹא מָצִינוּ כִּי הוּא לָקַח שִׁמְעוֹן, וְאִם כֵּן הֲוֵי כְּיִחֲדוּהוּ, זֶה אֵינוֹ כִּי אוּלַי שֶׁהֵם יִחֲדוּ זֶה מֵהֶם.
פסוק יט:אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁאַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ יַחַד לָקַחַת אֶחָד מֵהֶם, קָדַם הוּא וּבָחַר שִׁמְעוֹן, לְטַעַם כִּי הוּא זוּגוֹ שֶׁל לֵוִי וּפֵרַד חֲבִילָתָם.
פסוק כ:וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ זֶה יַגִּיד כִּי אַתֶּם מְרַגְּלִים, וְלָזֶה אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם כִּי וַדַּאי שֶׁיָּמוּת, וְאֵין רְשׁוּת לָהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה יִתְחַיְּבוּ מִיתָה עַל הֱיוֹתָם מְרַגְּלִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָּרָעָב כִּי יֵיטִיב עִמָּהֶם לְהַמְצִיא לָהֶם פַּרְנָסָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ לַאֲבִיהֶם (בראשית מב:לד) ״וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ״.
פסוק כא:וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ אֲבָל. תֵּיבַת אֲבָל אֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת כָּאן, וְהַמְתַרְגֵּם אָמַר ״בְּקוּשְׁטָא״. וְגַם עָלֶיהָ דָּן אָנֹכִי לָמָּה הֻצְרְכוּ לוֹמַר ״בְּקוּשְׁטָא״. עוֹד לָמָּה הֶאֱרִיכוּ לָשׁוֹן לוֹמַר אֲשֶׁר רָאִינוּ וְגוֹ׳, וְלֹא אָמְרוּ סְתָם, וְעוֹד הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֲשֶׁר מְכַרְנוּהוּ שֶׁהוּא תַּכְלִית הֶעָוֹן.
פסוק כא:וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לוֹמַר, לֶהֱיוֹת שֶׁצִדְּדוּ בְּטַעַם צָרָה זוֹ אִם הוּא בִּשְׁבִיל מֶכֶר יוֹסֵף, וְדָחוּ טַעַם זֶה כְּפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי (בראשית ל״ז:כ׳) שֶׁכְּפִי הַדִּין דָּנוּהוּ לַהֲרִיגָה, וְאִם כֵּן הַמֶּכֶר שֶׁעָשׂוּ לוֹ הוּא אַדְרַבָּה מִדַּת הַחֶסֶד. וְאִם עַל שֶׁגָּרְמוּ צָרַת אֲבִיהֶם, אַדְרַבָּה דָּבָר זֶה יוֹסִיף לוֹ מַכְאוֹב, וְלֹא יַעֲשֶׂה ה׳ יִסּוּרֵי עֲוֹן צַעַר אֲבִיהֶם בְּדָבָר שֶׁיִּגְדַּל עוֹד צַעַר עַל צַעֲרוֹ. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא מָצְאוּ עָוֹן וְאָמְרוּ אֲבָל אֲשֵׁמִים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רָאִינוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים הָיָה לָהֶם לְרַחֵם עָלָיו בִּרְאוֹת אֲחִיהֶם מִתְחַנֵּן עַל סַכָּנַת נַפְשׁוֹ וְנִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, וְדָבָר זֶה מְגֻנֶּה לַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹתוֹ, עַל כֵּן בָּאָה וְגוֹ׳.
פסוק כא:אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁרָאוּ כֻּלָּם יַחַד בָּאוּ לְמִשְׁמָר, חָשְׁבוּ בְּדַעְתָּם בְּשֶׁל מִי הָרָעָה. וְלֶהֱיוֹת שֶׁמֶּכֶר יוֹסֵף הָיָה לְאוֹת בֵּין עֵינֵיהֶם, כְּשֶׁבָּאוּ לִתְלוֹת בּוֹ מָצְאוּ סְתִירָה לַדָּבָר מִצַּד רְאוּבֵן שֶׁנִּתְפַּס עִמָּהֶם וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הַמּוֹכְרִים. לָזֶה הִכְרִיחוּ וְאָמְרוּ אֲבָל אֲשֵׁמִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֵן אֱמֶת אִם נֹאמַר שֶׁהַצָּרָה בָּאָה בְּעַד הַמֶּכֶר יִקְשֶׁה לָנוּ רְאוּבֵן לֹא מָכַר, אֲבָל אֲשֵׁמִים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ וְגוֹ׳ כְּשֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ יָד בּוֹ. וּבְדָבָר זֶה הָיָה רְאוּבֵן שָׁוֶה עִמָּהֶם, הַהוּא אָמַר (בראשית לז:כב) ״הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר״. וּפְשִׁיטָא כִּי יִתְחַנֵּן יוֹסֵף אֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר בְּהַשְׁלִיכוֹ אֶל הַבּוֹר, לְפַחַד הַנְּפִילָה וְהֶבֶל הַבּוֹר וְהַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, גַּם לָמוּת שָׁמָּה בָּרָעָב וּבַצָּמָא, וְאֵין לְךָ מִיתָה מְשֻׁנָּה כָּזוֹ. וַיְחַנֵּן קוֹלוֹ לָהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל תְּחִנָּתוֹ, וּבָזֶה יַד רְאוּבֵן עִמָּהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, פֵּרוּשׁ, יַחַד, הַצָּרָה. וְכָל זֶה כְּשֶׁנֹּאמַר כִּי דִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ הָיוּ כְּשֶׁהִכְנִיסוּם בַּמִּשְׁמָר, וְטַעַם שֶׁסִּדֵּר הַכָּתוּב דִּבְרֵיהֶם בָּאַחֲרוֹנָה הוּא לְצַד שֶׁלֹּא רָצָה לְהַפְסִיק תּוֹךְ כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף.
פסוק כא:אֲבָל, אִם נֹאמַר שֶׁדִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ הָיוּ אַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ לֶאֱסֹר אֶחָד מֵהֶם וְהֵם יַעֲלוּ לְשָׁלוֹם כְּסֵדֶר הַכָּתוּב, צָרִיךְ לָתֵת טַעַם לָמָּה לֹא נִתְעוֹרְרוּ לָחוּשׁ לְאַשְׁמַת אֲחִיהֶם עַד עַתָּה.
פסוק כא:וְאוּלַי כִּי קוֹדֶם לֹא הִרְגִּישׁוּ, וְחָשְׁבוּ כִּי אָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן לְהָרַע, וְלֹא עֲוֹן יוֹסֵף גּוֹרֵם, כִּי לְדַעְתָּם מְחֻיָּב הָיָה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ (בראשית לז:כ). מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר״ וְגוֹ׳, ״וַיַּעֲשׂוּ כֵן״ – פֵּרוּשׁ: יִחֲדוּ הֵם אֶחָד מֵהֶם. בָּזֶה נִתְעוֹרְרוּ מֵהַנִּדְמֶה כִּי הוּא עֲוֹן יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁהֵם נִתְאַכְזְרוּ עַל אֲחִיהֶם, לָזֶה בָּא לָהֶם הַצַּעַר בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁאָסְרוּ אֶחָד מֵהֶם בְּיַד אִישׁ נָכְרִי. וּכְבָר רָשַׁמְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי הֶעָוֹן יוֹלִיד בִּדְמוּתוֹ בְּצַלְמוֹ, בְּסוֹד אָמְרוֹ (תהלים סב:יג) ״תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ״, וּכְמוֹ כֵן הַדְּבָרִים כָּאן, שֶׁהִכְאִיב לָהֶם לִבָּם בְּצָרַת אֲחִיהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ אֲבָל – פֵּרוּשׁ, אִם הָיָה הַמִּקְרֶה זֶה בְּדֶרֶךְ אַחֵר לֹא הָיִינוּ מַצְדִּיקִים שֶׁעַל סִבַּת יוֹסֵף בָּאָה אֵלֵינוּ, אֲבָל עַתָּה וַדַּאי אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ.
פסוק כא:וְעוֹד הָיָה לָהֶם לְאוֹת, כֵּיוָן שֶׁנִּתְיַחֵד שִׁמְעוֹן, דִּכְתִיב (בראשית מב:כד) ״וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן״, מִזֶּה יָדְעוּ כִּי דְּבַר יוֹסֵף הוּא הַסּוֹבֵב, כִּי זֶה הוּא הַיּוֹעֵץ עֵצָה רָעָה עַל יוֹסֵף, דִּכְתִיב (בראשית לז:יט) ״וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ויחי) שֶׁהֵם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי.
פסוק כב:וַיַּעַן רְאוּבֵן אוֹתָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר מַעֲנֶה עַל זֶה, גַּם אָמְרוֹ לֵאמֹר שְׁתֵּי פְּעָמִים, גַּם אָמְרוֹ וְגַם דָּמוֹ וְגוֹ׳:
פסוק כב:אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁבָּא לְהָשִׁיב לְמַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַצָּרָה בָּאָה עַל אֲשֶׁר לֹא רִחֲמוּ עַל אֲחִיהֶם בְּהִתְחַנְנוֹ וְגוֹ׳, וּלְטַעַם זֶה יִכָּנֵס גַּם רְאוּבֵן, לָזֶה עָנָה וְאָמַר, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר כִּי הוּא לֹא יַחְשְׁבוּ לוֹ עָוֹן עַל זֶה, כִּי ״הֲלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל תֶּחֱטְאוּ בַיֶּלֶד״ וְגוֹ׳, וַהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם כֵּן בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא ״וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ״ (בראשית לז:כב) וְגוֹ׳, עִם כָּל זֶה כַּוָּנָתִי הָיְתָה לֵאמֹר לָכֶם אַל תֶּחֱטְאוּ בַיֶּלֶד, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֵאמֹר אַל תֶּחֱטְאוּ״, וּכְמוֹ שֶׁהֵעִיד הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו״:
פסוק כב:וְאִם תֹּאמַר: וְעַל מִי סָמַךְ רְאוּבֵן שֶׁיַּכִּירוּ אֶחָיו כַּוָּנָתוֹ שֶׁכֵּן הָיְתָה, וְאַדְרַבָּה לְדַעְתָּם עָשׂוּ יוֹתֵר רַחְמָנוּת בִּמְכִירָתוֹ מֵהַנִּיחוֹ בַּבּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב (בראשית לז:כז) שֶׁאָמַר לָהֶם יְהוּדָה ״לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ וְגוֹ׳ וְיָדֵינוּ אַל תְּהִי בוֹ״, וּמַה תַּרְעוֹמֶת מִתְרַעֵם רְאוּבֵן בְּאָמְרוֹ ״הֲלֹא אָמַרְתִּי״ וְגוֹ׳ כֵּיוָן שֶׁכִּדְבָרָיו עָשׂוּ וְהוֹסִיפוּ לְרַחֵם כַּנִּזְכָּר?
פסוק כב:דַּע כִּי עִקַּר טַעֲנַת רְאוּבֵן הָיְתָה בְּאָמְרוֹ ״וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ״, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַצִּילוֹ מִידֵי אָדָם שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, זֶה הוּא עִקַּר הַכַּוָּנָה. וְטַעֲנָה זוֹ צוֹדֶקֶת גַּם כֵּן לְבַל יִמְכְּרוּהוּ לְנָכְרִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֶׂה בְּחִירִי, וְהַמֶּכֶר גַּם כֵּן מַכְנִיסוֹ בְּגֶדֶר סַכָּנַת מָוֶת מֵהַנָּכְרִים, וְגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּסְפֵק דָּבָר רַע. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פו:ג) שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ פּוֹטִיפַר לְמִשְׁכַּב זָכוּר וְעַל זֶה נִסְתָּרֵס, וְהוּא אָמְרוֹ אַל תֶּחֱטְאוּ אַתֶּם בַיֶּלֶד לַעֲשׂוֹת בּוֹ דָּבָר אֶלָּא הַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַבּוֹר, וּמִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם הוּא חַיָּב מִיתָה חַיּוֹת הַנִּמְצָאוֹת שָׁם יַהַרְגוּהוּ, וְאִם לָאו יִהְיֶה לְאוֹת הַחַיִּים, מַה שֶׁאֵין דָּבָר זֶה בִּשְׁלִיחוּת יְדֵי אָדָם. וְלֹא שְׁמַעְתֶּם פֵּרוּשׁ, לֹא הֲבִינוֹתֶם דְּבָרַי.
פסוק כב:וּמַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַצָּרָה בָּאָה עַל הָאַכְזָרִיּוּת וְשֶׁלֹּא קִבְּלוּ הִתְחַנְּנוּתוֹ, וּלְעוֹלָם בְּגוּף הַמַּעֲשֶׂה לֹא עָשׂוּ עַוְלָה – לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא גַּם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ כִּי חַיָּבִים הֵם בִּשְׁלִיחוּת יָדָם בּוֹ וּנְתוּנִים הָיוּ בְּסַכָּנַת מְרַגְּלִים שֶׁהוּא מִשְׁפַּט מָוֶת. וּלְצַד זֶה גַּם כֵּן לֹא יִכָּנֵס רְאוּבֵן בָּאָשָׁם עִמָּהֶם, כִּי הוּא לֹא הָיָה בַּמֶּכֶר, וּמֵעַתָּה רְאוּבֵן נִלְכַּד לִהְיוֹת עִמָּהֶם לְבַד, וּבִגְמַר הַדְּרִישָׁה יִתְחַיֵּב הַמְחֻיָּב וְיִפָּטֵר הַזַּכַּאי בְּדִינוֹ. וְגַם לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״אֲבָל אֲשֵׁמִים״ שֶׁהִתְעוֹרְרוּתָם הָיְתָה לְצַד תְּפִיסַת שִׁמְעוֹן לְבַד, יִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב גַּם כֵּן כְּדֶרֶךְ זֶה.
פסוק כג:וְהֵם לֹא יָדְעוּ וְגוֹ׳ כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינוֹתָם. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁרָאוּ הַמֵּלִיץ בֵּינוֹתָם בִּשְׁאָר דְּבָרִים, חָשְׁבוּ כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְשׁוֹנָם.
פסוק כג:אוֹ יֹאמַר כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינוֹתָם, וְאָז לֹא הָיָה לְהַגִּיד לוֹ.
פסוק כד:וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן. פֵּרוּשׁ, הֵם יִחֲדוּ אוֹתוֹ וְלָקְחוּ, אוֹ הוּא בֵּרֵר לְעַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית מב:יט) ״אִם כֵּנִים״.
פסוק כה:וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם. טַעַם שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּשִּׁעוּר שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר ״וַיְמַלְאוּ״ וְגוֹ׳, הָיָה לוֹ גַּם כֵּן לוֹמַר ״וַיָּשִׁיבוּ״, אוֹ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְמַלְּאוֹת אֶת״ וְגוֹ׳ ״וּלְהָשִׁיב״. וְאוּלַי כִּי הַמְמַלֵּא לֹא יָדַע הֲשָׁבַת הַכֶּסֶף וְהַנֶּאֱמָן בֵּיתוֹ הוּא הֵשִׁיב, אוֹ צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה הַמִּלּוּי בְּפַרְהֶסְיָא וַהֲשָׁבַת הַכֶּסֶף בְּהַצְנֵעַ. עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהַקְדִּים לוֹמַר לְמַלְּאוֹת כְּלֵיהֶם בָּר, וְאַחַר שֶׁמִּלְאוּ וְגוֹ׳ הוֹסִיף לוֹמַר ״לְהָשִׁיב״ וְגוֹ׳ ״וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה״ וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא רָצָה לוֹמַר הַכֹּל יַחַד כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֵין הַמְמַלֵּא צָרָה בַּמִּלּוּי.
פסוק כו:וַיִּשְׂאוּ אֶת וְגוֹ׳ וַיֵּלְכוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא נִתְעַכְּבוּ אֶלָּא שִׁיעוּר שֶׁנָּשְׂאוּ שִׁבְרָם וְתֵכֶף הָלְכוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁנָּשְׂאוּ שִׁבְרָם וְגוֹ׳:
פסוק לז:לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר בְּמָקוֹם זֶה, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי לֹא הוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר זֶה בְּפֵרוּשׁ מִשּׁוּם קִלְלַת חָכָם (מכות יא.), אֶלָּא אָמַר דִּבּוּר שֶׁהַמּוּבָן מִמֶּנּוּ הוּא זֶה, וְלֹא הוֹצִיא מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ מִיתַת בָּנָיו.
פסוק לז:וְאָמְרוֹ אֶת שְׁנֵי פֵּרוּשׁ, שְׁנַיִם מֵהַנִּמְצָאִים, כִּי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹ.
פסוק לז:וְאָמְרוֹ תָּמִית. תַּעֲנִישׁ, וּמָצִינוּ עֹנֶשׁ כָּזֶה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ז:א) בְּפָסוּק ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף״ וְגוֹ׳ (דברים ט:כ). וְטַעַם שֶׁלֹּא רָצָה רְאוּבֵן לְחַיֵּב עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁנַיִם, לְצַד כִּי הוּא עֹנֶשׁ עֶלְיוֹן שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָּה, לָזֶה לֹא שִׁעְבֵּד אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַזִּיקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם יְהוּדָה כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא נִתְרַצָּה אָבִיו לְדִבְרֵי רְאוּבֵן וְאָמַר (בראשית מג:ט) ״וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים״, סִכֵּן עַצְמוֹ גַּם בְּעוֹלָם עֶלְיוֹן.
פסוק לז:תְּנָה אוֹתוֹ עַל יָדִי. אוּלַי כִּי בָּטוּחַ הָיָה לֶהֱיוֹתוֹ נָקִי וּבַר מֵעֲוֹן יוֹסֵף כִּי לֹא יֶאֱרַע לוֹ דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר תְּנָה אוֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר אַחִים כִּי הֵם אֲשֵׁמִים בִּמְכִירַת יוֹסֵף.
פסוק לח:כִּי אָחִיו וְגוֹ׳ וְהוּא לְבַדּוֹ. פֵּרוּשׁ, בָּא לָתֵת טַעַם אֵיךְ הוּא חָשׁ עַל סְפֵקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין מִוַּדָּאוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הָאָסוּר בְּמִשְׁמַר מִצְרַיִם בְּעֵרָבוֹן, וּכְשֶׁלֹּא יָבִיאוּ בִּנְיָמִין הִנֵּה הוּא מְחֻיָּב מָוֶת. לָזֶה אָמַר כִּי לָזֶה יֵשׁ לְהַקְפִּיד כִּי אָחִיו מֵת, מַה שֶׁלֹּא אֵרַע כֵּן לְאֶחָד מִשְּׁאָר אַחִים, וְעוֹד אֵין חֶסְרוֹנוֹ כְּחֶסְרוֹן שִׁמְעוֹן כִּי הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר יָחִיד לְאִמּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן שִׁמְעוֹן כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים יֵשׁ לוֹ. וְעוֹד סָפֵק זֶה סָפֵק מֻכְרָע הוּא, וְהוּא אָמְרוֹ וּקְרָאָהוּ אָסוֹן, וְלֹא אָמַר ״אִם יִקְרָאֵהוּ אָסוֹן״ וְגוֹ׳, וְדִקְדֵּק לוֹמַר בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, רָמַז כִּי יוֹסֵף אָחִיו הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהֵם רְגִילִים לָלֶכֶת בָּהּ בִּתְמִידוּת מֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן טָרֹף טֹרַף, וּכְמוֹ כֵן זֶה יֵשׁ לָחוּשׁ לוֹ לְאָסוֹן אֲפִלּוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים בּוֹ בִּתְמִידוּת בְּלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ.
