א יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃ ב כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמ֤וֹן זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעוֹלָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃ ג עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גּוֹיִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ׃ ד כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֙רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃ ה כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃ ו וְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת לְכָל־הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים׃ ז וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי־הַלּ֥וֹט ׀ הַלּ֖וֹט עַל־כָּל־הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ ח בִּלַּ֤ע הַמָּ֙וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ ט וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ י כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דוֹשׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן במי (בְּמ֥וֹ) מַדְמֵנָֽה׃ יא וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אָרְבּ֥וֹת יָדָֽיו׃ יב וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חוֹמֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
אומן. ענינו דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן (לעיל כב):
פסוק ב:
לגל. תל ודגור:
פסוק ב:
ארמון. היכל ופלטרין:
פסוק ב:
זרים. נכרים וכן יקראו האומות כמ״ש וגם אל הנכרי (מ״א ח):
פסוק ב:
מעיר. מהיות עיר וכן כי שודד מבית (לעיל כג):
פסוק ג:
עריצים. חזקים כמו כגבור עריץ (ירמיה כ):
פסוק ד:
מעוז. חוזק:
פסוק ד:
מזרם. ענין שטיפת המים כמו כזרם מים (לקמן כח):
פסוק ד:
מחורב. ענין יובש החמימות כמו בחרבוני קיץ (תהלים נב):
פסוק ד:
רוה. ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך (קהלת ז׳:ט׳):
פסוק ד:
קיר. כותל:
פסוק ה:
בציון. מל׳ ציה ושממה:
פסוק ה:
שאון. ענין המייה:
פסוק ה:
זרים. נכרים והם האומות בא״י:
פסוק ה:
עב. ענן:
פסוק ה:
זמיר. ענין כריתה כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳):
פסוק ה:
יענה. ענין הכנעה כמו מאנת לענות (שמות י):
פסוק ו:
משתה. כן נקרא סעודת שמחה וכן עשה משתה (אסתר א):
פסוק ו:
שמנים. מל׳ שמן:
פסוק ו:
שמרים. פסולת המשקה השוקעת בתחתית הכלי וכן אך שמריה ימצו (תהלים עה) ממחים. מל׳ מוח העצמות:
פסוק ו:
מזקקים. ענין צרוף להסיר הסיג ואמר בלשון שאלה על הסרת המשקה:
פסוק ז:
ובלע. ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ב):
פסוק ז:
פני. ר״ל החשובים וכן ועוה פניה (לעיל כד):
פסוק ז:
הלוט. ענין מכסה כמו לוטה בשמלה (ש״א כא) והמסכה. גם הוא ענין מכסה כמו קשות הנסך אשר יסך בהן (במדבר ד):
פסוק ח:
בלע. ענין השחתה:
פסוק ח:
ומחה. ענין מחיקה וקנוח כמו אכלה ומחתה פיה (משלי ל׳:כ׳):
פסוק י:
תנוח. מל׳ הנחה:
פסוק י:
ונדוש. מל׳ דישה וכתישה:
פסוק י:
תחתיו. במקומו:
פסוק י:
מתבן. מל׳ תבן:
פסוק י:
במו. בתוך כמו כי תלך במו אש (לקמן מג):
פסוק י:
מדמנה. ענינו אשפה כמו כדומן על פני השדה (ירמיהו ט׳:כ״א):
פסוק יא:
ופרש. ענין שטיחה:
פסוק יא:
השוהה לשחות. ענין השטיה במים כמו מי שחו (יחזקאל מז):
פסוק יא:
ארבות. מל׳ מארב:
פסוק יא:
ידיו. ענין מקום כמו יד אבשלום (ש״ב יח):
פסוק יב:
ומבצר משגב. פתרון אחד להם מענין חוזק וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים:
פסוק יב:
השח. ענין השפלה כמו ושח רום אנשים (לעיל ב) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר השפיל וכדרך המקרא: