פסוק א:יי אלהי. דברי הנביא או כל אחד מהזקנים:
פסוק א:עצות מרחוק. מימים קדמונים והטעם דבק עם עשית:
פסוק א:[אמונה אמן]. והנה נראו באמונה, ובאה מלת אמונה אומן כמו יי עזי ומעוזי (ירמיהו ט"ו י"ט):
פסוק ב:כי וגו'. הטעם כמה ערים ישחתו בבוא גוג ומגוג, ובדברי רבי משה הכהן על ימי סנחריב:
פסוק ב:לגל. כמו עד הגל הזה (בראשית ל"א נ"א):
פסוק ב:ארמון זרים. הם הגוים הגולים:
פסוק ג:על. עם עז, הנמלטים או הרחוקים כאשר ישמעו:
פסוק ד:כי וגו'. התמה כי כל קריה בצורה נלכדה ומקום הדלים נמלט, וזאת ירושלם מחסה מזרם כי האויב נמשל למים:
פסוק ד:כי רוח עריצים. פי' מזרם:
פסוק ה:כחורב בציון. כמו בארץ ציה (ירמיהו ב' ו'):
פסוק ה:שאון זרים תכניע. והנה 'חורב בצל עב' כפול בטעם:
פסוק ה:והנה בצל עב. כאשר יסתר העב ואיננו נראה:
פסוק ה:והנה זמיר עריצים. כמו שאון זרים מגזרת זמירות (ישעיהו כ"ד ט"ז):
פסוק ה:יענה. מגזרת עני, והוא פועל עומד ומגזרת לענות מפני (שמות ו' ג'):
פסוק ו:עשה. בהר הזה, היא ציון:
פסוק ו:משתה שמנים. הטעם שיאכילם מאכלים שמנים:
פסוק ו:ממוחים. מגזרת ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כ"א כ"ד), והוא מהבניין הכבד הדגוש:
פסוק ו:ואחר כן ישקם שמרים מזוקקים והנה ישתכרו, כטעם כי כאשר שתיתם על הר קדשי [עובדיה א' ט"ז]:
פסוק ז:ובלע. כמו כבלע את הקודש (במדבר ד' כ') כטעם גלוי:
פסוק ז:הלוט. כמו וילט פניו באדרתו (מלכים א' י"ט י"ג), והנה טעמו כמו מסכה והוא כמו מכס', כמו והמסכ' צרה כהתכנס (ישעיהו כ"ח כ'):
פסוק ח:בלע המות. יבלע אותם:
פסוק ח:מעל כל פנים. כי רעות גדולות עשו לכל:
פסוק ט:ואמר. דבק עם מלת עמו:
פסוק ט:ויושיענו. והוא יושיענו תמיד והנה הוא כזמן עומד:
פסוק י:ונדוש מואב. שבאו לעזור הצרים על ציון, ונדוש מבנין נפעל מהפעלים השניים הנראים, או מפעלי הכפל:
פסוק י:כהדוש. שם הפעל מבנין נפעל, ובא שורק תחת חולם כי יתחלפו:
פסוק י:מדמנה. מקום הדומן:
פסוק יא:ופרש. השם ידיו בקרב מואב:
פסוק יא:השוחה. כמו מי שחו (יחזקאל מ"ז ה'):
פסוק יא:והשפיל. גאות מואב:
פסוק יא:עם ארבות ידיו. אין לו אח, וטעמו לפי מקומו, ומפרשים הוציאוהו מגזרת עושה ארבות (מלכים ב' ז' ב'), בדרך רחוקה:
פסוק יב:ומבצר. כ"ף חומותי כנגד מואב:
פסוק יב:השח השפיל. בלא דבק וי"ו כמו כרע שכב נפל (שופטים ה' כ"ז), וטעם 'השח' כי כבר השח בבוא סנחריב: