שער קטב. בשי"ן שמאלית בכל ספרים מדוייקים וכן פי' רד"ק לשון סערה. גם המאיר נתיב הביאו לבן אשר ולבן נפתי בלא געיא:
פסוק ב:
כבכורה. יונתן תרגם כבכורא משמע שהה"א אינה לכנוי וכן כתב רד"ק בפירוש ובמכלול דף ל"ב ודף רכ"ח והינה לכינוי רק לתפארת הקריאה ולרש"י מפיק הה"א לכינוי וזהו חד מן י"א זוגים חד מפיק ועיין מה שאכתוב ביחזקאל כ"ב על לא גשמה":
פסוק י:
כי צו לצו צו לצו. הראשון והשלישי בפתח והשני והרביעי בקמץ וכן קו לקו קו לקו כך הם בספרים מדוייקים אל וחבריהם שבסמוך:
פסוק יב:
ולא אבוא שמוע. חד מן מלין דכתיב אל"ף בסוף תיבותא ולא קרייא וסימן בדינאל ג' ובריש פרשת שלח לך במקרא גדולה:
פסוק טו:
שיט. שוט קרי:
פסוק טו:
עבר. יעבר ק':
פסוק טז:
יסד. בפתח הסמ"ך בכל ספרים שלפני וכן כתב רד"ק בפירוש ובשרשים והוא חד מן ד' יסד שנמנו במסרה רבתא וכולם פתוחים אכן במכלול דף ר"ב מנה זה עם דומים אחרים שהם קמוצים ואחר כך כתב ובמקצת ספרים מדוייקים הוא הראב"ע ורד"ק בפירוש ובמכלול דף קכ"ו ודף רל"א ובשרשים ולרש"י הראשון פתח והשני קמץ וכן מצאתי בדפוס ישן ובשאר ספרים שניהם קמוצים ועיין דברי הימים ב' ח':
פסוק כ:
והמסכה צרה. מלעיל כי הוא פועל עבר שרשים שרש צור וכן נמסר עליו ליתצ בטעם מלעי והוא גם כן בשטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכותיה וסימן בסוף מסרה גדולה:
חטה שורה. בכל ספרים מדוייקים בשי"ן שמאלית וכן פירשו רובי המפרשים אבל מפירוש רש"י נראה שהוא קורא בשי"ן ימנית וכן משמע בירושלמי ריש פרקא קמא דחלה עלה דמתניתין דקתני חמשה דברים חייבים בחלה החטים והשעורים וכו' ר' שמעון בר נחמן שמע כלהון מן הדא ושם חטה שורה וגו' ושם חטה אלו חטים שורה זו שבולת שועל ולמה נקראת שורה שהוא עשויה כשורה שעורה אלו שעורים נסמן זה שיפון הכוסמת אלו הכוסמין גבולתו עד כאן גבולו של לחם לחלה. ולמדין מן הקבלה רבינו שמשון וילקוט ישעיה רמז ש"ב:
פסוק כז:
על כמן יוסב. בוא"ו עם הדגש וכן כתב רד"ק בפירוש אבל במכלול דף ק"פ ובשרשים כתב ופליגי עליה יוסב רפי: