א קִרְב֤וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכָל־צֶאֱצָאֶֽיהָ׃ ב כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהוָה֙ עַל־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כָּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃ ג וְחַלְלֵיהֶ֣ם יֻשְׁלָ֔כוּ וּפִגְרֵיהֶ֖ם יַעֲלֶ֣ה בָאְשָׁ֑ם וְנָמַ֥סּוּ הָרִ֖ים מִדָּמָֽם׃ ד וְנָמַ֙קּוּ֙ כָּל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנָגֹ֥לּוּ כַסֵּ֖פֶר הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־צְבָאָ֣ם יִבּ֔וֹל כִּנְבֹ֤ל עָלֶה֙ מִגֶּ֔פֶן וּכְנֹבֶ֖לֶת מִתְּאֵנָֽה׃ ה כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט׃ ו חֶ֣רֶב לַיהוָ֞ה מָלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֵ֔לֶב מִדַּ֤ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֤בַח לַֽיהוָה֙ בְּבָצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּד֖וֹל בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ ז וְיָרְד֤וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֤ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן׃ ח כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן׃ ט וְנֶהֶפְכ֤וּ נְחָלֶ֙יהָ֙ לְזֶ֔פֶת וַעֲפָרָ֖הּ לְגָפְרִ֑ית וְהָיְתָ֣ה אַרְצָ֔הּ לְזֶ֖פֶת בֹּעֵרָֽה׃ י לַ֤יְלָה וְיוֹמָם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה לְעוֹלָ֖ם יַעֲלֶ֣ה עֲשָׁנָ֑הּ מִדּ֤וֹר לָדוֹר֙ תֶּחֱרָ֔ב לְנֵ֣צַח נְצָחִ֔ים אֵ֥ין עֹבֵ֖ר בָּֽהּ׃ יא וִירֵשׁ֙וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפּ֔וֹד וְיַנְשׁ֥וֹף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־תֹ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ׃ יב חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכָל־שָׂרֶ֖יהָ יִ֥הְיוּ אָֽפֶס׃ יג וְעָלְתָ֤ה אַרְמְנֹתֶ֙יהָ֙ סִירִ֔ים קִמּ֥וֹשׂ וָח֖וֹחַ בְּמִבְצָרֶ֑יהָ וְהָיְתָה֙ נְוֵ֣ה תַנִּ֔ים חָצִ֖יר לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃ יד וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ׃ טו שָׁ֣מָּה קִנְּנָ֤ה קִפּוֹז֙ וַתְּמַלֵּ֔ט וּבָקְעָ֖ה וְדָגְרָ֣ה בְצִלָּ֑הּ אַךְ־שָׁ֛ם נִקְבְּצ֥וּ דַיּ֖וֹת אִשָּׁ֥ה רְעוּתָֽהּ׃ טז דִּרְשׁ֨וּ מֵֽעַל־סֵ֤פֶר יְהוָה֙ וּֽקְרָ֔אוּ אַחַ֤ת מֵהֵ֙נָּה֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔רָה אִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ לֹ֣א פָקָ֑דוּ כִּֽי־פִי֙ ה֣וּא צִוָּ֔ה וְרוּח֖וֹ ה֥וּא קִבְּצָֽן׃ יז וְהֽוּא־הִפִּ֤יל לָהֶן֙ גּוֹרָ֔ל וְיָד֛וֹ חִלְּקַ֥תָּה לָהֶ֖ם בַּקָּ֑ו עַד־עוֹלָם֙ יִֽירָשׁ֔וּהָ לְד֥וֹר וָד֖וֹר יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
קרבו. ומלואה. שהיא מלאה מהם:
פסוק א:
תבל. מקום הישוב:
פסוק א:
וכל צאצאיה. מגזרת יצא:
פסוק ב:
כי וגו'. כל המפרשים אומרים כי זה לעתיד, רק רבי משה הכהן אומר כי אדום חרבה בימי אשור וכל הפרשה הי' דבקה:
פסוק ב:
צבאם. הם צבא המלחמ':
פסוק ג:
וחלליהם. יעלה באשם. שם, והנה הוא בלי סמיכה באש, על משקל קדש:
פסוק ג:
נמסו. מפעלי הכפל מבנין נפעל:
פסוק ד:
ונמקו. בבא לאדם יום אידו תחשך לו השמש כאשר הוא כתוב ביום המות (קהלת י"ב ב'), והנכון בעיני שאלה הדברים רמז לכל עזר שיש לו לכל גוי במשטר שמים כאשר מפורש בספר דניאל (דניאל י' כ'):
פסוק ד:
ונמקו. מבנין נפעל וכן נגלו, מגזרת מגלה:
פסוק ה:
כי וגו'. זה החזוק לאשר רמזתי מהגזירות:
פסוק ה:
הנה על אדום תרד ועל עם חרמי. שיש לי חפץ להיות חרם לעשות משפט בהם:
פסוק ו:
חרב. הטעם גזרה:
פסוק ו:
הודשנה. מלה מורכבת מבנין שלא נקרא שם פעלו ומבנין נפעל על דעת רבים, ואיננו נכון, רק היא מלה זרה והטעם מגזרת והיה דשן ושמן (ישעיהו ל' כ"ג):
פסוק ו:
כרים. כמו חלב כרים (דברים ל"ב י"ד), דרך משל לגדולים, כמו אילי מואב (שמות ט"ו ט"ו):
פסוק ו:
בבצרה. יש אומר שהוא קושטנטינה, וזה לא יתכן כי אין לה היום אלף שנים שנוסדה, רק היא מדינה בארץ אדום:
פסוק ז:
וירדו. עמם, עם הכרים והעתודים והראמים, והפרים הם רמז למלכי אדום:
פסוק ח:
כי וגו'. זה הכתוב יוכיח שהוא לעתיד ויש אומרים כי זאת הנבואה נתקיימה בימי נבוכדנצר אחר גלות ציון, כטעם גם עליך תעבור כוס (איכה ד' כ"א):
פסוק ח:
שנת שלומים. כמו גמולך ישוב בראשך [עובדיה א' ט"ו] הכתוב גם בספר עובדיה על אדום:
פסוק ט:
ונהפכו וגו'. כן היה או יהיה במעשה פלא, ויש אומרים כי הוא דרך משל שלא ישאר שם שות' מים, כאלו נהפכו המים לזפת:
פסוק ט:
בוערה. תוכיח כי תי"ו זפת לשון נקבה:
פסוק י:
לילה. לא תכבה, אשה:
פסוק י:
לנצח נצחים. זמנים אין קץ להם:
פסוק יא:
וירשוה. קפוד. ידוע מגזרת קפדתי כאורג חיי (ישעיהו ל"ח י"ב):
פסוק יא:
הקו והאבן ביד הבונה:
פסוק יא:
ותוהו ובהו כטעם שממה:
פסוק יב:
חוריה. הם הגדולים הנמשלים לעין לבן, כי הקטנים יקראו חשובים:
פסוק יב:
מלוכה. יקראו אותם הקרואים ותחסר אות למ"ד ממלת מלוכה:
פסוק יב:
אפס. כמו אין:
פסוק יג:
ועלתה. על ארמנותיה, כל אחד מהסירים, והם קוצים, כמו כי כקול הסירים תחת הסיר (קהלת ז' ו') וככה קמוש:
פסוק יג:
תנים. כמו אח הייתי לתנים (איוב ל' כ"ט):
פסוק יג:
חציר. כמו חצר (שמות כ"ז י"ב) וכמוהו ישיש (איוב ט"ו י') וזקן וישש (דברי הימים ב' ל"ו י"ז):
פסוק יד:
ופגשו ציים. דרים בארץ ציה:
פסוק יד:
איים. רבים, כמו ואת האיה (ויקרא י"א י"ד), ואם בא במ"ם:
פסוק יד:
ושעיר. כדמות שעירים ברים:
פסוק יד:
הרגיעה. מצאה מרגוע:
פסוק יד:
לילית. העוף שיעוף בלילה:
פסוק טו:
שמה. קפוז, איננו כמו קפוד (ישעיהו י"ד כ"ג) רק עוף אחר:
פסוק טו:
ותמלט. ותוליד וכן והמליטה זכר (ישעיהו ס"ו ז'):
פסוק טו:
ובקעה. תולדת' לבקוע בציה:
פסוק טו:
דגרה. כמו קרא דגר (ירמיהו י"ז י"א):
פסוק טו:
דיות. לשון רבות כמו הדיה (דברים י"ד י"ג):
פסוק טז:
דרשו מעל ספ' יי. רמז לגזרות שמים שהם כתובים באצבע אלהים, והטעם שכל הגזרות תבאנה אל ארץ אדום, גם הם הנכתבות להיות ארץ אדום נוה להן:
פסוק טז:
כי פי. רמז לגזרות היוצאות מפי השם:
פסוק טז:
ורוחו. רוח פיו והנה הטעם כפול כמשפט:
פסוק יז:
והוא. חלקתה, פועלת ופעולה:
פסוק יז:
בקו. שהוא קו אמת: