פסוק ד:והיה כאוב. הוא"ו בגעיא בספרי ספרד:
פסוק ה:כאבק. הכ"ף בשוא והאל"ף בקמץ בספרים שלפנינו וכתב רד"ק בשרשים שכן הוא ברוב הספרים ונמצא במקצתן הכ"ף בפתח והאל"ף בחטף פתח:
פסוק ז:והמציקים. במקצת דפוסים ישינים הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן מצאתי בנסחא כ"י ובשאר ספרים המ"ם דגושה והה"א בלא מאריך:
פסוק ט:השתעשעו. בס"א העי"ן בשוא ובשאר ספרים בפתח:
פסוק ט:שכרו ולא יין. לדעת רובי המפרשים הוא עבר וכן במקצת ספרים השי"ן במאריך. אך מפירוש רש"י נראה שהוא צוי לדעתו בפלס חרבו מאד (ירמיהו ב׳:י״ב) וכן בכמה ספרים השי"ן בלא מאריך:
פסוק יא:אל יודע הספר. ספר ק':
פסוק יג:נגש. בספרים מדוייקים בשי"ן ימנית וכן פירש ן' נאנח והאברבנאל והוא אחד מן ד' בשי"ן ימנית וסימנהון במסרא רבתא ורד"ק כתב שכן כתבו ר' יונה וכן במקצת הספרים והמסורת נית כוותיה בספרא והם בשי"ן שמאליה הנה אתר כמוהו נגש והוא נענה ועוד מסורת אחר נגש ונגש ד' בסי"ן וסימן ואיש ישראל. וחברו שמואל א' י"ג ירהבו (ישעיהו ג׳:ה׳) נענה רשם נד. אם כן יען כי נגש בשי"ן ובמקצת הספרים נמצא יען כי נגש בסי"ן וכן דעת המתרגם ורש"י ון' עזרא ועיין שקלא וטריא שבמקרא גדולה בישעיה נ"ב:
פסוק יד:יוסף. בחירק וחסר יו"ד לפי המסורת שבמקרא גדולה על פסוק זה:
פסוק טז:הפככם. הה"א בפתח בכל ספרים מדוייקים כ"י וום ברוב הדפוסים:
פסוק כג:כי בראותו. במקצת ספרים חסר וא"ו בתר א':