תנ"ך על הפרק - ישעיה כה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה כה

359 / 929
היום

הפרק

יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמ֤וֹן זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעוֹלָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גּוֹיִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ׃כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֙רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃וְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת לְכָל־הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים׃וּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי־הַלּ֥וֹט ׀ הַלּ֖וֹט עַל־כָּל־הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃בִּלַּ֤ע הַמָּ֙וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ׃כִּֽי־תָנ֥וּחַ יַד־יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דוֹשׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ןבמיבְּמ֥וֹמַדְמֵנָֽה׃וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אָרְבּ֥וֹת יָדָֽיו׃וּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חוֹמֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד־עָפָֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ה' אלהי אתה ארוממך. אפשר הכונה ה' אלהי אתה כי בורא עולם הוא בחסד וזה רומז אתה כמ"ש בזהר הקדוש שהוא חסד ולכן ארוממך כמש"ה ארוממך אלהי המלך ואמר אודה שמך על דרך ואברכה שמך לעולם ועד ומשם למדו בירושלמי לברך בשם ומלכות: כי עשית פלא עצות מרחוק וכו'. אפשר לפרש דמזכיר חסדיו יתברך כי עצמו מאד דרך משל דבקריעת ים סוף לא הכרנו אלא פלא אחד וכמש"ה נורא תהלות עושה פלא ופירש הרב, ] מהר"ש פרימו ז"ל כי הוא נורא תהלות רבות וטובות אבל אנחנו לא הכרנו אלא פלא אחד. ודבר שהיה בכלל כי יודע הוא יתברך שימרו על ים סוף. וברוב רחמיו נקם נקמתנו והכה מכות גדולות במצרים. ואחרי כן כשישראל המרו על ים סוף הצילם לכבוד שמו. שאם טבעו ישראל בים סוף על שהמרו שם אז יאמרו בגוים דהמכות אשר הכה למצריים שלא כדת דישראל הם רשעים ונטבעו אי לזאת ישראל ניצולו כמו שביאר הרב הגדול מהר"י קובו ז"ל בדרשותיו וז"ש ארוממך כי עשית פלא קריעת ים סוף ומשום ק"ה הצלתם והם עצות מרחוק דעשה טצדיקי להצילם כי בתחילה הכה למצריים עשר מכות ואחר כך לכבודו יתברך בים סוף הצילם אמונה אומן. אמונה. שכדין עשה להכותם למצריים עשר מכות. אומן. בקי"ס הצילם לקדש שמו יתברך. ועל דרך זה אפשר לרמוז במ"ש אני בעניי בקונטריס בתי הנפש לישב כמה חקירות שבתחלה גזר גזרת בין הבתרים לברר ני' הקדושה של אדה"ר ושוב נגזר על השבטים גלות על מכירת יוסף וברוב רחמיו גלות מצרים עלה לכאן ולכאן ונתבררו ני' הקדושה ובזה נתישבו כמה ענינים ע"ש באורך וזה רמז כי עשית פלא עצות מרחוק שיעלה גלות מצרים לגזרת בין הבתרים ולמכירת יוסף אמונה דמידי הוא טעמא דגזרת בין הבתרים לברר ני' קרי דאדה"ר הרי ע"י גלות מכירת יוסף נתבררו וזהו אמונה שיברר ני' אדה"ר אומן שיתכפר מכירת יוסף. א"נ אמונה ביזת מצרים אומן ביזת הים א"נ אמונה קי"ס בזכות אברהם אע"ה כמשז"ל אומן בזכות יוסף הים ראה וינוס ודוק היטב כי קצרתי מאד: כי שמת מעיר לגל. פירש"י ז"ל הר שעיר והוא על דרך הכתוב ואשים את הריו שממה ואמרו בזה"ק הא שויתי בפתקא דילי: ומחה אדני אלהים דמעה מעל כל פנים. דלא יהיה רשע בישראל רק באופן הצדיקים והחסידים יהיו מעלה על גב מעלה: הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וכו'. אפשר דהכונה הנה אלהינו זה הנה לשון שמחה כמשז"ל וגם רמז מ"ש בזהר הקדוש דקנה ישבור קו"ף ויהיה הנה. והכונה דאנו היינו מצפים כי יקים סוכת דוד הנופלת והוא ברחמיו הושיענו כמ"ש בזהר הקדוש ועמה יפקון. והדר מפרש דמעיקרא אשר קוינו היה דוקא לכבוד שמו דוקא ולזה חזר ואמר זה ה' קוינו לו דוקא ועל כן נגילה ונשמחה בישועתו דוקא כי הקים סוכת דוד והיה יחוד עליון ולא על ישועתנו כי אם דוקא לשמו. א"נ אפשר דהיינו מקוים למדת הדין לתשועת השכינה כב יכול. ולמה שנוגע לנו היינו מקוים במדת רחמים וז"ש הנה אלהינו שהוא מדת הדין קוינו לו למה שנוגע לשכינה. הנה ה' מדת רחמים קוינו לו למה שנוגע לנו מדת רחמים ואידי ואידי נגילה ונשמחה בישועתו. א"נ קצת בסגנון אחר הנה אלהינ"ו ז"ה יחוד קבה"ו קוינו לו. והוא ברחמיו ויושיענו. ואנחנו אומרים זה ה' קוינו לו שכל מאויינו הי"ל יתברך ולכן הגם שבמדת רחמיו הושיענו. נגילה ונשמחה בישועתו דוקא:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך