הרעש העתיד והמהפכות הנלוות(ג)

בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶד עַנּוּ־לָֽהּ׃
(ישעיה כז ב)

ביום ההוא יהיו ישראל נמשלים לכרם העושה יין טוב, ולא לכרם העושה באושים כאופן שהמשילם הנביא בתחילת פרק ה' (וכך פירשו גם רד"ק, אברבנאל ושד"ל). ומזה הוכחה לדעתנו שפרקים אלו בני גילו של פרק ה' הם. שאילולא כן, לא מסתבר שהנביא יסמוך עצמו על משל מנבואה קדומה להמשיכו בנבואה מאוחרת.

הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃
(ישעיה כז ו)

לפי שדימה הנביא את ישראל לכרם, תיאר הצלחתו בלשון הנופל על כרם;

"וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה" – יעקב וישראל ימלאו העולם כולו פרי ברכה, והכוונה: שכל העולם כולו יהיה ניזון מתנובת רוחו של עמנו.

הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם־כְּהֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃
(ישעיה כז ז)

מפסגת התקופה הנ"ל בפסוק הקודם, הנביא משקיף לאחור על פני התקופה הארוכה של הגלות שהובילה אליה, ורואה את מידת החסד שהייתה שלטת גם בגלות, בזה שלא ירדה מעולם הפורענות לישראל בזעף עד כדי להשמיד ולאבד, כמו שעלתה למכיהם של ישראל ולהרוגי ה' האחרים.

בְּסַּאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃
(ישעיה כז ח)

בְּסַּאסְּאָ֖ה, בהעמדה על סאה(שהיא הפחותה שבמידות היבש בזמן המקרא), כלומר בעשותם מתי מספר;

"בְּשַׁלְחָ֣הּ" – לגלות – "תְּרִיבֶ֑נָּה", רבת עם האומה;

"הָגָ֛ה" – שהסיר אותם ממקומות מושבותם בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים, ו"בְּי֥וֹם" חסר כ' השימוש, כאילו כתוב 'כביום' קדים. ופירושו: ברוחו הקשה כמו הרוח ביום קדים.

לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאת֑וֹ בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃
(ישעיה כז ט)

הכוונה: עונש עם ישראל בגלות היה פחות מכדי רשעתו, ואולם לפעמים מענישים את החוטא בעונש קל מהראוי אם יש בעונש זה היתרון שיש בו טובה לעולם. למשל: תחת לדונו למאסר בכלא אפל כפי הראוי לעוונו, דנים אותו למאסר בחדר מואר כדי שיוכל לעסוק שם במלאכה לתועלת הכלל. לכן גם ביחס לעונש עם ישראל בגלות, מאחר שהוא למטה מעוונו כאמור למעלה, רק בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב, אם עונשו בגלות יגרום טובה לכל המין האנושי וישא פרי ברכה לעולם כולו. ואיזה פרי? הוא הולך ומבאר: וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הרצוי להָסִר חַטָּאת֑וֹ, בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים, כלומר, שיתקן העולם במשך גלותו להכיר האמת, ויביאם לידי תשובה שלמה בְּשׂוּמ֣וֹ, והכוונה: יגרום ויביא לידי כך שישימו כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת, מפני שיכירו עותתם ויתוצו מזבחותיהם לאלהים אחרים לאות חרטה על העבר, "לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים" – קבלה לעתיד.

כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃
(ישעיה כז י)

פסוק זה הוא המשך מהנ"ל להוכיח כי לא כעונש ישראל היה עונש הגויים החוטאים שעליהם נגזרה כליה גמורה.

בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃
(ישעיה כז יא)

בפסוק זה משלים הנביא לבאר טעם ההבדל בין עונש ישראל לעונש עם אחר, כִּ֣י העם האחר לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא שאפשר יהיה לקוות מקיומו תועלת רוחנית לעולם, ו"עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ" ויקבל עונשו הראוי לו.