פסוק א:הוי אריאל. יש אומר כי נקראת ירושלם כן על שם המזבח, כמו וההראל, והאריאל (יחזקאל מ"ג ט"ו וט"ז), כי אותיות יהו"א מתחלפות, ויש אומרים שנקראת כן בעבור שמזלה אריה, וזה רחוק:
פסוק א:קרית. סמוך ויחסר מלת אמת או הדומה לה:
פסוק א:[חנה דוד]. שחנה שם דוד, או כך דרך הלשון לסמוך אל פועל עבר, כמו בראשית (בראשית א' א') תחלת דבר יי (הושע א' ב'):
פסוק א:ספו שנה. הוסיפו שנה, כמו לספות עוד (במדבר ל"ב י"ד):
פסוק א:ינקופו. פועל עומד, והטעם שיפסקו העולות, או יהיה פועל יוצא ותחסר מלת הנוקפים , כמו ויאמר ליוסף (בראשית מ"ח א'):
פסוק ב:והציקותי לאריאל. לירושלם:
פסוק ב:והיתה תאניה. כמו ואנו הדייגים (ישעיהו י"ט ח'), ויש אומרים מגזרת אנה (בראשית ל"ז ל"ו) שלא ישאר רק מקומה:
פסוק ב:והיתה לי כאריאל. שהמזבח שמם מהעולות, או כאריאל שיזבחו כלם:
פסוק ג:וחניתי כדור. פתאם כמו כדור אל ארץ רחבת ידים (ישעיהו כ"ב י"ח):
פסוק ד:ושפלת. הטעם על דברי שלוחי חזקיהו אל רבשקה:
פסוק ד:מארץ תדברי. כאילו תדברו מתחתית הארץ:
פסוק ד:כאוב. כמו וכאובות חדשים (איוב ל"ב י"ט), כי כן אומנותם:
פסוק ה:והיה כאבק דק. הוא חסר מלה כי הוא סמוך (ובספר מדוקדק כאבק):
פסוק ה:המון זריך. הם מחנה אשור, וזה יהיה לפתע פתאם:
פסוק ו:מעם יי [תפקד]. תהיה זאת הפקידה על הצרים:
פסוק ו:[וקול וגו']. ובקול גדול בסופה וסערה עם להב אש, הטעם על צאת המלאך על מחנה אשור להכחידו:
פסוק ז:והיה כחלום. שיראה אדם בלילה שיקיץ ואין כל כן היא מחנה אשור:
פסוק ז:וכל צוביה. חסר אל"ף וכל אנשי מצודתה או הטעם וכל המצדות כמו המגדלים:
פסוק ח:והיה וגו'. לעולם אחר חלום מלת והנה, והטעם כאילו, והוא שב אל הרעב:
פסוק ח:שוקקה. מבקשת משקה:
פסוק ט:התמהמהו. ידבר על [צ"ל אל] אנשי ציון שיתמהו לחפש איך יהיה זה, ומה סוד זאת הנבואה, והנה הנביא ידבר כאשר ידבר איש אל רעהו, ולמה לא ידעו כי הם שכורים ולא מהיין:
פסוק י:כי נסך. מגזרת המסכה צרה כהתכנס (ישעיהו כ"ח כ'), וכ"ף עליכם לאנשי ציון:
פסוק י:ויעצם. מגזרת עצם כאילו שם עצם על עיניכם:
פסוק י:והנה כסה לעד על מלת נסך:
פסוק יא:כי חתום הוא. לא יוכלו להבין, וכן טעם חתום תורה (ישעיהו ח' ט"ז) כאשר פירשתי:
פסוק יב:ונתן וגו'. הטעם לא יבינו זאת הנבואה החכמים המבינים, ואשר אין בינה להם:
פסוק יג:ויאמר. כי נגש, מגזרת והנוגשים אצים (שמות ה' י"ג) מבנין נפעל, והטעם שיצער נפשו חנם להתענות (א"ג מן ויגש אליו יהודה בראשית מ"ד י"ח):
פסוק יג:מצות אנשים מלומדה. כטעם רגילות, כעגל לא לומד (ירמיהו ל"א י"ח):
פסוק יד:לכן הנני יוסיף. כמו ונשאר אני (יחזקאל ע' ח') כי אומלל אני (תהלים ו' ג') בעבור שהוא פתוח הלמ"ד, ויש אומרים שמלת יוסיף פועל על משקל תומיך גורלי [שם ט"ז ה']:
פסוק יד:הפלא ופלא. שלא יבינו, על כן אחריו ואבדה, ויש אומר שהוא כמו עושה פלא (שמות ט"ז י"א), ולפי דעתי שעושה פלא כזה:
פסוק טו:הוי המעמיקים. בעומק לבם:
פסוק טו:נפתח למ"ד לסתיר לחסרון ה"א הבנין כמו לשמיד (ישעיהו כ"ג י"ח):
פסוק טז:הפככם. והנה הפך האמת:
פסוק טז:אם כחומר היוצר יחשב. האדם:
פסוק טז:ויצר. מגזרת יוצר אמר בעבור יוצרו לא יבין, והנה הלמ"ד כלמ"ד אמרי לי (בראשית כ' א'):
פסוק יז:ושב לבנון. שהוא נותן פרי יותר מהכרמל, ככרמל, והכרמל כיער, וזה הטעם על רעבונם:
פסוק יח:ושמעו. אז יבינו דברי הנבואה, ולא יראו אלה העורים כי אם אחר שיהיו באופל:
פסוק יט:ויספו. הצדיקים ימלטו, כי ערי יהודה הבצורות נתפשו כי נכרתו שופטי אחז כאשר פירשתי למעלה (ישעיהו א' כ"ו):
פסוק כ:כי אפס. תם כמו כי אפס כסף (בראשית מ"ז ט"ז):
פסוק כ:כל שוקדי און. כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח' ל"ד):
פסוק כא:מחטיאי. ישמרו דבור אדם ויחטיאוהו כדי להענישו, או יחטיאו אחרים בדבריהם:
פסוק כא:יקושון. מגזרת מוקש (דברים ז' ט"ז), ור' משה הכהן אמר כי הם יוכיחו המוכיח, מגזרת התקוששו וקושו [צפניה ב' א'] ואמר כי היה השי"ן ראוי להדגש:
פסוק כב:לכן אשר פדה את אברהם. והוציאו מבין הרשעים:
פסוק כב:יחוורו. ילבינו, וזאת הלשון ידועה בארמית:
פסוק כג:כי בראותו ילדיו. והטוב שאני עושה עם הטובים, יקדישו שמי:
פסוק כג:יעריצו. ייראו אחרים, או הוא פועל עומד, אחר שהזכיר יעקב אמר על דרך משל כי אילו היה חי ויראה הילדים הטובים והפלא שאעשה עמם, היה הוא עם בניו מקדשים שמי, כי אני הייתי קדוש יעקב:
פסוק כד:וידעו. ורוגנים, כמו ותרגנו באהליכם (דברים א' כ"ז), והם הפך הלומדים: