א ה֗וֹי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙ שִׁכֹּרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹ אֲשֶׁ֛ר עַל־רֹ֥אשׁ גֵּֽיא־שְׁמָנִ֖ים הֲל֥וּמֵי יָֽיִן׃ ב הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד׃ ג בְּרַגְלַ֖יִם תֵּֽרָמַ֑סְנָה עֲטֶ֥רֶת גֵּא֖וּת שִׁכּוֹרֵ֥י אֶפְרָֽיִם׃ ד וְֽהָ֨יְתָ֜ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָֽרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּה׃ ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔י וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑ה לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹ׃ ו וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיּוֹשֵׁב֙ עַל־הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה׃ ז וְגַם־אֵ֙לֶּה֙ בַּיַּ֣יִן שָׁג֔וּ וּבַשֵּׁכָ֖ר תָּע֑וּ כֹּהֵ֣ן וְנָבִיא֩ שָׁג֨וּ בַשֵּׁכָ֜ר נִבְלְע֣וּ מִן־הַיַּ֗יִן תָּעוּ֙ מִן־הַשֵּׁכָ֔ר שָׁגוּ֙ בָּֽרֹאֶ֔ה פָּק֖וּ פְּלִילִיָּֽה׃ ח כִּ֚י כָּל־שֻׁלְחָנ֔וֹת מָלְא֖וּ קִ֣יא צֹאָ֑ה בְּלִ֖י מָקֽוֹם׃ ט אֶת־מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔ה וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑ה גְּמוּלֵי֙ מֵֽחָלָ֔ב עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם׃ י כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם׃ יא כִּ֚י בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔ה וּבְלָשׁ֖וֹן אַחֶ֑רֶת יְדַבֵּ֖ר אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ יב אֲשֶׁ֣ר ׀ אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑ה וְלֹ֥א אָב֖וּא שְׁמֽוֹעַ׃ יג וְהָיָ֨ה לָהֶ֜ם דְּבַר־יְהוָ֗ה צַ֣ו לָצָ֞ו צַ֤ו לָצָו֙ קַ֤ו לָקָו֙ קַ֣ו לָקָ֔ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֣יר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן יֵלְכ֜וּ וְכָשְׁל֤וּ אָחוֹר֙ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃ יד לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה אַנְשֵׁ֣י לָצ֑וֹן מֹֽשְׁלֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ טו כִּ֣י אֲמַרְתֶּ֗ם כָּרַ֤תְנֽוּ בְרִית֙ אֶת־מָ֔וֶת וְעִם־שְׁא֖וֹל עָשִׂ֣ינוּ חֹזֶ֑ה שיט (שׁ֣וֹט) שׁוֹטֵ֤ף כִּֽי־עבר (יַֽעֲבֹר֙) לֹ֣א יְבוֹאֵ֔נוּ כִּ֣י שַׂ֧מְנוּ כָזָ֛ב מַחְסֵ֖נוּ וּבַשֶּׁ֥קֶר נִסְתָּֽרְנוּ׃ טז לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃ יז וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו וּצְדָקָ֖ה לְמִשְׁקָ֑לֶת וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב וְסֵ֥תֶר מַ֖יִם יִשְׁטֹֽפוּ׃ יח וְכֻפַּ֤ר בְּרִֽיתְכֶם֙ אֶת־מָ֔וֶת וְחָזוּתְכֶ֥ם אֶת־שְׁא֖וֹל לֹ֣א תָק֑וּם שׁ֤וֹט שׁוֹטֵף֙ כִּ֣י יַֽעֲבֹ֔ר וִהְיִ֥יתֶם ל֖וֹ לְמִרְמָֽס׃ יט מִדֵּ֤י עָבְרוֹ֙ יִקַּ֣ח אֶתְכֶ֔ם כִּֽי־בַבֹּ֧קֶר בַּבֹּ֛קֶר יַעֲבֹ֖ר בַּיּ֣וֹם וּבַלָּ֑יְלָה וְהָיָ֥ה רַק־זְוָעָ֖ה הָבִ֥ין שְׁמוּעָֽה׃ כ כִּֽי־קָצַ֥ר הַמַּצָּ֖ע מֵֽהִשְׂתָּרֵ֑עַ וְהַמַּסֵּכָ֥ה צָ֖רָה כְּהִתְכַּנֵּֽס׃ כא כִּ֤י כְהַר־פְּרָצִים֙ יָק֣וּם יְהוָ֔ה כְּעֵ֖מֶק בְּגִבְע֣וֹן יִרְגָּ֑ז לַעֲשׂ֤וֹת מַעֲשֵׂ֙הוּ֙ זָ֣ר מַעֲשֵׂ֔הוּ וְלַֽעֲבֹד֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ נָכְרִיָּ֖ה עֲבֹדָתֽוֹ׃ כב וְעַתָּה֙ אַל־תִּתְלוֹצָ֔צוּ פֶּֽן־יֶחְזְק֖וּ מֽוֹסְרֵיכֶ֑ם כִּֽי־כָלָ֨ה וְנֶחֱרָצָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ כג הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קוֹלִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי׃ כד הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם יַחֲרֹ֥שׁ הַחֹרֵ֖שׁ לִזְרֹ֑עַ יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֽוֹ׃ כה הֲלוֹא֙ אִם־שִׁוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֥יץ קֶ֖צַח וְכַמֹּ֣ן יִזְרֹ֑ק וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ׃ כו וְיִסְּר֥וֹ לַמִּשְׁפָּ֖ט אֱלֹהָ֥יו יוֹרֶֽנּוּ׃ כז כִּ֣י לֹ֤א בֶֽחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח וְאוֹפַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב כִּ֧י בַמַּטֶּ֛ה יֵחָ֥בֶט קֶ֖צַח וְכַמֹּ֥ן בַּשָּֽׁבֶט׃ כח לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָד֣וֹשׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ וְ֠הָמַם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָת֛וֹ וּפָרָשָׁ֖יו לֹֽא־יְדֻקֶּֽנּוּ׃ כט גַּם־זֹ֕את מֵעִ֛ם יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יָצָ֑אָה הִפְלִ֣יא עֵצָ֔ה הִגְדִּ֖יל תּוּשִׁיָּֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
הוי. ענין קריאה לצער:
פסוק א:
וציץ. כעין פרח:
פסוק א:
נובל. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):
פסוק א:
צבי. ענין הדר כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז):
פסוק א:
גיא. עמק:
פסוק א:
׳ הלומי. ענין הכאה וכתישה כמו הלמוני בל ידעתי (משלי כ״ג:ל״ה):
פסוק ב:
כזרם. ענין שטף הבא בחוזק רב וכן כזרם קיר (לעיל כה):
פסוק ב:
שער. רוח סערה והכ״ף של כזרם משמשת בשתים כאלו אמר כשער:
פסוק ב:
קטב. ענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע י״ג:י״ד):
פסוק ב:
כבירים. חזקים או מרובים:
פסוק ב:
שוטפים. נמשכים והולכים במרוצה:
פסוק ב:
הניח. כמו יניח עבר במקום עתיד:
פסוק ב:
ביד. ר״ל בכח ע״ש שהכח הוא ביד:
פסוק ג:
תרמסנה. ענין דריכה:
פסוק ד:
ציצת. מלשון ציץ:
פסוק ד:
כבכורה. מלשון בכור ור״ל הנגמר והנתבשל ראשון וכן בכורי ענבים (במדבר יג):
פסוק ד:
קיץ. הוא זמן בישול התאנים וכן והלחם והקיץ (ש״ב טו):
פסוק ד:
בכפו. ענינו ענף כמו וכפתו לא רעננה (איוב ט״ו:ל״ב):
פסוק ה:
ולצפירת. כן יקרא העטרה או המצנפת המסבב את הראש כי צפירה היא ענין סבוב ובמשנה הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה (כלים פי״ו) ור״ל הסבוב שעושים לקופה:
פסוק ו:
ולרוח. ענין התעוררות וכן ותהי על יפתח רוח ה׳ (שופטים י״א:כ״ט):
פסוק ז:
שגו. מל׳ שגגה ומשגה:
פסוק ז:
ובשכר. יין ישן:
פסוק ז:
תעו. מי שהוא מבולבל בדעתו ואינו יודע מה לעשות נקרא תועה והושאל מהתועה בדרך שאינו יודע להיכן ילך:
פסוק ז:
נבלעו. ענין השחתה כמו ובלע בהר הזה (לעיל כה):
פסוק ז:
פקו. ענין הכשלה כמו ופיק ברכים (נחום ב):
פסוק ז:
פליליה. ענין משפט כמו ופללו אלהים (ש״א ב):
פסוק ח:
קיא. הוא המאכל החוזר מן הגוף דרך הפה:
פסוק ח:
צואה. כמו וצואה והיא צואת הגוף:
פסוק ט:
יורה. ענין למוד כמו ולהורות נתן בלבו (שמות לה):
פסוק ט:
גמולי מחלב. כן נקרא התינוק הנפרש מקרוב מן ההנקה כמו ויגדל הילד ויגמל (בראשית כא):
פסוק ט:
עתיקי. מל׳ העתק והסרה וכן ויעתק משם ההרה (שם יב):
פסוק י:
צו לצו. מל׳ צואה:
פסוק י:
קו לקו. ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן וקו ינטה (זכריה א):
פסוק י:
זעיר. מעט כמו כתר לי זעיר (איוב לו):
פסוק י:
שם. ר״ל במקום הידוע המוכן ללמוד שמה וכן על כל המעשה שם (קהלת ג) ופי׳ במקום המוכן אל הדבר:
פסוק יא:
בלעגי. המדבר בהפך תכונות הדבר שאין נוח להבין קרוי נלעג בל׳ המקרא כמו נלעג לשון אין בינה (לקמן לג):
פסוק יב:
המרגעה. ענין מנוחה כמו הלוך להרגיעו ישראל (ירמיהו ל״א:ב׳):
פסוק יב:
אבוא. ענין רצון וחפץ כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳) והאל״ף נוספת וכן ההלכוא אתו (יהושע י):
פסוק יד:
לצון. מל׳ לץ:
פסוק יד:
מושלי. מל׳ ממשלה:
פסוק יד:
שאול. הוא בור הקבר:
פסוק יד:
חוזה. ענין גבול כמו מחוז חפצם (תהלים קז):
פסוק טו:
שוט. שבט המכה כמו שוט לסוס (משלי כז):
פסוק טו:
שוטף. ענינו מהירות ההליכה והושאל מל׳ נחל השוטף:
פסוק טז:
בוחן. ענין מבצר חזק כמו הקימו בחוניו (לעיל כג):
פסוק טז:
פנת. מל׳ פנה וזויות:
פסוק טז:
יקרת. מל׳ יקר וחשוב:
פסוק טז:
מוסד. מל׳ יסוד:
פסוק טז:
יחיש. ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (לעיל ה):
פסוק יז:
לקו. ענינו חבל המדה:
פסוק יז:
ויעה. ענין כבוד וטאטא והוא מל׳ ואת היעים (שמות לח) שהם הכלים העשוים לכבד ולהסיר את הדשן:
פסוק יח:
וכופר. ענין העברה ובטול וכן איש חכם יכפרנה (משלי ט״ז:י״ד):
פסוק יח:
וחזותכם. מל׳ מחוז וגבול:
פסוק יח:
לא תקום. לא תתקיים:
פסוק יח:
למרמס. ענין דריכה ברגל:
פסוק יט:
מדי. כמו מתי וכן מדי דברי בו (ירמיהו ל״א:כ׳):
פסוק יט:
זועה. ענין רתת וחרדה כמו ביום שיזועו שומרי הבית (קהלת י״ב:ג׳):
פסוק כ:
המצע. ענינו הכרים והכסתות ההושם תחת האדם בשכבו כמו ערש יצועי (תהלים קלב):
פסוק כ:
מהשתרע. ענין עודף ויתרון האורך כמו שרוע וקלוט (ויקרא כב):
פסוק כ:
והמסכה. מל׳ מסך ומסכה כמו והמסכה הנסוכה (לעיל כה):
פסוק כ:
צרה. דחוקה:
פסוק כ:
כהתכנס. ענין אסיפה כמו נדחי ישראל יכנס (תהילים קמ״ז:ב׳):
פסוק כא:
ירגז. מל׳ רוגז וכעס:
פסוק כא:
ולעבוד עבודתו. תרגום של מעשה הוא עובדא:
פסוק כב:
תתלוצצו. מל׳ לץ:
פסוק כב:
מוסריכם. מל׳ יסורים:
פסוק כב:
כלה. מל׳ כליון:
פסוק כב:
ונחרצה. ענין כריתה כמו נחרצת שוממות (דניאל ט):
פסוק כד:
יפתח. מל׳ פתיחה:
פסוק כד:
וישדד. ענין כתישת רגבי העפר וכן אם ישדד עמקים אחריך (איוב ל״ט:י׳) ויתכן שהוא מל׳ שדה ר״ל יתקן השדה:
פסוק כה:
אם. כאשר כמו ואם יהיה היובל (במדבר ל״ו:ד׳):
פסוק כה:
שוה. ר״ל דומה בכל המקומות שלא יהיה תל מזה וחריץ מזה:
פסוק כה:
והפיץ. ענין פזור:
פסוק כה:
קצח וכמון. הם מיני זרעונים:
פסוק כה:
ושם. מל׳ שימה:
פסוק כה:
שורה. ענין @ מדה כמו במשקל ובמשורה (ויקרא יט):
פסוק כה:
נסמן. מל׳ סימן:
פסוק כה:
וכסמת. מין תבואה:
פסוק כו:
ויסרו. עניינו הכאה וחבטה כמו אבי יסר אתכם בשוטים (מ״א יב):
פסוק כו:
למשפט. כמו במשפט ובאה הלמ״ד במקום הבי״ת וכן ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל בכסא ומשפט ענינו דבר הנהוג והראוי כמו המלך עומד על העמוד כמשפט (מלכים ב י״א:י״ד):
פסוק כו:
יורנו. ענין למוד כמו יורנו בדרך יבחר (תהילים כ״ה:י״ב):
פסוק כז:
בחרוץ. שם כלי מלא חריצים עשוי לדוש בו וכן ובחריצי הברזל (ש״ב יב):
פסוק כז:
יודש. מל׳ דישה:
פסוק כז:
ואופן. גלגל ולתוספת ביאור אמר עגלה מל׳ עגול:
פסוק כז:
יוסב. מל׳ סבוב:
פסוק כז:
כי במטה. אלא במטה:
פסוק כז:
יחבט. ענין הכאה ודישה כמו חובט חטים בגת (שופטים י):
פסוק כח:
יודק. מל׳ דק:
פסוק כח:
כי לא. אלא לא:
פסוק כח:
לנצח. ר״ל לזמן מרובה:
פסוק כח:
אדוש. מל׳ דישה והאל״ף נוספת:
פסוק כח:
והמם. ענין כתיחה ושבירה כמו יום מהומה ומבוסה (לעיל כב):
פסוק כח:
גלגל. אופן ולתוספת ביאור אמר עגלתו מל׳ עגול:
פסוק כח:
ופרשיו. הם שיני החריצים הפרושים ופרודים זה מזה:
פסוק כח:
ידקנו. מל׳ דק:
פסוק כט:
הפליא. מל׳ פלא:
פסוק כט:
הגדיל. מל׳ גדול:
פסוק כט:
תושיה. מל׳ יש וחכמת התורה נקראת כן על כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כשאר הדברים שבעולם: